ביטחון
תחקיר צה"ל על הטבח בחוף זיקים
06:43: הסירה השלישית שיצאה, ועליה שבעה מחבלים, הושמדה בים על ידי כלי שיט מסוג "צרעה". במקביל, 32 אזרחים תופסים מחסה בחוף זיקים.
06:44: כוח כוננות א' מגדוד 51 בגולני, המונה שבעה לוחמים, מגיע על סוואנה לחוף זיקים. הם רואים את חילופי האש בין המחבלים על הסירות ובחוף לכלי השיט של חיל הים – אך אין להם קשר ישיר למה שקורה בקו החוף מאחר והכוח עומד סמוך לסוכת המציל. הכוח מנותק מכל הלחימה במרחב בגלל תקלה במכשיר הקשר.
06:45: הסירה הרביעית מגיעה לחוף זיקים ועליה ארבעה מחבלים שיורדים לחוף. כלי שיט מסוג "דבורה" פוגע בסירה חמישית, ועליה מחוסלים שלושה מחבלים. שלושה מחבלים אחרים שעליה מגיעים לחוף – ומצטרפים לתשעה שכבר נמצאים במסע הרג.
06:46 אחד מלוחמי כוח גולני מבצע ירי לעבר המחבלים – אך לא מצליח לפגוע בהם. המחבלים מתקדמים בהליכה על החוף לכיוון מזרח, ורוצחים שני אזרחים נוספים. לאחר מכן, המחבלים רוצחים שמונה אזרחים במבנה השירותים. אזרח אחד ששרד את הטבח מפנה את עצמו. במקביל, חמישה מהלוחמים מדלגים לכיוון השיחים ושני לוחמים נשארים במבנה ארעי.
06:48: סירה שישית מגיעה, שני מחבלים מחוסלים, חמישה מצליחים לרדת לחוף. כלי השיט "דבורה" יורה לעבר המחבלים שכבר בחוף אך קו הירי מסכן את לוחמי גולני שלא מבינים מי יורה לעברם. סמ"ר דביר לישה מודיע לשאר חבריו הלוחמים כי הוא מצטרף למפקד שלו מלפנים, הוא רץ לשירותים ולא מבין איפה המחבלים. בפועל – הוא רץ לעברם, ונהרג מירי. צוות התחקיר העריך שלישה היה נתון במצב של ורטיגו.
06:52: הסירה השביעית והאחרונה מגיעה מערבית לבסיס ארז, ועליה שישה מחבלים. ארבעה מהם מחוסלים – ושניים מצליחים לרדת לחוף. הם אלו שהורגים את לישה.
06:57: ארבעת המחבלים משתלטים על רכב הסוואנה של כוח גולני שנותר בחנייה ונוסעים לכיוון קיבוץ זיקים. התצפיתניות מחמ"ל חיל הים מעבירות על כך דיווח לכיתת הכוננות של קיבוץ זיקים, ולכוחות המשטרה במרחב, שיערכו בהתאם. כיתת הכוננות וצה"ל בולמים את מתקפת מחבלי חמאס על הקיבוץ.
07:05: מתנהל קרב בכניסה לקיבוץ זיקים. כיתת הכוננות מצליחה להדוף התקפת מחבלים ומחסלת את ארבעה.
08:20: לוחם שב"כ מגיע ברכבו בציר המוביל לקיבוץ בדרך למחנה יפתח – הוא נתקל במחבלים, ונהרג בחילופי אש עימם. שני מחבלים עולים על רכבו ונוסעים משם לבסיס העורף הקרוב. על פי ההערכה בתחקיר, בשלב הזה הם מוותרים על לחדור לקיבוץ.
12:30: לוחמי גדוד 202 מגיעים לחוף זיקים כדי לפנות פצועים יחד רבנות צבאית והחטיבה הצפונית מהחוף. חלקם מתפנה מהחוף כי הם מוקפצים לאזורי הקרבות.
ב-8 באוקטובר כוח של חיל הים נתקל במחבלים ומחסל שניים מהם. יומיים לאחר מכן מחוסל מחבל נוסף בהיתקלות.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
