הגבול הארוך עם ירדן, שנחשב במשך שנים לגבול שקט, הופך בחודשים האחרונים לזירה מטרידה במיוחד. לפי הערכות גורמי ביטחון, יותר מ־4,000 בני אדם חדרו לישראל מהגבול הירדני מאז תחילת 2024 – נתון שמתרגם לכ־600 מסתננים בחודש, וכ־20 ליום. חלקם חוצים את הגבול באזור הערבה, חלקם באזור נהר הירדן, וכל זאת על רקע התרופפות שליטה במרחב מצד ירדן ועליית מעורבות איראנית באיזור.
בצל הדיווחים על חדירות ואירועים חריגים – בהם רכב שחצה את הגבול ונעלם באזור כביש 90 – מתווספת כעת גם הודעה דרמטית מירדן עצמה. מחלקת המודיעין הכללית של הממלכה הודיעה אתמול על סיכול תכניות שהיו עלולות לערער את היציבות במדינה. לפי ההודעה, נעצרו 16 חשודים שהחזיקו רקטות, חומרי נפץ וכלי נשק, חלקם תוצרת מקומית וחלקם יובאו מחו”ל, ואף עסקו בייצור מל”טים והכשרת פעילים.
הברחת הנשק בגבול ירדן (צילום: דובר צה"ל)
בעקבות ההתפתחויות, שוחחנו עם אל”מ (מיל’) ד”ר משה אלעד – מזרחן, מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, ולשעבר ראש התיאום הביטחוני ומושל ג’נין, בית לחם וצור בלבנון. לדבריו, מדובר בהתפתחות מדאיגה – אך לא מפתיעה. “החשש מחדירה דרך ירדן היה קיים כבר לפני 7 באוקטובר 23", אומר ד”ר אלעד.
“המגמה של איראן הייתה לחדור מעיראק לירדן ולנצל את הגבול הפרוץ ואת חוסר היכולת של המערכת הירדנית, ולפעמים אפילו את חוסר הרצון של אנשים אשר מזדהים עם פלסטינים ולא בדיוק נחושים במשימותיהם. אני יודע שגורמי ביטחון בישראל לא פעם ולא פעמיים פנו לירדנים במסגרת התיאום הביטחוני הטוב שיש לנו עם הירדנים, אך הם מצידם הרימו ידיים, כי יש להם מיליון משימות שהם מתקשים בהן. ברגע שמצליחים להיכנס לירדן – אז לחצות את הגבול, בין שזה בערבה או באזור נהר הירדן – זה כבר משימה פחות קשה. וראינו את המספרים. זה מספרים גדולים מאוד. אי אפשר ולא צריך להיות מופתעים”.
אלעד קושר בין הגבול המזרחי לגדה המערבית. “הנשק והתחמושת שהגיעו למחנה פליטים ג׳נין, למשל – כל הנשק כמעט והכסף בעיקר היו דרך הברחות איראניות ממעבר הגבול של ירדן. הרי מה עשו האיראנים? הם ניצלו את המצב בשטחים – בגדה בעיקר – שם הם יכלו לפעול הרבה יותר בחופשיות, עקב זה שקיימת אבטלה קשה, אין כסף, וצעירים שהתגייסו על פי קריאת האיראנים קיבלו כספים ויכלו איכשהו לסייע למשפחות שלהם”.
אלעד מסביר: “הקבוצות האלה התכוונו להפוך את קו התפר של עפולה, הגלבוע, בואכה טול כרם וקלקיליה – לקו תפר פעיל, חם, שבו ייכנסו לישראל ויבצעו פיגועים. זו הייתה המטרה שלהם. הרי האיראנים לא שילמו להם בשביל שהם יבצעו פיגועים בתוך ג׳נין – שם אין לך כמעט מטרות, פה ושם כוח צבאי. המטרה הייתה לפגוע בישראל – זו הייתה המטרה. זו הסיבה שהנחישות של צה״ל הייתה כל כך חזקה לגבי הכניסה המסיבית הזו, שנועדה רק כדי למנוע אפשרויות כאלה”.
ד”ר אלעד מסכם באזהרה ברורה: “צריך להיות מאוד מודאגים מהנושא הזה של חדירה בכזאת קלות של גורמים עוינים, לתוך הגדה המערבית – כי זה בהחלט גם יכול להוביל לישראל. אנחנו כבר יודעים – זה קרה בעבר”.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.