"במחוז תל אביב היו הכי הרבה פגיעות מטילים ששוגרו מאיראן במבצע עם כלביא. כ-200 מבנים נפגעו משמעותית, מהם בכ-50 הפגיעות היו קשות יותר וכ-40 מתוכם ייהרסו", כך אומר ל"מעריב" מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אדריכל ארזבןאליעזר. מחוז תל אביב במינהל התכנון כולל את תל אביב, רמת גן, בני ברק, גבעתיים, חולון, בת ים, רמת השרון והרצליה. פגיעות משמעותיות במחוז היו בנפילות טילים בתל אביב, רמת גן, בת ים, חולון ובני ברק.
"במחוז תל אביב, בו צפיפות האוכלוסייה גבוהה, היו חלק מהפגיעות הכי משמעותיות בארץ", מציין בן אליעזר ומציג את האומדן: "כ-200 מבנים נפגעו משמעותית, ועבורנו משמעותית זה לא פגיעות תריסים וחלונות, אלא יותר מזה. בכ-50 מהבניינים הפגיעות היו קשות יותר, וההערכות הן שבתום בדיקות של מהנדסים של הרשויות ומס רכוש, כ-40 בניינים ייהרסו, כאשר כבר החלו עבודות הריסה של חלקם. בכעשרה בניינים נוספים שספגו נזקים כבדים, יבוצעו ככל הנראה עבודות חיזוק ושיקום שיימשכו תקופה ארוכה".
בן אליעזר סבור שברוב המתחמים שנהרסו ניתן יהיה לקדם תוכניות התחדשות עירונית. בחלק מהמתחמים כבר היו בשלבים שונים תוכניות התחדשות עירונית, עוד לפני המלחמה. "במתחם הראשון ברמת גן שנפגע קשה מטיל ושישה מהבניינים הם להריסה (ארבעה מתוכם כבר נהרסו על ידי העירייה – מ.כ.), ניתן יהיה ככל הנראה לקדם תוכנית התחדשות עירונית, שתכלול ארבעה בניינים בגובה של כ-25 קומות", הוא מעריך. "כבר היו שם התארגנויות של דיירים עם יזמים בחלק מהבניינים עוד לפני המלחמה".
הריסת הבניין שנפגע מטיל איראני ברמת גן (צילום: אבשלום ששוני)
"במתחם השני ברמת גן שנפגע קשה, כבר הוגשה תוכנית התחדשות עירונית, הכוללת שני מגדלים בגובה של כ-30-50 קומות, ושם להערכתי הליך האישור יהיה מהיר יותר". "ברמת גן העירייה פעלה במהירות לאחר נפילות הטילים, וחמישה מבין תשעת הבניינים שלהריסה כבר נהרסו", הוא מציין עוד. "קיים שיתוף פעולה הדוק עם ראש העירייה כרמל שאמה הכהן, מהנדסת העיר סיגל חורש וגורמים נוספים, והמטרה היא לקדם במהירות תוכניות להתחדשות עירונית".
עם זאת, עדיין קיימת חוסר ודאות, כמו למשל, האם כספי הפיצוי של המדינה יופנו לטובת הפרויקטים של הפינוי-בינוי ובאיזה מסלול התוכניות יקודמו. "קיימות שלוש אפשרויות – לקדם בהליך מהיר את התוכניות דרך הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, או שהתוכניות יקודמו ויאושרו על ידי הוועדה המקומית. גם קיימת אפשרות שלישית של קידום מהיר באמצעות המועצה הארצית לתכנון ובנייה", הוא מסביר.
ראש עיריית רמת גן כרמלשאמההכהן כבר הבהיר שהעירייה מבקשת שהליכי האישור יהיו במסגרת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. "ההליך אז יהיה מהיר יותר, ובעת ביקור של יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, נתן אלנתן, הוא הביע הבנה לרצון שלנו שהתוכניות יקודמו במסגרת הוועדה המקומית", ציין שאמה הכהן.
כרמל שאמה הכהן (צילום: דוברות עיריית רמת גן)
עם זאת, כדי שהתוכניות יקודמו במסגרת הוועדה המקומית יהיה צורך בשינוי חקיקה בכנסת, שתעניק סמכות לוועדות המקומיות בתוכניות פינוי-בינוי גדולות. בן אליעזר מעריך שהמצב המורכב ביותר הוא בבת ים. על פי ההערכות, לפחות 20 בניינים ייהרסו ובמתחם תקודם תוכנית התחדשות עירונית גדולה.
"העברת הנכסים לבעלות המדינה תאפשר קידום מהיר יותר של תוכנית התחדשות עירונית גדולה"
ראש עיריית בת ים צביקה ברוט סבור שעל המדינה לרכוש מבעלי הזכויות את נכסיהם שנפגעו קשה ולשלם על פי ערך הנכס לאחר אישור תוכנית הפינוי-בינוי, בתוספת פיצוי כספי של כ-25%-30%.
"העברת הנכסים לבעלות המדינה תאפשר קידום מהיר יותר של תוכנית התחדשות עירונית גדולה במתחם", הוא מעריך. "גם לבעלי נכסים זה עשוי להיות כדאי, כי הם עשויים לקבל, למשל, עבור דירה ששווה כיום כשני מיליון שקל כ-3.5 מיליון שקל. יהיה צורך לבצע תחשיב מדויק ולנהל משא ומתן עם בעלי הנכסים, ואז גם יהיה צורך בשינוי חקיקה בכנסת", הוא אמר לאחרונה בראיון ל"מעריב".
בן אליעזר אומר עוד שגם המצב בתל אביב מורכב. "ישנם מבנים לשימור שנפגעו קשה ויהיה צורך לשחזר אותם. גם ישנו מגדל שספג נזקים כבדים, אבל הוא לא ייהרס, אלא יעבור חיזוק ושיקום", הוא מסביר. "באזור נוסף בו נפל טיל, כבר מקודמת תוכנית פינוי-בינוי".
בן אליעזר מפרט עוד כי בחולון נפגעו חמישה בניינים שמיועדים להריסה. "מקודמת שם תוכנית התחדשות עירונית, הכוללת ארבעה בניינים בגובה של 12 קומות", הוא אומר.
פגיעה בבת ים (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
"בראייה ארוכת טווח, התמ"א פחות טובה"
בבני ברק, שם הפגיעה הייתה במבנה בית ספר, לא ייהרסו ככל הנראה בניינים סמוכים, אך יהיה צורך גם שם לבצע שיקום וחיזוק. עם זאת, למרות הרצון לקדם הליכים במסלולים מהירים, בן אליעזר מעריך שמדובר בהליך שביחד עם הבנייה צפוי להימשך שנים ארוכות. "אנחנו מעניקים קדימות לקידום תוכניות במתחמים שנפגעו מהטילים, אבל מדובר כאן בהליך מורכב, שגם כולל בנייה, שרק היא עשויה להימשך שנתיים-שלוש", הוא מסביר.
קיימת טענה שיש לחזור למסלול של תמ"א 38 בתוכניות התחדשות עירונית, כיוון שהוא מהיר יותר. "בראייה ארוכת טווח, התמ"א פחות טובה, כי היא מגדילה את האוכלוסייה, אך ללא מענים לציבור. תמ"א יכולה להוות מענה נקודתי לבניין, במיקום בו לא ניתן לבצע פינוי-בינוי, שהיא התחדשות מתחמית, או שפינוי-בינוי עלול לגרום לפגיעה נופית, כמו הר הבנים ברמת גן. במיקומים האלו אנחנו מאשרים תמ"א 38, כפי שעשינו בגבעתיים, כשבגבעת רמב"ם חלק מתוכנית ההתחדשות העירונית היא במסלול מתחמי של פינוי-בינוי וחלק במסלול מגרשי של תמ"א 38".
בן אליעזר מדגיש את הצורך בשיתוף פעולה של כל הגופים – מינהל התכנון, משרד האוצר, משרד המשפטים, מטה התכנון והרשויות המקומיות, כדי להתמודד עם האתגר המורכב, שמשנה את הנוף האורבני במתחמים שנפגעו קשה במלחמה. "זה בעדיפות ראשונה שלנו", הוא מדגיש.
כ-2,200 דירות בבניינים בני עשרות שנים בשכונות הדרומיות באור יהודה, הבנויים בקרבת מסלול ההמראה והנחיתה בנמל התעופה בן גוריון – יהרסו, במסגרת פרוייקט התחדשות עירונית גדול.
על פי התוכנית, שהובילה עיריית אור יהודה ואשר צפויה לעלות לדיון שני ואחרון להפקדה בוותמ"ל – במקום הדירות הישנות ייבנו בסך הכל 5,730 יחידות דיור בבנייה מרקמית בבניינים בגובה של 15-9 קומות – בשני מתחמים – במתחם בו יהרסו הבניינים הישנים (4,600 יחידות דיור) ובמתחם רבין מערב (1.130 יחידות דיור).
פרויקט בבנייה באור יהודה (צילום: יוסי אלוני פלאש 90)
במסגרת התוכנית, בקו הבניינים הראשון בקרבתו לנתב"ג, ייבנו בניינים לתעסוקה ומסחר. בנייני המגורים ייבנו בקווים פנימיים יותר ובסטנדרט גבוה, שאמור להפחית את מטרדי הרעשים של המטוסים הנוחתים והממריאים. במשך שנים ארוכות לא ניתן היה לקדם את התוכנית בשל הסמיכות לנתב"ג ומניעת האפשרות לבניית מגדלים בני עשרות קומות.
המתכונת החדשה המוצעת, הכוללת שני מתחמים, אמורה לתת מענה למגבלת הגובה של הבניינים. בעיריית אור יהודה הבהירו, כי לאחר הדיון השני בוותמ"ל על הפקדת התוכנית, היא תיפתח להפקדת והתנגדויות כמתחייב ולאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בהליך הוצאת היתרי הבנייה.
"אני שמחה שמצאנו דרך להתגבר על אחד מהחסמים המשמעותיים ביותר שעמדו בנינו בהוצאת תוכנית בהיקף כזה, כשגיבשנו לאחרונה מתווה חשוב שמאפשר לקבל את הסבסוד הכלכלי לפרויקט בזכות שיתוף הפעולה הפורה שיש לנו עם רשות מקרקעי ישראל", ציינה ראש עיריית אור יהודה, ליאת שוחט.
עו"ד ליאת שוחט, ראשת עיריית אור יהודה (צילום: אלוני מור)
"כולנו ראינו את המלחמה האחרונה עם איראן והתוצאות ההרסניות של בניינים שלמים חסרי מיגון. כולנו גם מבינים שדירות שנבנו כאן בשנות ה-50', ה-60' וה-70' לא יכולות עוד לספק ביטחון לתושבים. אין ספק שתושבי השכונות הדרומיות, שבהם נמצאים מרבית התושבים מדור המייסדים שלנו, ראויים לגור בדירות ראויות, תקניות ובטוחות", הוסיפה שוחט.
בענף הנדל"ן הישראלי נרשמת לאחרונה ירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רשות מקרקעי ישראל אף פרסמה לאחרונה עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יחידות דיור ברחבי הארץ. "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים", אמר השבוע ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י.
"זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך", הוסיף קוינט.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ביום שישי האחרון לצד מדד המחירים לצרכן, גם את נתוני מדד מחירי הדירות לחודשים מאי-יוני 2025. מהמספרים ניתן לראות כי לאחר חודשים ארוכים של עליות, מחירי הדירות רשמו ירידה של 0.5% לעומת אפריל-מאי. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (מאי-יוני 2024) המחירים עדיין גבוהים ב־2.5%, אך הלמ"ס מציינת כי כבר מתחילת השנה ניכרת התמתנות בעליות השנתיות. שתי תקופות ירידה שנתית נרשמו בעשור האחרון – ב-2018 ובמחצית השנייה של 2023 – וכעת הנתונים עשויים להצביע על תחילתה של ירידה שלישית.
רכישת דירה (צילום: שאטרסטוק)
ברקע השינויים בשוק הנדל"ן הישראלי, סוכנות התיווך רימקס מפרסמת מספר עסקאות שנחתמו במהלך השבוע ברחבי הארץ, וחלקן מסקרנות במיוחד. בשלוש ערים נחתמו עסקאות על דירות מתחן למיליון שקל. בעיר חיפה, דירת 4 חדרים ברחוב שלום שבזי בשכונת נווה פז, בגודל 95 מ"ר, בקומה 2 מתוך 4, נמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר באר שבע, שלאחרונה נחתמות בה עסקאות מפתיעות במחירים נמוכים באופן יחסי, נמכרה דירת 3 חדרים ברחוב אלפסי בשכונה י"א, בגודל 75 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, בסכום של 765,000 שקל. עסקה נוספת שנחתמה בפחות ממיליון שקלים היא בעיר קריית גת, על דירת 3 חדרים ברחוב הגבורה, בגודל 89 מ"ר, בקומה 7 מתוך 8 עם מעלית, שנמכרה בסכום של 950,000 שקל.
בעיר חיפה נחתמה עסקה נוספת, על דירת 3.5 חדרים ברחוב ארלוזורוב בשכונת הדר, בגודל 90 מ"ר, עם מרפסת 10 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, שנמכרה בסכום של מיליון שקל. בראשון לציון, דירת 3 חדרים ברחוב השקד, בגודל 65 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, עם מעלית וחנייה, נמכרה בסכום של 1.76 מיליון שקל.
בעיר באר שבע, דיווחו ברימקס על מספר עסקאות נוספות. הראשונה שבהן, על דירת 5 חדרים ברחוב אהרון קציר בשכונת רמות, בגודל 148 מ"ר, עם שתי מרפסות 10+18 מ"ר, בקומה 1 מתוך 4, עם חנייה, מעלית וממ"ד, שנמכרה בסכום של 1.4 מיליון שקל. דירת 5 חדרים אחרת בעיר, ברחוב עוזי נרקיס בשכונת רמות, בגודל 146 מ"ר, עם מרפסת 14 מ"ר, בקומה 3 מתוך 5, עם חנייה, מעלית וממ"ד, נמכרה בסכום של 1.68 מיליון שקל. בנוסף, דירת 4 חדרים ברחוב בן יהודה בשכונה ב' בעיר, בגודל 89 מ"ר, בקומה 3 מתוך 4, נמכרה בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בעיר רמלה, נמכרה דירת גן ברחוב יחזקאל שכונת אג"ש, בגודל כ-100 מ"ר בנוי עם 30 מ"ר גינה, בקומה 0 מתוך 3, בסכום של 1.93 מיליון שקל.
בעיר לוד דיווחו ברימקס על מספר עסקאות, הראשונה שבהן על דירת 2 חדרים ברחוב שלמה המלך שכונת ממשלתית, בגודל כ-43 מ"ר, בקומה 2 מתוך 3, שנמכרה בסכום של 1.02 מיליון שקל. בנוסף, נמכר דופלקס גג 5 חדרים ברחוב דקר שכונת גני יער, בגודל 135 מ"ר בנוי ו- 70 מ"ר גג, בקומה 7 מתוך 8, עם ממ"ד, מעלית וחנייה, בסכום של 2.3 מיליון שקל.
עסקה נוספת שפורסמה בלוד, היא על דירת 4 חדרים ברחוב חטיבת הראל שכונת נאות יצחק, בגודל 91 מ"ר, עם מרפסת 9 מ"ר, בקומה 9 מתוך 10, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, שנמכרה בסכום של 1.785 מיליון שקל. בנוסף, דירת 5 חדרים ברחוב גולומב שכונת רמת אלישיב, בגודל 117 מ"ר, עם מרפסות 16 מ"ר, בקומה 1 מתוך 7, הכוללת ממ"ד, חנייה ומעלית, נמכרה בסכום של 1.9 מיליון שקל.
במקביל לירידה בהיקף עסקאות רכישת דירות, רמ"י מפרסמת עשרות מכרזים בהיקף של 25,000 יח"ד ברחבי הארץ. ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, שוחח עם ענת דוידוב ויעל אילון ב-103fm והסביר.
אז מהי בעצם המטרה? לדבריו: "להשביע את הביקושים ולהציף את השוק בקרקעות, כדי להוריד את מחירי הדיור, ושתיים – לפתח את מדינת ישראל בכל האזורים, בכל הערים ובכל הישובים. זה תהליך, אנחנו קצת בעיכוב השנה, ב-4 וחצי השנים האחרונות פרסמנו מכרזים לכ-500 אלף יחידות דיור ועשינו עסקאות ל-300 אלף יחידות דיור, אלה מספרים שגבוהים בהרבה משיווקים שקדמו לכך. התוצאות מתחילות לבוא לידי ביטוי בתקופה האחרונה כשרואים את מדד מחירי הדיור שיורד כבר 4 חודשים ברצף".
"בנושא העסקאות, אפשר לראות את הפרמטר של מספר הדירות הלא מכורות, הזמן שלוקח לעשות עסקאות, אנחנו רואים את זה במדד הקרקעות שהשקנו עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שנה וחצי, ירידה של 20-30% במחירי הקרקעות. אנחנו גם מרגישים את מה שקורה בשוק, אם נבוא ונגיד שהמפץ הגדול היה בשיווק של 7200 יחידות בתחילת השנה בשדה דוב שגרם לירידת מחירים בתל אביב ומשם היה סוג של אפקט דומינו".
ענת דוידוב ביקשה לדעת על הבעיות לטענתה בפיתוח בשדה דוב, לטענתו: "אין בעיות, הפיתוח מתקדם. אני לא מכיר בעיות. זה פרויקט יפיפייה, אין עוד הרבה מקומות כאלה. בהחלט ניתן לרדות ירידה של המחירים בשדה דוב. משם זה ימשיך למעגלים רחוקים יותר וישפיע על השוק".
ינקי קוינט (צילום: מרכז הבנייה הישראלי)
"לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב"
מתי להערכתך ניתן יהיה לשווק את יחידות הדיור? "זה תהליך של מספר חודשים ספורים, 3-4 חודשים. מפרסמים את המודעות, מודיעים לקבלנים שבאיזור הזה אנחנו נשווק אותן, בדרך כלל מיד עם אישור התוכניות. היה לנו איזו בעיה בקביעת הוצאות הפיתוח ולכן היה את העיכוב הזה במהלך השנה, אנחנו צריכים עכשיו לעבוד על הוצאות הפיתוח. המכרזים עצמם הם סטנדרטים, זה לא שצריך לקחת כל מכרז ולנסח בו את החוברות. לשווק למעלה מ-100,000 יחידות דיור בשנה זה אתגר מורכב. אנחנו הוצאנו מודעות ללמעלה מ-50 אלף יחידות דיור והוצאנו עסקאות למעלה מ-25 אלף יחידות דיור. ב-5 השנים האחרונות, למעט בשנת 2022 אנחנו בסה"כ נמצאים פלוס מינוס במצב יותר טוב או מקביל של שיווקים שהיינו בשנים הקודמות".
"יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה"
שוק הדיור נמצא היום בהאטה בעיקר בדירות חדשות, הקבלנים מתקשים למכור ואתם ממשיכים למכור קרקעות על כך אמר: "אנחנו צריכים כל הזמן לשווק קרקעות, גם ירידת המחירים עדיין לא משמעותית. מדברים בינתיים על במצטבר קצת למעלה מאחוז. צריך להציף בקרקעות כדי שהירידה תהיה משמעותית יותר. יש 4 חודשים ברצף של ירידת מחירים – משהו שלא היה והרבה שנים מדברים על זה, היו ירידות טקטיות לתקופות מסוימות וזה לא קרה. לכן, אני חושב שיש חשיבות מאוד גדולה לנתונים, חשוב לנהל מו"מ נכון ולדרוש מחירים הוגנים".
"יש הרבה קבלנים ואנחנו מוציאים מכרזים, בסופו של דבר מי שקובע את המחיר לאותה קרקע אלה הקבלנים שמתחרים על אותם קרקעות, מי שקנה ביוקר בשנים קודמות יכול להיות שהוא בסוג מסוים של בעיה. אבל, אם הוא יוריד את המחיר אני מניח שהוא ימכור את הדירות, כמו שכולנו למדנו במבוא לכלכלה – המפגש של עקומת ההיצע עם עקומת הביקוש הוא מה שמייצר את זה".
"את צריכה לשאול אותם, אני חושב שהם צריכים להוריד את המחירים, הם כנראה לא עושים את זה כי הם חושבים שבעתיד השוק ייעצר ויהיו פחות קרקעות. אנחנו כולנו רוצים בום כלכלי – זה יהיה טוב לכולם, בשוק הדיור, כשמסתכלים על הנתונים, בסוף יש יותר דירות ממשקי בית – זה אומר שאין משבר. התפקיד של המדינה מכוח זה שהיא מנהלת את רוב הקרקעות במדינה זה להוציא לשוק כמה שיותר קרקעות. לדעתי אחרי המלחמה יהיו תהליכים שיכולים להשפיע ולהוריד את המחירים".