בשעה האחרונה, מפרסם מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, מכתב לכלל חיילי חיל האוויר בסדיר ובמילואים. במכתבו הוא מנסה להסביר את תגובתו למכתב וההחלטה שקיבל יחד עם הרמטכ״ל, רא״ל אייל זמיר, ״להשתיק את השיח״ ולהדיח את הקצינים במילואים החתומים על המכתב.
מפקד חיל האוויר התייחס וכתב תחילה: ״השבוע ציינו 18 חודשים מאז יצאנו, בעל כורחנו, למלחמת 'חרבות ברזל'. זוהי מלחמה מוצדקת, ארוכה, מורכבת ותובענית. בתוך כך, פועל חיל האוויר במגוון רחב מאוד של משימות בזירות קרובות ורחוקות, בהגנה ובהתקפה, בעומס גבוה מאי פעם, באופן חסר תקדים, תוך הקפדה יתרה על רוח צה"ל וערכיו".
רונן בר, אייל זמיר, תומר בר (צילום: דובר צה"ל)
"יכולתו של חיל האוויר לעמוד במשימותיו הרבות נסמכת על משרתיו בכלל המערכים, בסדיר ובמילואים, שפועלים כגוף אחד תוך התמקדות במטרה אחת – שמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה״, כתב האלוף בר והוסיף: ״מטרות המלחמה הן מורכבות ומאתגרות. אנו פועלים בכל עוצמתנו כדי לממש את כולן. היעד הראשון במעלה הוא השבת החטופים, וזה גם המניע המרכזי לכל פעולה שאנו מבצעים ברצועת עזה".
האלוף בר מתאר את השתלשלות האירועים סביב המכתב והתגובה שלו: ״בימים האחרונים נחשפנו לפרסום של מנשר, שנוסח על ידי משרתי מילואים לשעבר בחיל, הקורא להפסקת הלחימה ויוצא באופן בוטה כנגד מטרות המלחמה בעזה וסיבותיה. למלחמה נכנסנו בעת תקופה של קיטוב חברתי ומחאה ציבורית. מראשיתה פעלנו בנחרצות לשם שמירה על כשירות החיל ועל לכידותו. המסרים שמופיעים במנשר מביעים חוסר אמון ופוגעים בלכידות בתוך החיל".
עוד כתב האלוף בר: "לפרסום שכזה אין מקום בשעת מלחמה כשחיילי צה"ל ומפקדיו מחרפים את נפשם. על המנשר חתמו בעיקר משרתי מילואים בדימוס, ומיעוטם משרתי מילואים פעילים. אנו מכבדים את משרתי חיל האוויר בעבר ואת זכותם להביע את דעתם. כולם אנשים יקרים, רבים מהם תרמו בעבר לחיל ולמדינה. עם זאת, החיל נמצא בעיצומה של מלחמה, ועליו להיות מוכן לכל תרחיש מבצעי".
"חיל האוויר הוא חלק מצבא העם, ולכן נדרש לממלכתיות", כתב האלוף בר והוסיף, "עליו להוות בית לכל משרתיו, ללא קשר לדעותיהם האישיות. המנשר שפורסם מחליש את הסולידריות ומוביל להכללות שפוגעות במשרתים שאינם שותפים לעמדות הללו ובחוסנו של החיל כולו. אין זה מן הראוי שמשרתי מילואים פעילים יקראו להפסקת המלחמה, בה הם עצמם נוטלים חלק. לא נוכל להרשות זאת באף גוף שמשתתף במלחמה ובכלל זה גם בחיל האוויר".
לסיום, כתב: "לפיכך, אני נאלץ לפעול ולהגדיר כי משרתי מילואים פעילים שחתמו על המנשר לא יוכלו להמשיך לשרת בצה"ל. זוהי מדיניות שנועדה לשמור על חיל חזק, מלוכד ומתפקד במלוא יכולותיו ועוצמותיו. זהו תהליך כואב, אך הכרחי. בשבוע האחרון, קיימנו שיחות עם הנוגעים בדבר. המסר הזה הובהר בהן בצורה ישירה ועקיפה, במטרה להפריד בין הצבא לפוליטיקה. נמשיך לפעול כך גם בעתיד. כשאנו ניצבים יחד בשותפות מלאה, נעמוד בכל אתגר ונשלים כל משימה בהצלחה. זוהי עת היסטורית, עלינו להישאר איתנים ומאוחדים. רק כך נוכל לנצח. כמפקד חיל האוויר אני מחויב לכם, כלל משרתי החיל, שנעמוד באחריות ובמקצועיות בכל המשימות המוטלות עלינו".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.