מוזיקה
תום יורק שובר שתיקה: נתניהו וצוות הקיצוניים יצאו לחלוטין משליטה
הזמר תום יורק פרסם הצהרה על ישראל והמלחמה בעזה. סולן להקת רדיוהד וסמייל פתח את הצהרתו בהתייחסות לאירוע בו צופה פרו-פלסטיני הטיף לו על המלחמה במהלך הופעה באוסטרליה בשנה שעברה.
"איזה בחור שצעק עליי מהחושך בשנה שעברה, כשלקחתי גיטרה כדי לשיר את השיר האחרון לבד מול 9000 איש במלבורן, לא ממש נראה כמו הרגע המתאים לדון באסון ההומניטארי המתפתח בעזה", שיתף יורק. "לאחר מכן נותרתי בהלם מכך ששתיקתי לכאורה נתפסה איכשהו כמעורבות, ונאבקתי למצוא דרך הולמת להגיב לכך ולהמשיך עם שאר ההופעות בסיבוב ההופעות".
יורק המשיך והצהיר על התנגדותו לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולממשלתו. בערך בזמן שהלהקה האחרונה של רדיוהד הופיעה בישראל, בשנת 2017, יורק גם הבהיר את התנגדותו לנתניהו. "אני חושב שנתניהו וצוות הקיצונים שלו יצאו לחלוטין משליטה ויש לעצור אותם, ושהקהילה הבינלאומית צריכה להפעיל עליהם את כל הלחץ שהיא יכולה להפסיק", כתב המוזיקאי.
"התירוץ שלהם להגנה עצמית התפוגג מזמן והוחלף ברצון ברור להשתלט על עזה ועל הגדה המערבית לצמיתות" אמר. בנוסף, יורק כינה את המצור על הסיוע לעזה "נורא". יורק גינה גם את חמאס, וגער בקבוצה האסלאמיסטית הפלסטינית השולטת ברצועת עזה על פיגועי ה-7 באוקטובר 2023 שגרמו לפתיחת המלחמה.
"מדוע חמאס בחר במעשים הנוראיים באמת של ה-7 באוקטובר?" שאל. "התשובה נראית ברורה מאליה, ואני מאמין שגם חמאס בוחר להסתתר מאחורי סבלם של עמו, בצורה צינית באותה מידה למטרותיו שלו".
הצהרתו המלאה של יורק
"איזה בחור שצעק עליי מהחושך בשנה שעברה, כשלקחתי גיטרה כדי לשיר את השיר האחרון לבד מול 9000 איש במלבורן, לא ממש נראה כמו הרגע הטוב ביותר לדון באסון ההומניטארי המתפתח בעזה".
"לאחר מכן נותרתי בהלם מכך ששתיקתי לכאורה נתפסה איכשהו כמעורבות, ונאבקתי למצוא דרך הולמת להגיב לכך ולהמשיך עם שאר ההופעות בסיבוב ההופעות".
"השתיקה הזו, ניסיוני להראות כבוד לכל הסובלים ולאלה שמתו, ולא לזלזל בזה במעט מילים, אפשר לקבוצות אופורטוניסטיות אחרות להשתמש בהפחדה ובהשמצה כדי למלא את החסר, ואני מצטער שנתתי להן את ההזדמנות הזו. זה פגע כבד בבריאות הנפשית שלי".
"אני מקווה שכל מי שאי פעם הקשיב לתו מהמוזיקה של הלהקה שלי או לכל מוזיקה שיצרתי במהלך השנים, או הסתכל על הגרפיקה או קרא את המילים, יהיה מובן מאליו שאני לא יכול לתמוך בשום צורה של קיצוניות או דה-הומניזציה של אחרים".
"כל מה שאני רואה בעבודה של חיים שלמים עם חבריי המוזיקאים והאמנים הוא דחיפה נגד דברים כאלה, ניסיון ליצור עבודה שמעבר למה שזה אומר להיות נשלט, כפוי, מאוים, לסבול, להיות מאוים… ובמקום זאת לעודד חשיבה ביקורתית מעבר לגבולות, את המשותף של אהבה וחוויה וביטוי יצירתי חופשי".
"נשמע שטותי… אבל נכון. עבור אחרים, הרשו לי למלא את החסר עכשיו, כדי שיהיה ברור וברור".
"אני חושב שנתניהו וצוות הקיצונים שלו יצאו לחלוטין משליטה וצריך לעצור אותם, ושהקהילה הבינלאומית צריכה להפעיל עליהם את כל הלחץ שהיא יכולה להפסיק. התירוץ שלהם להגנה עצמית התפוגג מזמן והוחלף ברצון שקוף להשתלט על עזה ועל הגדה המערבית לצמיתות".
"אני מאמין שהממשל הלאומני הקיצוני הזה הסתיר את עצמו מאחורי אנשים מבועתים ומתאבלים והשתמש בהם כדי להסיט כל ביקורת, תוך שימוש בפחד ובצער הזה כדי לקדם את האג'נדה הלאומנית הקיצונית שלהם עם השלכות נוראיות, כפי שאנו רואים כעת עם המצור הנורא על הסיוע לעזה. בעוד שחיינו מתקדמים כרגיל, אלפי נשמות אנושיות חפות מפשע אינסופיות אלה עדיין מגורשות מהעולם… בשביל מה?".
"במקביל, הפזמון הבלתי מעורער של פלסטין החופשית שמקיף את כולנו אינו עונה על השאלה הפשוטה מדוע בני הערובה עדיין לא הוחזרו כולם? מאיזו סיבה אפשרית?".
"מדוע בחר חמאס במעשים הנוראיים באמת של ה-7 באוקטובר? התשובה נראית ברורה מאליה, ואני מאמין שגם חמאס בוחר להסתתר מאחורי סבלם של אנשיו, בצורה צינית לא פחות למטרותיהם האישיות. אני גם חושב שיש נקודה נוספת וחשובה ביותר להעלות".
"ציד מכשפות ברשתות החברתיות (אין דבר חדש) משני הצדדים, המפעיל לחץ על אמנים וכל מי שהם רוצים באותו שבוע להצהיר הצהרות וכו', עושה מעט מאוד מלבד הגברת המתח, הפחד ופישוט יתר של בעיות מורכבות המצדיקות דיון פנים אל פנים ראוי מצד אנשים שבאמת רוצים שההרג ייפסק ושיימצא הבנה".
"סוג זה של קיטוב מכוון אינו משרת את בני האדם ומנציח מנטליות מתמדת של 'אנחנו והם'. הוא הורס תקווה ושומר על תחושת בידוד, אותם דברים שקיצונים משתמשים בהם כדי לשמור על מעמדם. אנו מקלים על הסתתרותם לעין אם אנו מניחים שהקיצונים והאנשים שהם טוענים שהם מייצגים הם אותו הדבר, בלתי ניתנים לחלוקה".
"אם העולם שלנו יוכל אי פעם להתקדם מתקופות אפלות אלה ולמצוא שלום, זה יקרה רק כאשר נגלה מחדש את מה שיש לנו במשותף, והקיצונים יישלחו בחזרה לשבת בחושך שממנו באו".
"אני מזדהה לחלוטין עם הרצון 'לעשות משהו' כשאנחנו עדים לסבל נורא כזה במכשירים שלנו מדי יום. זה הגיוני לחלוטין. אבל אני חושב עכשיו שזו אשליה מסוכנת להאמין שפרסום חוזר, או הודעה של שורה אחת או שתיים, הן משמעותיות, במיוחד אם הן נועדו לגנות את בני האדם האחרים. ישנן השלכות לא מכוונות".
"זו צעקה מהחושך. זו לא הסתכלות לאנשים בעיניים כשאתה מדבר. זו הנחת הנחות מסוכנות. זה לא ויכוח וזו לא חשיבה ביקורתית. חשוב לציין, שזה פתוח למניפולציות מקוונות מכל הסוגים, הן מכניסטיות והן פוליטיות".
"מהי האלטרנטיבה? אני לא יכול לענות על זה בקלות. אני יודע שבקהילות ברחבי העולם הנושא הזה עכשיו רעיל בצורה מסוכנת ואנחנו במים לא מוכרים. אנחנו צריכים לחזור אחורה. אני בטוח שעד כה, מה שכתבתי כאן לא יספק בשום אופן את אלו שבוחרים להתמקד בי או באלו שאני עובד איתם, הם יבזבזו זמן בחיפוש אחר חורים ובחיפוש סיבות להמשיך, אנחנו הזדמנות שאסור לפספס, ללא ספק, ולשני הצדדים".
"כתבתי זאת בתקווה פשוטה שאוכל להצטרף למיליונים רבים אחרים המתפללים שהסבל, הבידוד והמוות הללו ייפסקו, מתפללים שנוכל יחד להשיב לעצמנו את האנושיות והכבוד שלנו ואת היכולת שלנו להגיע להבנה… שיום אחד בקרוב החושך הזה יחלוף".
"תום יורק".
פרידה מאגדה: השחקן הישראלי אלון אבוטבול, שנפטר השבוע בגיל 60, זוכה הבוקר (חמישי) לכבוד אחרון בטקס אשכבה המתקיים באולם רובינא בתיאטרון הבימה בתל אביב.
טקס האשכבה של אלון אבוטבול ז"ל (צילום: וואלה)
קהל גדול של מאות אנשים, ביניהם דמויות בולטות מעולם התרבות כמו השחקנים דרור קרן, ששון גבאי ואלי דנקר, הזמרים מירי מסיקה וגלעד כהנא והשר לשעבר עמיר פרץ, התכנסו לחלוק כבוד לאחד השחקנים הישראלים הבולטים ביותר מאז שנות השמונים. לאחר הטקס, תיערך הלוויתו של אבוטבול לקבורה בבית העלמין שבקיבוץ גבעת ברנר. כזכור, השחקן המוכשר איבד את חייו לפני מספר ימים כשהתמוטט בחוף הבונים זמן קצר לאחר שיצא מהים.
יצחק, דוד של אלון, אמר: "אני זוכר את היום שאחותי באה עם התינוק החייכן, חצי אס חצי נסיך. הוא טען שזה לא פיקניק גדול להיות אח מועדף. האמנתי לו. בסופו של דבר, להיות ילד מועדף זה עול, כנראה שהרצון להיות הכי טוב נמשך כל חייו, ואולי אפילו עד הרגעים האחרונים".
"הרבה אנשים אומרים הנה, הילד מקריית אתא, הפריפריה, הגיע לצנטרום התל-אביבי ועשה קריירה. אז אספר שזה התחיל כשלילד מהפריפריה היה דוד מאותה פריפריה, שהיו לו שנים בברנז'ה. בגיל 15 הוא אומר לי 'אני רוצה ללכת לתלמה ילין, אבל פיקששתי את הדדליין'. הבנתי מה הוא רוצה ממני, אצלנו בארץ הדדליין לא כזה דד. שלום יקר שלי, תודה רבה".
הזמר שולי רנד ספר: "כאילו שהיה חסר לנו כאב וחוסר אונים במקום הזה מוכה הכאב, החליטה הנשמה היקרה שלך, הסקרנית, חסרת המנוח, הססגונית, מלאת אהבת האדם, להסתלק ולשבור לכל כך הרבה שנים את הלב. היו לנו אינסוף שיחות על המקצוע והחיים, דיברת על גורם ההפתעה. 'להפתיע שולי, להפתיע. את הפרטנר, את הבמאי'. קראת לזה להישאר חי. כל כך פחדת ממוות פנימי, מקצועי. אז הפתעת, ועוד איך הפתעת".
"ליטשת את הכישרון שלך לדרגת מאסטר. צייר, מוזיקאי, איש משפחה, חבר אמיתי, בן אדם. נפגשנו בתל אביב, מפוצץ אמביציה לכבוש. ההתבגרות המקצועית, האישית, תמיד חסר שקט ומחפש לפרוץ את הגבולות של עצמך. לא לנוח, להמשיך לגלף את המתנה הנדירה שנתן לך אלוהים ליצירת מופת. התקופה המשמעותית ביותר שבילינו יחד הייתה ליד מיטתו של אחיך. אברהם היה דמות חשובה להמון אנשים ובעיקר לך. ראיתי באיזו עדינות, מסירות ורגישות טיפלת בו. לא נתת לו להרגיש את הפחד והכאב שלך".
במהלך קריירה ארוכה של למעלה משלושה עשורים, הותיר אבוטבול חותם בל יימחה על הקולנוע והתיאטרון הישראלי. הוא זכור במיוחד מתפקידיו "שתי אצבעות מצידון", "האסונות של נינה", "קצפת ודודבדנים", "גוף השקרים" לצד ליאונרדו דיקפריו, "עלייתו של האביר האפל" בבימויו של כריסטופר נולאן, ועשרות סרטים וסדרות נוספות.
