הרמטכ״ל, רא״ל אייל זמיר, קיבל את התחקיר המטכ״לי בעקבות הפגיעה של צה״ל בשיירת אמבולנסים ורכב האו״ם. באירוע, צה״ל חיסל 15 עזתיים, רובם אנשי הצלה והרמטכ״ל החליט כי מפקד חטיבה 14 יקבל הערה פיקודית. בנוסף, סגן מפקד סיירת גולני, קצין במילואים בדרגת רס״ן, יסיים את תפקידו. זאת כאשר מדובר בקצין שהגיע מחו״ל ב-7 באוקטובר, נלחם ונפצע בקרבות, החלים וחזר להילחם. הקצין פיקד על הכוח ונמצא כי במהלך התחקיר, הוא לא שיקוף את כל הפרטים שהיו באירוע, במהלך התחקיר המבצעי שנעשה.
״היו כאן תקלות והתנהלות לא טובה של הכוח, אבל לא היה כאן זדון או פעולה לא ערכית של הלוחמים". כך עולה בתחקיר האירוע בו צה״ל חיסל את 15 העזתים, רובם אנשי ״הסהר האדום״, ברפיח לפני כחודש. מהתחקיר עולה כי בתאריך 23 במרץ, צה״ל נערך לתמרון בתוך שכונת תל סולטן, כאשר באותו לילה בצה"ל "השכיבו" מארב בכביש מתל סולטן, צפונה. הכוח זיהה כלי רכב כרכב משטרה, הם יורים עליהם, הורגים שניים ולוכדים אחד מהם. לאחר מכן, בשעות הבוקר, הם מבינים כי לא מדובר בכלי רכב של משטרת חמאס אלא ברכב הצלה, אז הכוח שחרר את העצור.
פעילות כוחות צה"ל ושב"כ ברצועת עזה (צילום: דובר צהל)
לאחר האירוע, נעים על הציר שני כלי רכב, בשעה 05:06 החוזי מזהה שיירה שנע במהירות לעברם. השיירה עוצרת 20 מטר מהכוח הקדמי של צה״ל ובתוך המחפורת, הוא רואה רק כבאית ואנשים שפורקים מכלי הרכב, כאשר אלו שפרקו, ירדו כדי להגיש עזרה. באמצעות מכשיר לראיית לילה, לא רואים שמדובר באורות של רכבי הצלה, המפקד פותח באש לעבר הדמויות שפורקים מכלי הרכב ובמשך 3 דקות נמשך הירי מהמארב. לטענת התחקיר הצה״לי, הכוח מבצע ירי ודילוגים לעבר הכביש ורק כשהם מגיעים לכביש, הם חודלים את הירי.
כל הירי שמופיע בסרטון התחקירים שפורסמו בניו יורק טיימס, הירי שנשמע הוא ירי מהתארגנות של הכוח לפני ההסתערות. ובסוף הסרטון נשמעות המילים חדל, חדל. בסרטון רואים את הלוחמים מצד אחד של הכביש ואחרי ארבע דקות הם חוזרים אחורה לאזור המארב. בבוקר, בשעה 05:18, שלוש דקות אחרי סיום האירוע השני, מגיע רכב של או״ם. הכוח מזהה שזה רכב או״ם ולמרות זאת, הכוח פותח באש במטרה להבריח את הרכב ואף יורים לעבר הרכב, והורגים את איש האו״ם. כאן הייתה פעולה בניגוד לפקודות.
בכל האירוע נהרגו 15 אנשים, שישה זוהו כאנשי חמאס וכל היתר אנשי הצלה. לפי התחקיר לא נמצאו ראיות שהגופות היו כפותות. בצה״ל אומרים שאין ראיות לווידוי הריגה על אנשים כפותים וההחלטה לרכז את כל הגופות הייתה נכונה. הם כיסו ברשת הצללה ולאחר מכן כיסו בחול ובמקביל, הזיזו את כלי הרכב בצד לנקודת הריכוז. הטעות הייתה כאשר הכוח רמס את כלי הרכב ולטענת הכוח, הוא עשה זאת מתוך הבנה כי במקום יעברו אלפי תושבים שמתפנים מרפיח לציר ההומניטארי. כאן נמצאו אי התאמות למה שנמצא בשטח.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.