התקיפות של חיל האוויר בתימן: התימנים ביקשו להטיל מצור אווירי וימי על ישראל. מעבר לחסימת מיצרי באב אל מנדב לתנועת כלי שייט הירי של טילים לעבר מפרץ חיפה והפגיעה בשטח נמל התעופה בן גוריון השבוע חיל האוויר מציג בשתי היממות האחרונות יכולת תגובה והענשה כלפי החות׳ים בתימן.
במקביל, העיתון ״אל-ערבי אל-ג’דיד” דיווח על הפסקת חשמל ברוב אזורי צנעא לאחר תקיפות אוויריות ישראליות שכוונו לעבר תחנות חזיז וד׳הבאן. הבכיר החות'י מוחמד אל-בוחיית'י אמר לערוץ אל-מיאדין הלבנוני: "אנחנו אומרים לאמריקנים, לבריטים ולציונים שפעולותינו הצבאיות לתמיכה בעזה יימשכו, ללא קשר לקורבנות. התוקפנות לא תשפיע על עוצמת התמיכה העממית בתימן בפעולות התמיכה בעזה. הציונים חצו קווים אדומים ועליהם להמתין לתגובה של תימן". בין היעדים המאויימים: נתב"ג, תחנת הכוח בחדרה ובתי זיקוק בחיפה.
שדה התעופה בצנעא (צילום: רשתות ערביות)
מטרות התקיפה הישראלית היא להטיל מצור אווירי וימי על החות׳ים בתימן, לגבות מהם מחיר כלכלי ולפגוע להם במטרות תשתית. אבל במקביל גם ליצור אפקט אזורי: ״ישראל מגיבה בעוצמה מול כל מי שמתעסק איתה״.
חיל האוויר הציג ביומיים האחרונים כמה דברים מרכזיים: יש לו יכולת להגיב בעוצמה בתוך כמה שעות. שנית יש לישראל בנק מטרות המתבסס על מודיעין שהשיגה, שלישית ישראל מרגישה בטוחה לבצע תקיפות במרחק של מעל אלפיים ק״מ מהגבול ואף להודיע מראש כי היא מבצעת את התקיפה.
אומנם איש בישראל לא חושב כי התקיפה היום כמו שש התקיפות הקודמות בתימן ירתיעו את החות׳ים לתקוף את ישראל במיוחד שבחודש האחרון האמריקנים והבריטים תקפו אלף מטרות בתימן. אבל בישראל סבורים כי הצגת היכולות המודיעיניות והמבצעיות של חיל האוויר ואמ״ן יוצרים אפקט מול איראן ומדינות האזור.
התקיפה בתימן (צילום: רשתות ערביות)
בצה״ל אומרים כי בכל תקיפה בתימן בשתי היממות האחרונות תקפו כעשרים מטוסי קרב שנשאו חימוש רב שכלל חימושים מסוגים שונים. בצה״ל אומרים כי נמל חודידה ניזוק קשה מאוד ויעבור זמן עד שניתן להחזיר את הנמל לשימוש חלקי. שדה התעופה הבינלאומי בצנעא יצא בעקבות התקיפה משימוש נפגעו בו מסלולי ההמראה, טרמינל הנוסעים, חניית המטוסים, כמה מטוסי נוסעים של החות׳ים, מגדל הפיקוח שנפגע בפעם השניה, מאגרי הדלק ותחנת הכח.
במקביל, בכל אחת מהתקיפות אתמול והיום תקף צה״ל שני מפעלי בטון אשר מספקים בטון ליצור דפנות בטון וקירות תמך בפרויקט המנהרות של החות׳ים בתימן. מנהרות המשמשות כמקום מסתור לאנשי המשטר, מחסני נשק ומתקני שיגור טילים בליסטיים.
בשולי התקיפה חשוב לציין כי ישראל העבירה הודעת פינוי לנמל באמצעות דובר צה״ל בערבית אל״מ אביחי אדרעי הסיבה: היועצת המשפטית קבעה כי ישראל חייבת לנקוט בצעד זה כדי לעמוד בהוראות הדין הבינלאומי. שקובע כי יש לנקוט בצעדים של פינוי מרחבים אזרחים לפני שתוקפים אותם. קודם להודעה תיירים ובלינים באילת תיעדו והעלו לרשתות החברתיות כשעה וחצי לפני התקיפה את תמונות מטוסי חיל האוויר שטסו דרומה לתקיפה.
בתוך כך, שתי ספינות מטען טורקיות מצאו את עצמן בלב הכאוס כאשר הן תקועות בנמל התימני שהותקף על ידי חיל האוויר. לפי הדיווח, צוותי הספינות נמצאים במצוקה הולכת וגוברת לאחר שהתקיפות הישראליות על הנמל הביאו להשבתת כל הפעילויות בנמל.
במקביל, כשאר הלהבות משתוללות מסביב, צוות הספינה נותר תקוע בלב הסכנה משום שהמורדים החות'ים השולטים באזור, מסרבים לאפשר לספינות לעזוב את האזור כל עוד המטען שלהן נשאר על סיפונן.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".