לקראת פתיחת המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן בשבת הקרובה, "מעריב" שוחח עם ד"ר שי הר-צבי, מומחה לארה"ב וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ולשעבר מנכ"ל בפועל של המשרד לנושאים אסטרטגיים, לאן פניו של טראמפ מול איראן ומה הם ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפני ישראל.
לדברי ד"ר הר-צבי, "הכתובת לפתיחת המו"מ בין ארה"ב לאיראן הייתה על הקיר מזו תקופה ארוכה. הנשיא טראמפ שב והבהיר בכל הזדמנות, כי המסלול הדיפלומטי הינו האופציה המועדפת עליו כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. המסרים התקיפים שהחליפו ביניהם צמרת הממשל האמריקני והמשטר האיראני היו למעשה גישושים והצגת עמדות פתיחה נוקשות לקראת המשא ומתן. ולכן, השאלה האם יתנהל משא ומתן ישיר או עקיף היא בעלת חשיבות משנית. עצם פתיחת המו"מ זו הבשורה המרכזית, ובהחלט סביר שגם אם ההתחלה תהיה באמצעות התיווך העומאני, הרי במעלה הדרך המשא ומתן יהיה ישיר".
הנשיא ראיסי, דונלד טראמפ (צילום: רויטרס,רשתות ערביות)
בנוסף אומר ד"ר הר-צבי: "השאלה המרכזית היא בראש ובראשונה על מה הצדדים ידונו. האם המו"מ יתמקד בעיקר בסוגיית הגרעין או יהיה מקיף ברוח 12 הנקודות שהציג שר החוץ בממשל טראמפ הראשון, פומפיאו במאי 2018, שכלל דרישות נרחבות מאיראן בתחום הגרעין, הטילים, התמיכה בשלוחים ברחבי המזה"ת, ועוד. מההתבטאויות של הנשיא טראמפ עולה, כי המטרה המרכזית בראייתו היא למנוע מאיראן לפרוץ להשגת נשק גרעיני, בוודאי בתקופת כהונתו".
עוד אמר: שאלה נוספת היא לגבי הקווים האדומים של טראמפ ביחס לתוכנית הגרעין. האם בכוונתו לחתור לפירוק מלא של איראן מכל יכולותיה בהתאם לתקדים הלובי כפי שדורש ראה"מ נתניהו או להסתפק בהגבלות מצומצמות יותר, שיותירו לאיראן יכולות כאלו ואחרות. כך למשל, האם ההסכם יהיה מוגבל בזמן או לתקופה בלתי מוגבלת".
על ההסכם הקודם אמר: "כזכור, אחת הביקורות המרכזיות של טראמפ על הסכם הגרעין הקודם, ממנו הוא פרש לפני 7 שנים, הייתה שהוא היה מוגבל בזמן, ולמעשה היה אמור להסתיים ב-2031. האם טראמפ ידרוש מאיראן להוציא מחוץ למדינה את כל האורניום שצברה ל-20% ול-60%, האם ידרוש פירוק מלא או רק של חלק מהצנטריפוגות המתקדמות ומתקני גרעין שהקימה ברחבי המדינה בשנים האחרונות, ועוד".
לתפיסתו של ד"ר הר-צבי, "האפשרות לשימוש באופציה הצבאית בהחלט נוכחת, אבל נראה כי לפחות בחודשים האחרונים היא לא על השולחן. טראמפ מבין כי כדי לנסות ולחלץ מאיראן הישגים משמעותיים הוא חייב להציג איומים ממשיים ומוחשיים, ולכן לצד הצהרות פומביות, הוא גם מעבה את הנוכחות הצבאית במרחב, תוך שימוש בשוט הישראלי להעצמת האיום על איראן. החלטה של טראמפ לפנות לנתיב הצבאי עשויה לקרות בשני תרחישים".
"האחד, שאיראן תחליט מסיבות כאלו ואחרות לפרוץ להשגת גרעין, והשני שטראמפ יחוש, כי אין שום סיכוי להגיע להסכם עם איראן שרק מנסה למשוך זמן, באופן שגם פוגע ביוקרה שלו. עם זאת, האיראנים בהחלט מבינים את כללי המשחק. אין ספק שהם ינסו להקשות ולעכב את ההתקדמות לקראת הסכם, ואף סביר כי במעלה הדרך יהיו גם משברים טקטיים כאלו ואחרים, אך בשורה התחתונה הם יזהרו לא לשבור את הכלים". הוסיף.
עוד אמר: "שאלה מעניינת תהיה אם האיראנים ידרשו, כי ההסכם יאושר בסנאט האמריקני כאמנה, במטרה למנוע מנשיא חדש להפר אותו בקלות, כפי שטראמפ עצמו עשה וחיזק את חוסר האמון של מנהיג איראן. מדובר יהיה במכשלה לא פשוטה לטראמפ, שמצד אחד יהיה לו קשה לדחות את הדרישה האיראנית, ומצד שני הוא יידרש להשיג תמיכה של 67 סנטורים, כולל 14 סנטורים דמוקרטים".
לטענת הר-צבי, "נוכח ההבנה שתקיפה כרגע אינה על הפרק, ישראל חייבת להדק את התיאום עם הממשל ולוודא כי תנאי ההסכם יעמדו בדרישות הסף כדי להבטיח כי בעיית הגרעין לא נדחית בשנים בודדות בלבד, אלא מקבלת מענה תשתיתי ולאורך זמן. בכל מקרה, ישראל צריכה להיערך לתרחיש בו יתחוור כי המו"מ אינו מתקדם ויש לפעול בדרכים אחרות כדי למנוע מאיראן להשיג יכולת גרעין צבאי".
לסיום, אמר: "ישראל צריכה לנצל את הפגיעה המשמעותית ביכולות של איראן כדי לפעול להחלשתה, תוך שילוב כוחות עם ממשל טראמפ והעמקת הציר האזורי עם מדינות ערב. מדובר במערכה ממושכת, שיש למקד את כל המשאבים והתשומות בהתמודדות עם המשטר הרצחני באיראן. אין ספק כי ראשית הצירים לכך חייבת להיות סיום המלחמה בעזה והחזרת כל החטופים הביתה. מעבר לחובה הערכית והלאומית העליונה לממש זאת, התפתחות זו תפתח בפני ישראל מגוון רחב של אפשרויות מדיניות, צבאיות וכלכליות להתמודד ביעילות רבה יותר עם איראן".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".