חדשות בעולם
שמחה רוטמן על העימות הסוער עם עינב צנגאוקר: "לא שופט אותה"
עימות חריף פרץ אתמול בוועדת חוקה, חוק ומשפט בין עינב צנגאוקר ליו"ר הוועדה חבר הכנסת שמחה רוטמן, לאחר שצנגאוקר, שבנה מתן נמצא בשבי חמאס, קראה שלא להיענות לצווי המילואים שנשלחים בימים האלה לצורך הרחבת הלחימה מטעמים מוסריים. רוטמן שוחח הבוקר (שלישי) על העימות עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103FM ואמר כי הוא "לא יכול לאפשר בוועדה קריאה לאי ציות".
"אמרתי בקול רם וברור שאין דבר כזה לקרוא לסרבנות בזמן מלחמה. אסור לי ואני לא יכול לאפשר את זה בוועדה, זה מנוגד לחוק. ברור שכשמקבלים צו באים ומוציאים, כך פועלים שכניי, ידידיי ומשפחתי, וכך כתוב בחוק. אין אדם נתפס בצערו, אני לא שופט את עינב", אמר בפתח השיחה.
לאחר מכן התייחס למתווה הגיוס לחרדים: "אנחנו פועלים לייצר את המסגרות המתאימות כדי שהחרדים יוכלו להתגייס", אמר. "במהלך הרבה שנים החרדים היו באופסייד באירוע הזה, והדבר הזה צריך לעבור תיקון. יש היום שעת כושר לייצר את המציאות הזאת. כמה ממשלות שהיו פה בישראל בשעת כושר דומה או שונה, פספסו".
"הגעתי למסקנה וכל אדם בר דעת יודע זאת – גם אם הממשלה תעביר חוק שבמסגרתו כל חברי מועצת גדולי התורה יתגייסו לגולני, תקראו לזה חוק השתמטות. מזה כבר התייאשתי. כשהממשלה הזאת העבירה את אותו חוק שהעבירה הממשלה הקודמת, אתם קראתם לו אז 'חוק השוויון בנטל', ועכשיו הוא הפך ל'חוק ההשתמטות'", אמר רוטמן. "הדבר הזה דורש תהליך, אם נעשה אותו בצורה לא נכונה הוא ייכשל, ואם נעשה אותו בצורה נכונה, הוא יוביל לשילוב", הוסיף.
בהמשך השיחה התייחס יו"ר ועדת החוקה לחוק שבא להגביל מימון עמותות על ידי מדינות זרות: "זו לא צביעות, זה הדבר הכי נכון והגיוני. מדינת ישראל חייבת להיות מדינה ריבונית שלא נותנת למדינות אחרות לבחוש במדיניות שלה. כל מדינות העולם מתמודדות עם הניסיונות של מדינות אחרות להתערב להן בבחירות או בחברה האזרחית שלהן".
לדבריו, "יש במדינת ישראל 20,000 עמותות פעילות, מתוכן יש 200 שמקבלות מימון זר. כשאתה עובר על רשימות השמות שם, רואים את הגופים, העמותות שמתערבות בפוליטיקה הם בסגנון 'בצלם' ו'שוברים שתיקה'. מאוד ברור שתחומים של פילנתרופיה ושיתוף פעולה מדעי בכלל לא באירוע, מדובר על מעורבות פוליטית של מדינות זרות בענייננו".
הוא הגדיר את אותו מימון כ'הזיה': "יש ויכוח במדינת ישראל על הרפורמה המשפטית, ועדיין יש. לממשלה יש מדיניות בנושא הזה, זה לא סוד. לה אסור על פי חוות דעת של היועצת המשפטית להוציא כסף כדי להסביר אותה, אבל לממשלות זרות מותר לשפוך כסף אדיר כדי לומר למה היא לא טובה".
רוטמן תומך מאוד בחוק פיצול תפקיד היועמ"ש לשניים. "בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הקודמת שהיו תוך כדי ההליכים של ראש הממשלה הנוכחי, הופיע פיצול תפקיד היועץ. אף אחד לא חשב, לא יאיר לפיד ולא גדעון סער שפיצול התפקיד קשור איכשהו למשפטו של נתניהו. גם התקשורת לא חשבה. למה? כי באמת אין שום קשר", אמר.
"גם יאיר לפיד לא מצליח להבין מה הקשר. אני חושב שזה הפתרון הנכון. זו יועצת משפטית שמשתמשת בכל הכובעים שלה כדי לפגוע בממשלת ישראל. היא רוצה שכל עצה שלה תהיה מחייבת ובלתי ניתנת לערעור, יכול להיות שזה שכנע אנשים שהתלבטו, ועכשיו גלי בהרב-מיארה הדגימה להם בצורה עמוקה את הבעיה".
סייע בעריכת הכתבה: אחיעד לוק, 103FM
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
