ריחוף מוסיקלי בחלל: אחת הזמרות המצליחות בעולם, קייטי פרי, יחד עם עוד חמש נשים, המריאה לחלל במסגרת טיסת נשים מיוחדת של חברת החלל Blue Origin. לצידה היו העיתונאית גייל קינג, פילנתרופיות, מדענית טילים לשעבר, ומובילה בזכויות אזרח. במהלך השהות הקצרה בחלל – שנמשכה כ־11 דקות בלבד – הן חוו כמה דקות של ריחוף מוחלט. בזמן זה, סיפרה קינג לאחר מכן, פרי בחרה לשיר דווקא את "איזה עולם נפלא", שיר שקט, בניגוד ללהיטיה הקצביים.
"היה בזה משהו משותף, נשי, מרחיב לב", אמרה פרי לאחר הנחיתה. "זה לא היה עליי, זה היה עלינו. על יצירת מרחב לנשים, על להשתייך, על להעריך את העולם היפה שאנחנו רואות שם בחוץ." פרי סיפרה כי לקחה עמה בטיסה פרח חיננית, סמל לבתה דייזי ולעמידות נשית. "החינניות צומחות גם מבטון. הן עדינות אבל בלתי ניתנות לעצירה", אמרה.
קייטי פרי יוצאת מהקפסולה. פרספקטיבה שונה על כדור הארץ (צילום: בלו אוריג'ין)
בסיומה של הטיסה, שהסתיימה בנחיתה רכה במדבר טקסס, נראתה פרי נרגשת ומלאת השראה. אך עם כל ההתלהבות – שאלה אחת ממשיכה להדהד ברשתות החברתיות: האם הנוסעות באמת חוו חוסר כבידה אמיתי? האם בגובה של 100 קילומטרים כבר לא פועל כוח המשיכה?
התשובה הקצרה: כן, הן חוו תחושת ריחוף מוחלטת – אך לא בגלל שכוח המשיכה נעלם. למעשה, גם בגובה של 100 קילומטרים מעל פני הקרקע, כוח הכבידה של כדור הארץ עדיין קיים ובעוצמה רבה: רק כ־3% פחות מאשר על פני הקרקע. כלומר, הגרביטציה לא נעלמת – היא פשוט אינה מורגשת.
כיצד ייתכן? משום שהן היו ב"נפילה חופשית". כשחללית מואצת כלפי מעלה, היא מגיעה לגובה רב ואז נעה במסלול פרבולי. מרגע שהמנועים מפסיקים לפעול, היא מתחילה ליפול חזרה לכדור הארץ – ובדיוק כמו במעלית שנופלת, או אפילו כמו אדם שקופץ טרמפולינה, גם הנוסעים חווים מצב שבו הגוף לא לוחץ על הרצפה והם אינם מרגישים את משקלם. הם נעים באותה תאוצה כמו החללית – ולכן לא מרגישים התנגדות.
שלבי ההמראה והנחיתה. ריחוף של כמה דקות (צילום: מעריב אונליין)
למצב הזה קוראים "מיקרו-כבידה" והוא נוצר לא כי כוח הכבידה איננו, אלא כי כל מה שבתוך החללית נופל יחד באותה מהירות ובאותו וקטור. זו גם הסיבה שאסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית, שמקיפה את כדור הארץ בגובה 400 ק"מ, מרחפים לאורך חודשים – הם נמצאים במסלול הקפה מתמיד שבו הם פשוט "נופלים סביב כדור הארץ" מבלי לפגוע בו.
בטיסות כמו זו של בלו אוריג'ין, שבה משתתפת פרי, מדובר בטיסה תת־מסלולית: החללית לא מקיפה את כדור הארץ אלא נעה בקשת בליסטית שמגיעה לשיא בגובה של כ־100–110 קילומטרים – ואז חוזרת ונוחתת. בחלק העליון של הקשת הזו, שבו המהירות כמעט אפסית והרצפה אינה "דוחפת" את הגוף, מתרחשת תחושת הריחוף – שנמשכת לרוב כשלוש עד חמש דקות.
אז מתי מתחיל ונגמר הריחוף? במהלך טיסה תת־מסלולית, תחושת הריחוף – כלומר מצב ה־Microgravity – מתרחשת מיד אחרי שכוח הדחף של המנוע נגמר והחללית נכנסת למצב של נפילה חופשית.
השלבים הם: 1. המראה : המנועים פועלים ומאיצים את החללית כלפי מעלה. הנוסעים חשים עומס יתר (G-Force) 2. כיבוי מנועים : בגובה של עשרות קילומטרים המנוע מפסיק לפעול. החללית ממשיכה לעלות מתוקף המהירות שצברה. 3. תחילת הריחוף : מיד לאחר כיבוי המנוע, כשהנוסעים כבר אינם נדחפים לרצפה, הם חווים חוסר משקל. זה קורה בגבהים של בערך 80–110 ק"מ. 4. שיא הגובה (אפוגיאה): נקודת השיא במסלול, בה מהירות האנכית כמעט אפס. זוהי נקודת הריחוף הברורה ביותר. 5. תחילת הירידה : החללית מתחילה ליפול. כל עוד היא נופלת באותה תאוצה כמו הנוסעים – עדיין אין תחושת משקל. 6. בלימת נפילה והאטמוספירה : כשהיא פוגשת באטמוספירה, נוצר חיכוך והאטה. אז תחושת הריחוף נעלמת, והגוף שוב חש "משקל" כלפי רצפת החללית.
חשוב להבין: הכוח שמחזיק אותנו צמודים לקרקע – כוח המשיכה של כדור הארץ – פועל גם בגובה רב מאוד. כדי להימלט מהשפעתו נדרש להתרחק מאות אלפי קילומטרים. למעשה, גם הירח שומר על מסלול הקפה סביב כדור הארץ בזכות אותה כבידה. בטיסה תת־מסלולית כמו זו של פרי, מדובר בחוויה קצרת טווח של ריחוף – ולא ביציאה אמיתית מכוח המשיכה.
ובכל זאת, החוויה הזו – גם אם קצרה ונעשית בגובה "צנוע" יחסית – מצליחה לרגש כל פעם מחדש. היא מעניקה מבט ראשון על עקומת כדור הארץ, על שמיים שהופכים שחורים גם באמצע היום, ועל פרספקטיבה שונה לגמרי על מה שנמצא כאן למטה.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
פרויקט אאורה בגבעתיים. הפניקס תשקיע מאות מיליונים בפרוייקטים (צילום: סטודיו 84)
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אחרי שבמהלך שעות הבוקר (8:00–12:00) נרשמה עלייה של 5.3% בהוצאות בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר, היקף עסקאות כולל של 467.38 מיליון שקל, לעומת 443.56 מיליון שקל ביום שלישי הקודם, חברת שב״א מפרסמת נתונים עדכניים שמהם עולה תמונה הפוכה בדיוק.
נתוני שב״א לשעות 8:00–17:00 מצביעים על ירידה של 2.4% בהוצאות לעומת השבוע שעבר: היקף עסקאות של 1.147 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ־33 מיליון שקל ביחס ל־1.171 מיליארד שקל שנרשמו ביום שלישי שעבר.
חסימת כבישים 1 ו-6 ביום העצירה השני (צילום :סיימון, Simon)
כאמור, מדובר בהיפוך מגמה לעומת הנתונים מהצהריים, שהנתונים שפורסמו אז עוררו את התחושה שהמחאה לא פוגעת בצריכה, ואף מעודדת אותה במידה מסוימת. כעת ניתן לשער שלא היה מדובר בגל קניות חריג, אלא רק בהקדמה של קניות מהצהריים והערב של צרכנים בגלל ההפגנות והשיבושים.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
שתי תמונות שונות משתלבות לאחת. העדכון החדש (צילום: גוגל)
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.