הצבתם של מפציצי B-2 אמריקאיים באי דייגו גרסיה שבאוקיינוס ההודי – היחידים שמסוגלים לשאת את פצצות הענק החודרות "Massive Ordnance Penetrator" – נתפסת בצה"ל ובמערכת הביטחון כאיתות אמריקאי חד וברור: אם איראן לא תתיישר, אפשרות תקיפה חוזרת לשולחן, כך לפי סוכנות הידיעות רויטרס.
אבל האם פעולה צבאית באמת תעצור את תוכנית הגרעין של איראן? ככל שחולפים הימים, הולכת ומתחדדת התחזית של רוב המומחים: פעולה כזו – בין אם ישראלית, אמריקאית או משולבת – תוכל אולי לעכב, אך לא להשמיד את התוכנית. וגרוע מכך – היא אף עלולה לזרז את טהרן.
"קשה מאוד לחסל את התוכנית, אלא אם כן מדברים על כיבוש או החלפת משטר", אומר ג'סטין ברונק, מומחה בכיר במכון הבריטי RUSI. "התקיפה לכל היותר תחזיר את השעון כמה שנים אחורה – לא יותר".
צבא ארה"ב מול צבא איראן (צילום: WANA (West Asia News Agency) via REUTERS,Craig Z. Rodarte/Handout via Reuters)
לפי סוכנות הידיעות, מאז נסיגת ארה"ב מהסכם הגרעין ב־2018, בהוראת הנשיא דאז דונלד טראמפ, איראן העשירה אורניום לרמות שיא, וקיצצה באופן חד את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). כיום, לפי ההערכות, הזמן הדרוש לייצור חומר בקיע לפצצה גרעינית – הוא עניין של ימים.
גם בישראל מבינים את התמונה: הסכנה מיידית. רה"מ בנימין נתניהו אמר היום (שלישי) מביקורו ברצועת עזה: ""אני רוצה להגיד לכם על מה אנחנו נלחמים ולמה אנחנו נלחמים: זה פוסט שהוציא הרודן של איראן, האייתוללה חמינאי, היום, ובו הוא מסביר מדוע ישראל חייבת להיות מושמדת. הוא עושה את זה בזמן המשא-ומתן עם האמריקנים. אנחנו נלחמים על הקיום שלנו. אנחנו נלחמים על העתיד שלנו".
ע"פ הדיווח ברויטרס, אפילו סוכנות האנרגיה האטומית של האו״ם (IAEA) לא יודעת היכן מוחזק חלק מהציוד הקריטי, כמו רכיבי הצנטריפוגות שמעשירות אורניום. לפי מומחים צבאיים, ישראל מסוגלת לתקוף את רוב האתרים בעצמה – אך מדובר במבצע מסוכן הדורש תקיפות חוזרות, ותמרון מול מערכות נ״מ מתקדמות מתוצרת רוסיה. ישראל הצליחה בכך בעבר בתקיפות נקודתיות, אך מדובר בהיקף אחר לגמרי.
אחמדינג'אד מבקר במפעל להעשרת אורניום בנתנז (צילום: רויטרס)
שני אתרי ההעשרה המרכזיים באיראן – נתנז (מתחת לאדמה) ופורדו (חצוב בהר) – מחייבים יכולת תקיפה שלא קיימת כיום לישראל, אפילו עם הפצצות החודרות האמריקאיות שבידיה. רק ארה"ב מחזיקה בפצצות הענק MOP – וכלי הטייס שיכולים לשאת אותן. "לישראל אין די יכולות לחסל את האתרים הקבורים – זו עובדה", אומר גנרל (מיל') צ'ארלס וולדה, לשעבר סגן מפקד פיקוד אירופה האמריקאי. "האמריקאים יכולים, אבל גם זה ייקח ימים של תקיפות כבדות".
מתקן העשרת אורניום בנתנז (צילום: רויטרס)
״תקיפה אמריקאית תוכל לגרום לנזק רב יותר לעומת תקיפה ישראלית, אבל בשני המקרים מדובר בדחייה, לא בחיסול – ויש סיכון ממשי שהתקיפה תקרב את איראן לפצצה", אמר אריק ברואר מהמכון לאיום הגרעין, ולשעבר אנליסט מודיעין אמריקאי.
גם אם יצליחו לחסל חלק מהאתרים – הידע שצברה איראן לא ניתן להשמדה. לדברי מומחים אמריקאים, כל תקיפה תגרור תגובת נגד קשה מצד טהרן – כולל גירוש פקחי הסבא"א, קידום תוכנית הגרעין למחתרת, ואולי אף החלטה סופית לייצר פצצה.
בכיר איראני, עלי שמח'אני, יועצו של המנהיג העליון חמינאי, הזהיר בשבוע שעבר: "אם יימשכו האיומים – איראן תנקוט באמצעי הרתעה, כולל גירוש הפקחים והפסקת שיתוף הפעולה עם הסבא״א". הדוגמה המדאיגה לפי רויטרס היא צפון קוריאה, גם היא גירשה את הפקחים – ולאחר מכן ביצעה ניסוי גרעיני. "אם תתקוף את איראן – היא תשתולל, תסלק את הפקחים ותנסה להאיץ את ייצור הפצצה", מעריך ג'יימס אקטון, מהמכון קרנגי.
גורמים מדיניים בישראל מעריכים כי מתקיים מירוץ שקט בין שתי אסטרטגיות – תקיפה צבאית מול דיפלומטיה קשוחה. בעוד טראמפ מאותת על רצון בהסכם חדש – עם איום מובהק על תקיפה – הזמן הולך ואוזל. לצה"ל יש יכולות מרשימות, אך מדובר במשימה שבהחלט עשויה לחייב סיוע אמריקאי רחב. במערכת הביטחון בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות – ויודעים היטב: כל תקיפה תדרוש גם מענה ליום שאחרי.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".