דרוקר, מאמן שכבר הניף גביע יול"ב בעבר, והגיע להצלחות גדולות בכדורסל הישראלי, הסכים לרדת לקווים בליגה הלאומית הקיץ לראשונה בקריירה שלו, במהלך, שאם לא היה מצליח, יכול היה להיות הרסני לשאיפותיו העתידיות. עם זאת, הוא היה נחשב ליתרון הגדול של הכתומים לאורך רוב שלבי הדרך, ונתן את האמונה שהקבוצה יכולה לעמוד במטרות שלה.

"הלחץ עליי היה גדול, מהרגע שלקחתי על עצמי את האתגר הזה. היה לי קשה לקחת אותו, מעולם לא אימנתי בליגה השנייה. היו לי המון שיחות עם יצחק פרי, גלעד זיו, רז קינסטליך לקח אותי לקפה כדי לראות שאני מוכן לקחת את זה. ברגע שלקחתי את זה, התמסרתי לזה פול טיים. הלחץ היה כל השנה, דני גוט ואילת היו יריבה מדהימה. אחת הסדרות הגדולות, אני שומע את זה מסביב, אתגרו אותנו, עשו דברים בהגנה. יש להם שחקנים של ליגה ראשונה. האנאס, גוט ותומר פורת הם שחקני ליגה ראשונה. יכולנו להם וניצחנו, אני רוצה לברך אותם על עונה מדהימה שהסתיימה במפח נפש, מגיע להם מילים טובות על מה שהם עשו".

אתה שנתיים וחצי מחוץ לליגת העל, חוזר מהדלת הראשית, ועוד עם הקבוצה שהועזבת ממנה רגע לפני שזכתה באליפות.

"זה סיכון גדול, אתה מגיע לליגה קשה וטקטית, מסובכת. הרבה דברים יכולים לקרות בדרך. לקחתי את הסיכון הזה. להישאר עוד שנה בליגה שנייה, עם כל הציפיות, וההייפ סביב קבוצה. כשאני לוקח משימה, אני מרוכז ואובססיבי כדי לעשות את זה הכי טוב. הרגשתי הקלה ושמחה גדולה שראשון לציון עם קהל האוהדים הנפלא שלה, עולה ליגה. לראות את בית מכבי ככה, האוהדים עטפו את השחקנים. המועדון שלנו מקצועני, הוא שייך לליגה ראשונה והתנהג כמו בליגה הראשונה. כל הצוות שלי, מהראשון ועד האחרון, התנהל כמו בליגה הראשונה, ואני שמח שחזרנו לשם".