כלכלה
שלמה שמיר: מלחמת הסחר של דונלד טראמפ תגרום לישראלים לשלם מחיר יקר
מלחמת הסחר שנשיא ארה"ב הגביר ממש עכשיו, עת הטיל מכסים עוד יותר כבדים על ייבוא פלדה ואלומיניום מקנדה, התפשטה לשוק ההון העולמי וגוררת חידוש התנודות בשוק המניות תוך גרימת הפסדים בסכומי עתק לכל המשקיעים בעולם.
ההיסטוריה של מאות השנים האחרונות מצביעה בבירור כי העלאת מכסים ופרוטקציוניזם כלכלי הביאו בעולם לאי וודאות שגררה לירידה בהשקעות וירידה ביכולת מפעלים לייצר ולייצא כפי שהורגלו. משם הייתה הדרך קצרה לפיטורין המוניים, התערערות משטרים ועליית הפשיזם והנאציזם בהם ראה ההמון פתרון למצוקתו. בהמשך מדיניות שכזו גררה למלחמה, אפילו עולמית כפי שהיה עקב מדיניות דומה שנהגה ארה"ב בשנות השלושים במאה העשרים לאחר השפל הגדול שהביאה למשבר עולמי נורא.
טראמפ מחזיק בדעה כי יוכל להשיב את הגלגל לאחור, ורואה במדיניות זו דרך למו"מ עם שכניו ועם סין ואירופה. בהחלט ייתכן כי אם ימשיך בכך יגיע לנקודת אל חזור עם תוצאות חמורות שקשה לשער עבור שלום ויציבות העולם.
צעדיו של טראמפ מגיעים גם כך כאשר מתפשטות מלחמות בעולם מעבר לרוסיה אוקראינה וישראל ושכנותיה. המתיחות קיימת גם באסיה בעיקר בין סין מול הודו ובין סין לטאיוון. כלומר התפשטות האבטלה בעולם כתוצאה מצעדיו של טראמפ תיפול על קרקע כבר בשלה לאי שקט ובהמשך לחימוש ומלחמות, אולי מלחמה עולמית.
בעיקרון, טראמפ צודק בכך שהוא דורש הדדיות והוגנות בסחר בין ארה"ב לארצות הסוחרות עמה וכן הדרישה שלו כי ייחלו להגן בכספם ובתקציבם על ביטחונן ולא לסמוך ולהישען על כוח וכספה של ארה"ב. נמאס לו גם מאירופה ששכחה כי תוכנית מרשל הסתיימה מזמן. הבעיה היא שהנשיא האמריקני עושה הכול בתנועות חריפות וגסות בכדי להגיע מהר להישגים, מה שעלול לשבור את המערכת הכלכלית, המסחרית והכספית של העולם שארה"ב בנתה בתום מלחמת העולם השנייה.
הישראלים, כמו מרבית העולם העשיר, מושקעים ומכורים לשוקי ההון האמריקאים שסיפקו תמורה נאה מאוד בשנים האחרונות. כולם מושקעים בארה"ב אם דרך קרן הפנסיה או דרך קרנות השתלמות או קרנות נאמנות, אין ברירה, ישראל קטנה עבור החיסכון האדיר של משקי הבית בישראל. יש לקוות כי טראמפ יגיע לפתרונות דרך המו"מ ולא בהחרפה מול שותפות הסחר שלו.
מי שלמדה כי אסור לה להתנגש מול טראמפ היא נשיאת קלאודיה שיינבאום פרדו, יהודייה אנטי ישראלית, היא נענתה לדרישת ההסגרה של פושעים בתחום סחר הסמים והציבה כוחות צבא לאורך הגבול למנוע כניסת מהגרים ופשעים. קנדה יותר גאוותנית, כך ראש ממשלת קנדה הטרי מארק ג'וזף קרני, הנגיד לשעבר, לכן קנדה תשלם מחיר כבד על כך – שהרי אין לה באמת מה לעשות עם עודף הנפט, עץ לבניה, אלומיניום, פלדה וכלי רכב שמיועדים במקור לארה"ב.
סין נושכת השפתיים, מגיבה יותר באיפוק. לפי שעה מחירי ההובלה העולמית בירידה בייחוד מסין לארה"ב, תוצאה מיידית ממלחמת הסחר. נקווה כי יועציו של טראמפ יסיטו אותו לדרך המו"מ פחות רדיקלי, אם לא כן, כולנו נשלם מחיר יקר.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
