כלכלה
שוק ההון הישראלי אכן עלה מאז המלחמה – אבל לא בגלל השקעות זרות
הכתבה הכי נקראת שלי באתר מעריב אונליין, מאז שהתחלתי את תפקידי בתור הכתב הכלכלי של הקבוצה לפני כחודש, עסקה בתשואות הפנומנליות שעשה שוק ההון הישראלי מאז 7 באוקטובר – וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה עם איראן. הכתבה הזו, כמו עוד עשרות אחרות שבטח קראתם, הייתה הטפיחה על השכם שכל כך היינו צריכים. כזו שאומרת “זה קטן עליכם, כל המלחמה והאיראנים ותוכנית הגרעין. עובדה – מבחינת המשקיעים כבר ניצחתם".
האמת – זה באמת היה מנחם. הבעיה היא שזה לא היה נכון.
לא מה שסיפרו לנו
בסופ"ש הקודם פרסמה יחידת המחקר של הבורסה סקירה מקיפה על התנועות בשוק ההון, והנתונים שהיא חשפה היו עגומים למדי: מאז 13 ביוני, היום שבו יצאנו למבצע עם כלביא, המשקיעים הזרים התחילו למכור מניות ישראליות בלי להביט לאחור. תוך חודש וחצי הם מכרו מניות בהיקף של כמעט שני מיליארד שקל בכמעט כל הסקטורים, והיחידים שניצלו ממכירת החיסול היו החברות הביטחוניות, עם קניות מינוריות ב־200 מיליון שקל.
נכון, אם מסתכלים על שנת 2025 כולה, הם עדיין נותרו בחשיפה יפה של כמה מיליארדים לשוק הישראלי. אלא שהמשמעות של הנתון המפתיע על מכירת המניות בתקופה המדוברת היא שלא היו כאן לא טפיחה על השכם ולא נעליים. המשקיעים הזרים זיהו משבר מתקרב, ומיהרו להרים את הרגליים ולברוח בחזרה לוול סטריט כדי למזער סיכונים. אף אחד מהם לא היה מוכן לשים את הז'יטונים על המשק הישראלי. והאמת היא שגם קרנות הפנסיה שלנו לא ממש התלהבו לעשות את זה.
המשקיעים המוסדיים אומנם קנו מניות ישראליות ב־1.2 מיליארד שקל, אבל חישוב פשוט יגלה שזה לא היה מספיק אפילו בשביל “לספוג" את כל המניות שהמשקיעים הזרים ניסו למכור. מי שנכנסו שם מתחת לאלונקה – ולא סתם נכנסו, אלא גם הרימו אותה למעלה משל היו גולנצ'יקים מורעלים בסוף מסע כומתה – היו משקיעי הריטייל, המשקיעים הפרטיים: אני, אתם, ההורים והשכנים. אנחנו, ביודעין או שלא, התחלנו לקנות מניות ישראליות בלי חשבון, ותוך חודש וחצי הזרמנו לבורסה בתל אביב סכום אסטרונומי של 4.8 מיליארד שקל. לצורך השוואה, בשלושת החודשים וחצי שקדמו למלחמה עם איראן קנינו בנטו (רכישות בניכוי מכירות) רק במאה מיליון שקל.
זה לא בהכרח דבר רע; אין חוק שמונע מעם שלם להמר על המניות של עצמו. כן מדובר בנורת אזהרה שמאותתת לנו שאולי האופוריה הייתה מוגזמת. אולי ניפחנו פה איזו בועה. אולי מרוב לטפוח לעצמנו על השכם, כמעט גרמנו לנקע בכתף.
הציבור (בארה"ב) ישלם
ואם כבר מדברים על מלחמות ואופוריה, איך אפשר שלא להזכיר את טראמפ וה"ניצחון" שלו במלחמת הסחר? למה ניצחון במירכאות? כי טראמפ אולי ניצח, אבל לא כל כך ברור את מי.
בואו נשים לרגע בצד את כל הדיון על המכסים בהקשר של התעשייה האמריקאית, גירעון סחר והמצב הגיאו־פוליטי, ונתייחס לחגיגות של טראמפ בתחילת השבוע בעקבות ההכנסות הגבוהות שממשלת ארה"ב קיבלה “בזכות" המכסים. טראמפ השוויץ בגידול בהכנסות מהמכסים – 74 מיליארד דולר יותר מהתקופה המקבילה אשתקד, כמעט פי שניים. אלא שהוא שכח לציין מי שילם אותם – המצביעים שלו, אזרחי ארצות הברית של אמריקה.
נכון שטראמפ חזר שוב ושוב במהלך מסע הבחירות שלו על זה שהוא יגרום לסין וקנדה לשלם, ושהוא “יחזיר את המשרות הביתה", אבל מה לעשות שמכסים פשוט לא עובדים ככה. אם יש הכנסות ממכסים, וטראמפ בונה על זרם יציב של שני טריליון דולר הכנסות ממכסים בעשור הקרוב, אז כנראה האזרחים שלך עדיין מעדיפים לקנות תוצרת חוץ, והמשרות עדיין לא חזרו הביתה.
ואם האזרחים שלך עדיין מעדיפים את התוצרת של הסינים והקנדים למרות המכס, ובהנחה שהיצרנים הסינים והקנדים לא הפכו פתאום לעמותות ללא כוונות רווח, אז ליבואנים האמריקאים לא תהיה ברירה (שהרי גם הם לא יתנדבו פתאום להקטין את שורת הרווח) אלא לגלגל את כל העלות של המכס על הצרכן.
התוצאה היא שכמעט כל דבר שהאזרח האמריקאי הממוצע יקנה, ממזון ועד סמארטפון, יעלה לו עכשיו יותר: או כי הוא ישלם על זה מכס, או כי הוא ייאלץ לקנות מחברה אמריקאית שתמכור לו ביוקר. אז נכון – ההכנסות של ארה"ב ממכסים יגדלו, את זה אי אפשר לקחת לטראמפ, אבל מי שישלם את החשבון לא יהיו לא הסינים, לא הקנדים ולא הישראלים. הם אולי ייפגעו כלכלית מהמהלך, אבל לא יהיו אלה שיוציאו כסף מהארנק. את זה ייאלצו לעשות האמריקאים עצמם, ולא סתם האמריקאים – מעמד הביניים והמעמד התחתון בעיקר.
כי מכס, בדומה למע"מ, הוא מס רגרסיבי שמשלמים רק בעת רכישה. ובאופן טבעי, דווקא משפחות עניות וממעמד הביניים מוציאות חלק גדול יותר מההכנסה שלהן על קניות ועל שגרת היומיום. עשירים, לעומת זאת, חוסכים אחוז ניכר מההכנסה שלהם, ובחסכונות שלהם לא רק שהם לא ירגישו את השפעות המכסים – אלא להפך: טראמפ הבטיח להוריד להם את מס ההכנסה “בתמורה" להכנסות מהמכסים של העניים. אם תרצו, “רובין הוד" גרסת בוורלי הילס.
אז טראמפ אכן ניצח, אבל המפסיד הגדול הוא מעמד הביניים האמריקאי. שנאמר: עוד ניצחון כזה – ואבדנו.
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
