ביטחון
תא"ל (מיל') ארז וינר: "נכבוש את העיר עזה"
תת אלוף (מיל') ארז וינר, לשעבר עוזר הרמטכ"ל וראש צוות התכנון המבצעי בפיקוד הדרום, שוחח עם אראל סג"ל ואייל ברקוביץ' ברדיו 103FM בשל גיבוש התוכנית לכיבוש רצועת עזה. לדבריו, הכסף לעשות פרויקט כזה קיים. "הכסף הזה קיים, אבל הוא הולך לארגונים לא רלוונטים. הכסף קיים, זו לא בעיה". בהמשך טען:"אנחנו נכבוש את העיר עזה ונניע משם את האוכלוסייה שנשארה".
וינר נשאל על ההיכרות המוקדמת של הרמטכ"ל עם התוכנית לכיבוש עזה עוד כשהיה מפקד פיקוד הדרום, ועל כך אמר: "הוא לא רק מכיר, הוא גם אישר אותם. לפני שמונה לרמטכ"ל הוא הכיר את התוכנית שהוצגה להרצי הלוי ואמר שהיא לא מספיק התקפית. הוא ביקש לקבל את הסמכות לתכנן תוכנית חדשה, יותר התקפית ויותר מכריעה. הוא קיבל את האישור, היה בפיקוד, קיבל תוכנית שהייתה כבר מוכנה. דן בה מספר פעמים. אישר אותה לפרטי פרטיה ודרש תוכנית שהיא מקסימום 90-100 יום ואם אפשר אז פחות".
"אפשר לכבוש את עזה וצריך לכבוש את עזה. המספר האמיתי של התושבים בעזה הוא מיליון וחצי, כדי לנצח ולהכריע את המערכה בעזה יש שלושה עקרונות יסוד שהיו נכונים לפני שנה והם נכונים גם היום. העקרון הראשון הוא שליטה מלאה בסיוע האזרחי, ניתן ואפשרי לעשייה וזה הוכח בצורה מצומצמת בדרום הרצועה, לא הרחיבו את זה כי גורמים בצה"ל בחרו שלא".
"העקרון השני הוא הפרדה של האוכלוסייה מהטרור, לא צריך להקים עיר הומניטרית בשביל זה. יש דוגמא מצוינת שנקראת יאסר אבו שבאב שהוא כבר שולט היום ב80,000 איש, מאכיל ומטפל בהם. אני משתמש במי שכרגע משתף איתי פעולה וכמוהו יש עוד איזה 5-6, חמולות שונות שמוכנות לעשות את זה. יחד עם זאת יש תוכנית להקים מחנות של 5000-20,000 עזתים שמטוהרים מחמאס".
"וכל זה לא עולה למדינה שקל, הכסף כולו קיים, הוא פשוט נותב בצירים לא נכונים, הכסף הזה הולך כרגע לשימון של ארגונים לא רלוונטיים. העקרון השלישי הוא לכבוש את העיר עזה ולהניע משם את האוכלוסייה שנשארה, כי שם יש את המפקד הצבאי בכיר האחרון שנשאר ברצועה, עז א-דין אל-חדאד, ברגע שנטפל גם בעיר עזה אז כל רצועת עזה תישאר בין נחל עזה לאל-מוואסי ובתנאים האלה אין לחץ ישראלי, יש לחץ עזתי".
בנושא הדיווחים על התנגדות הרמטכ"ל לתוכנית כיבוש עזה, הסביר: "הרמטכ"ל אומר שהוא חושב שזה טעות והוא מציע תוכנית אחרת, התוכנית שהוא מציע היא תוכנית שלא נותנת מענה. לכן התוכנית שלי נותנת מענה גם לשליטה בסיוע, להסרה של האוכלוסייה, לכיבוש של השטח ולא שכחתי את החטופים".
"התוכנית נותנת לזה את המענה הכי טוב, הרי אין עסקה. כולם הבינו שאין עסקה. זה לא נכון שהם יחזירו אותם בתמורה להפסקת הלחימה. אסור להטעות את המשפחות המסכנות – אין עסקה כזאת. נתניהו עשה כל כך הרבה, מעל ומעבר כדי להגיע לעסקה".
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
