חדשות בעולם
שוטרים מבהירים שאינם חשפנים: ההיסטוריה הצבעונית של האחד באפריל
מנהג יום "הכזבים הבין־לאומי", "יום השוטים" העולמי, או כפי שקוראים לו בישראל, אחד באפריל, שצוין היום (שלישי) מתבטא בדרכים ייחודיות בכל מדינה – מהדבקת דגי העשויים מנייר על גבם של אנשים אחרים מבלי שיבחינו ועד משטרה בריטית שנאלצת להבהיר שאינה מתחפשת, כאשר במדינות השונות אף קיימות מסורות מקומיות שהתפתחו במשך מאות שנים.
בין מסורת להומור: מקורות מנהג המתיחות
מקור 'יום השוטים' שנוי במחלוקת בין היסטוריונים. רבים מייחסים אותו לצרפת של ימי הביניים, כאשר ב-1564 שונה התאריך של תחילת השנה מ-25 במרץ (שהסתיים בחגיגות ב-1 באפריל) ל-1 בינואר עם המעבר מהלוח היוליאני לגרגוריאני. אלו ששכחו את השינוי והמשיכו לחגוג ב-1 באפריל זכו לכינוי "אווילי אפריל", ובאנגלית: April Fools.
חוקרים אחרים קשרו את היום לפסטיבלי אביב עתיקים: "חג הטיפשים" מימי הביניים, בו נבחר "אדון אי-הסדר" שלעג לטקסים נוצריים; פסטיבל "הילריה" (שפירושה, "שמחה") הנחגג ברומא העתיקה בסוף מרץ; או פסטיבל "הולי" ההודי המכונה גם "פסטיבל הצבעים", המתקיים במרץ לכבוד בוא האביב והאל הינדו קרישנה.
בעיני רבים, האזכור הראשון המוכח ליום המתיחות מגיע משנת 1561 בשיר קומי פלמי מאת המשורר אדוארד דה דנה, המתאר אציל השולח את משרתו במשימות מטרידות וחסרות תכלית – מה שהוביל למונח "משימת אוויל".
חגיגות צבעוניות ברחבי אירופה
בצרפת, בלגיה, איטליה ואזורים דוברי צרפתית בשוויץ, המסורת כוללת הדבקת דג נייר על גבם של אנשים בהיחבא, המלווה בצעקת "פואסון ד'אבריל" ("דג אפריל!" בצרפתית). יש המציעים שהדג מסמל בעלי חיים צעירים הנתפסים בקלות.
באנגליה, המתיחות מותרות רק עד הצהריים. כללי הנימוס מחייבים הודאה במתיחה כשהשעון מכה בצהריים, וכל המבצע מתיחה אחרי הצהריים נחשב בעצמו ל"אוויל אפריל".
בסקוטלנד החגיגות נמשכות יומיים. היום הראשון נקרא "יום גאוקי", על שם הקוקייה (גאוק) – סמל האוויל. היום השני, "יום טיילי", מיועד להדבקת "זנבות" על גבם של אנשים. באירלנד, המסורת מכתיבה שליחת אדם ל"משימת אוויל". הקורבן נשלח להעביר מכתב מאדם לאדם, עד שמישהו מרחם עליו ומראה לו את תוכן המכתב: "שלח את האוויל למישהו אחר".
בהולנד, התושבים נוהגים לירות דגים מלוחים (הרינג) לכיוון שכניהם ולצעוק "הרינגק" ("אוויל מלוח"). בגרמניה, המתיחה המקובלת היא "אפרילשרץ" – בו מספרים סיפור מופרך אך תמים במטרה לגרום לאחרים להאמין בו. ביוון, בה קיים מנהג הזהה לזה הגרמני, הצלחה במתיחה מבטיחה למותח מזל טוב לשנה שלמה.
מתיחות שנכנסו להיסטוריה
בטלגרף דווח כי משטרת בריטניה הונחתה לאחרונה להבהיר לחשודים שעצירתם אינה בגדר מתיחת יום האחד באפריל. שוטרים נדרשים להדגיש "אני לא חשפן ששכרו החברים שלך" או "האם אני נראה לך כמתלוצץ?", במיוחד כשמדובר בעבירות ברשתות חברתיות. עד כמה שזה נשמע מוזר, מסתבר שהבריטים צריכים להסדיר את הבדיחות שלהם.
ב-2021, הגברת הראשונה של ארה"ב, ג'יל ביידן, התחפשה לדיילת במטוס, חילקה גלידות, ולבסוף הסירה את התחפושת בקריאה "מתיחת אפריל!".
מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, התפרסמו בהכרזות שנתיות על רעיונות מופרכים, כמו מרכז מחקר על הירח או תכונת "גרד והרח" במנוע החיפוש. מה שעשוי להישמע בעיניהם כבדיחה, עשוי בסוף להיות להשקעה הבאה של אילון מאסק.
ב-1992, תכנית הרדיו האמריקאית "Talk of the Nation", NPR, הודיעה שהנשיא האמריקאי לשעבר, ריצ'רד ניקסון, יתמודד שוב לנשיאות, עם ציטוט מפי קומיקאי שהתחזה לניקסון: "מעולם לא עשיתי שום דבר רע, ולא אעשה זאת שוב".
מחוץ לארה"ב, אחת המתיחות הזכורות ביותר הייתה ב-1980, כאשר שירות ה-BBC העולמי הכריז כי שעון ביג בן יהפוך לשעון דיגיטלי ויכונה "דיגיטל דייב".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
