חדשות בעולם
תמצמץ ראשונה? אירופה לחוצה מאיראן – שבונה על סין ורוסיה
איראן מסרה היום (שישי) כי שר החוץ שלה שוחח בטלפון עם עמיתיו הצרפתים, הגרמנים והבריטים כדי להימנע מהטלת סנקציות מחדש של האו"ם על תוכנית הגרעין של טהרן, ימים ספורים לפני המועד האחרון שנקבע באירופה – כך דווח ברשת AP.
קריאתו של שר החוץ עבאס אראקצ'י הגיעה לאחר ששלוש המדינות איימו להפעיל את סעיף ה"סנאפבק" של הסכם הגרעין עם איראן משנת 2015 עד סוף החודש, המאפשר לכל צד להטיל מחדש סנקציות אם יגלה שאיראן אינה עומדת בדרישות כמו פיקוח בינלאומי על תוכניתה הגרעינית.
הדאגה של האירופאים בנוגע לתוכנית האיראנית רק גברה מאז שטהראן ניתקה כל שיתוף פעולה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בעקבות הסכסוך. עובדה זו הותירה את הקהילה הבינלאומית עיוורת עוד יותר לתוכנית האיראנית – כמו גם למצב מלאי האורניום שלה המועשר עד ל-60%, מרחק קצר מיכולת השעשרה לרמות של 90%.
איראן מתעקשת זה מכבר שתוכניתה היא למטרות שלום, למרות שהיא המדינה היחידה שאינה בעלת נשק גרעיני שמעשירה אורניום ברמה זו. ארה"ב, הסוכנות לאנרגיה אטומית של אנרגיה וגורמים נוספים טוענים שלאיראן הייתה תוכנית נשק גרעיני עד 2003.
לאחר השיחה, בהצהרה שפורסמה מטעם אראקצ'י כי "הרפובליקה האסלאמית של איראן, כשם שהיא פועלת בסמכותיות להגנה עצמית, מעולם לא זנחה את דרך הדיפלומטיה והיא מוכנה לכל פתרון דיפלומטי המבטיח את הזכויותי והאינטרסים של העם האיראני", נכתב בהצהרה.
שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אישר בפלטפורמה החברתית X כי השיחות התקיימו, ואמר כי סבב דיונים נוסף יתקיים בשבוע הבא. "זה עתה ביצענו שיחה חשובה עם עמיתנו האיראני בנוגע לתוכנית הגרעין ולסנקציות נגד איראן שאנו מתכוננים להחיל מחדש", אמר. "הזמן אוזל".
שר החוץ של גרמניה, יוהאן ודפול, הודה בכך, שאמר כי "הזמן קצר מאוד". "איראן צריכה להתערב באופן מהותי כדי להימנע מהפעלת הסנקציות", כתב ב-X. "הבהרנו שלא ניתן לביטול הסנקציות לפוג אלא אם כן תהיה עסקה ניתנת לאימות ובת קיימא".
במכתב מה-8 באוגוסט, הזהירו שלוש המדינות האירופיות את איראן כי תמשיך בתוכנית הסנקציות אם טהרן לא תגיע ל"פתרון משביע רצון" לסוגיות הגרעין. מועד אחרון זה יהיה 31 באוגוסט, בעוד תשעה ימים, מה שמותיר לאיראן זמן רב ככל הנראה להגיע להסכם כלשהו עם האירופאים, שהפכו ספקנים יותר ויותר כלפי איראן במהלך השנים.
אחד הנושאים המרכזיים עליו דנות המדינות הוא השבת הפיקוח של סבא"א. איראן האשימה את סבא"א כמי שלקחה חלק בהתקפות של ישראל על מתקני הגרעין, אך לא הביאה כל ראיה לכך. סבא"א מפרסמת דוחות רבעוניים על תוכנית איראן וההסכם משנת 2015 העניק לסוכנות גישה רחבה יותר למעקב אחר התוכנית. הארגון קבע שאיראן אינה עומדת בהתחייבויותיה כלפי הסוכנות, יום לפני תחילת מלחמת איראן-ישראל.
איראן אף איימה על מנכ"ל סבא"א רפאל מריאנו גרוסי ואף אמרה שישהה במעצר אם יגיע לאיראן, מה שמסבך עוד יותר את השיחות. גרוסי שוקל להתמודד על תפקיד מזכ"ל האו"ם, עובדה שטהרן מנסה לנצל לטובתה.
לצד השיחה של המדינות האירופיות עם איראן, פקידי סבא"א בווינה היו אמורים להיפגש עם פקידים איראנים, כך אמר דיפלומט המקורב לסוכנות לסוכנות הידיעות AP, שדיבר בעילום שם, כדי לדון בפגישה הסגורה. השיחות יהיו המשך לדיון שנערך במהלך ביקורו של מאסימו אפארו, סגנו של גרוסי, בטהרן ב-11 באוגוסט, הוסיף הדיפלומט. גם הטלוויזיה הממלכתית האיראנית הודתה כי הפגישה תתקיים.
אראקצ'י ניסה להמעיט מערכו של האיום שמציבות הסנקציות החדשות. בהצהרתו לאחר השיחה, אמר שאיראן תדון באיום עם חבריה, ככל הנראה עם סין ורוסיה. חלק מהסמכויות להטלת סנקציות על איראן פוקעותת באוקטובר, מה שמפעיל לחץ גם על האירופאים להשתמש בה כמנוף מול איראן לפני שאיבדו את היכולת הזו.
תחת "סנאפבק", כל צד להסכם יכול למצוא את איראן כמי שאינה עומדת בדרישות, ולהטיל מחדש את הסנקציות. לאחר שפג תוקפן, כל מאמץ להטיל סנקציות עלול להיתקל בווטו מצד חברות מועצת הביטחון של האו"ם, סין ורוסיה, שתי מדינות שסיפקו תמיכה לאיראן בעבר אך נמנעו מלהשתתף במלחמת יוני.
בתוך כך, תא"ל (מיל) פרופ׳ יעקב נגל, ראש המרכז למדע וטכנולוגיה של הביטחון בטכניון, עמית בכיר ב-FDD, לשעבר היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל בפועל, שוחח היום (שישי) עם שי גולדן ויריב אופנהיימר ב-103FM, וניתח את הסכנה מכיוון איראן, זאת כחודשיים לאחר סיום המערכה עם ישראל.
"צריך לוודא שאנחנו מסיימים את הבעיה הזו באיראן אחת ולתמיד". נגל נשאל כיצד זה יקרה וענה: "הדרך היחידה לסיים את הדבר הזה היא שהמשטר באיראן לא ירצה גרעין, לא ירצה לתמוך בטרור ולא ירצה לפתח טילים בליסטיים שיפגעו במדינת ישראל, או שהוא יתחלף".
במשך עשורים מנצלת איראן את הדיפלומטיה כדי למשוך זמן, לרמות, להטעות ולהמשיך לבנות את תוכניותיה. הסכם חלקי נוסף, שיתמקד לדוגמא רק בהחזרת מנגנון הפיקוח באמצעות סבא"א, או בבניית מנגנון לדחיית הפעלת הסנאפבק, ללא פרוק מלא של כל התשתיות והיכולות, יהיה שידור חוזר של טעויות העבר.
הסכם אמין חייב לחסל את שלושת עמודי התווך עליהם בנויה תוכנית הגרעין הצבאית: השמדה מוחלטת של האורניום המועשר בכל הרמות, של הצנטריפוגות ויכולות הבנייה שלהן, ושל מתקני העשרה. חשיפה מלאה של פעילויות העבר והפסקת כל מחקר, תכנון וייצור של נשק גרעיני, כולל פירוק התשתיות הקשורות ופירוק מלא של תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, כולל הכנסתה לפיקוח בינלאומי הדוק.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
