חדשות בעולם
"שק חבטות": כך הפכה ישראל לכלי במשחק הפוליטי של ארדואן
בימים האחרונים אנו עדים להסלמה ביחסים בין ישראל לטורקיה, לאחר שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן קרא להשמדת ישראל ובעקבות כך התפתח עימות מילולי בין משרדי החוץ של שתי המדינות. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מציע היום (שלישי) בראיון ל"מעריב", זווית מעמיקה להבנת האירועים האחרונים.
לדברי ד"ר כהן ינרוג'ק, ההצהרות החריפות של ארדואן קשורות ישירות לפוליטיקה הפנימית בטורקיה: "אני כרגע לא יכול להפריד את השיח הזה ממה שמתרחש בתוך טורקיה. כידוע, הרשויות בטורקיה עצרו את הראש העיר איסטנבול, שהוא גם מוכר כיריב מספר אחד של ארדואן. עכשיו, באמצעות מתן דרשה בעיד אל פיטר, כדי להסית את תשומת הלב של הציבור ממתרחש בתוך הבית, הנשיא הטורקי שוב, בחר להפוך את מדינת ישראל לשק החבטות שלו".
המומחה מסביר כי מעבר לפוליטיקה הפנימית, ישנם גם אינטרסים גיאופוליטיים: "כרגע, טורקיה רואה בנו כיריבה בסוריה. כעת, אם טורקיה לא יכולה לממש את כל הדברים שהיא מבקשת לעשות בסוריה, הרי זה בגללנו, כי אנחנו מחלישים את המשטר הסורי החדש. לכן הם נוקטים פה בעמדה שלילית נגדנו בכל דבר שהם רוצים להחליש אותנו בכל מישור".
למרות הרטוריקה הקשה, ד"ר כהן ינרוג'ק סבור כי היחסים בין המדינות לא הגיעו עדיין לנקודת שבר מוחלטת: "אנחנו כבר ראינו את הסיום של המסחר בין שתי המדינות כשהטורקים הטילו נגד מדינת ישראל סנקציות כלכליות חד-צדדיות. אבל עדיין אפשר להגיד שאנחנו יכולים להשתמש במרחב האווירי שלהם והם יכולים להשתמש במרחב האווירי שלנו. עדיין אנחנו לא יכולים להכריז על סיום של היחסים. עדיין יש פה שגרירויות והכרה דיפלומטית".
ההתדרדרות ביחסים מהווה תפנית היסטורית, לדבריו: "כשאנחנו מסתכלים להיסטוריה של העם הטורקי, אנחנו יכולים להבין גם שלא הייתה פה אף פעם הכרזת עוינות מצידה של טורקיה כלפי מדינת ישראל. צריך לזכור שטורקיה הפכה להיות מדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת היהודים. העמדה הנוכחית של ארדואן היא נחשבת כעמדה סותרת מהמדיניות החוץ הידועה של טורקיה כלפי מדינת ישראל".
באשר לקריאתו של שר החוץ גדעון סער לבחון מחדש את חברותה של טורקיה בנאט"ו, המומחה מבהיר כי הדבר אינו מעשי: "לנאט"ו אין מנגנון של סילוק חברות, אז לכן אפילו אם החברות בנאט"ו ירצו לסלק את טורקיה, הן לא יוכלו לעשות זאת. ובהתחשב בעובדה שכרגע ארה״ב עוזבת את אירופה, אז אירופה יותר חלשה מאי פעם מול רוסיה, אז הם לא היו רוצים לאבד את טורקיה גם ולהפוך אותה לאיזשהו כאב ראש עבורם בדרום מזרח אירופה".
מעניין לציין שהתגובות החריפות של ארדואן כבר הפכו לשגרה עבור הציבור הטורקי: "אנחנו הזדעזענו, אבל בגלל העובדה שכבר משבעה באוקטובר הוא כל כך הרבה מתח ביקורת נגדנו, אז הם לא רואים בזה כסוג של הסלמה נוספת. כאילו הם רואים בזה כסוג של, הוא אמר את ההצהרה האנטי-ישראלית היומית שלו".
לבסוף, ד"ר כהן ינרוג'ק מציע אסטרטגיה מעניינת להתמודדות עם ההתבטאויות הקיצוניות: "הוא משתמש בישראל להסית את תשומת הלב מהמצוקה הפנימית שלו לזירת מדיניות החוץ. אני חושב שהתגובה הישראלית הטובה ביותר להתעלם מהצהרותיו ולא לספק לו את מה שהוא רוצה, הוא רוצה תגובות, הוא רוצה חיכוך עם ישראל, כי כל פעם שארדואן נכנס לחיכוך עם ישראל הוא מקבל אהדת הציבור", אמר המומחה וסיכם: "אם הוא נותן הצהרות ואנחנו נתייחס כאילו שום דבר לא נאמר אז אפשר להגיד שאפילו אנחנו כביכול מזלזלים בדבריו, שאנחנו לא נותנים לזה חשיבות. אז אני חושב שכמובן נייחס לזה חשיבות אבל לא לתת לו את הכלי הזה להשתמש בנו בפוליטיקה הטורקית הפנימית".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
