לעומת זאת, הוסיף, במקרים שבהם הגבינה היא שכבה עבה בפני עצמה, שמונחת על שכבה דקה של בצק – הדין שונה.

לטענתו, אם זו רק שכבה עבה של גבינה ללא קמח, ורק למטה יש שכבה דקה של קמח שמחזיקה את הגבינה, כיוון שלאותה שכבה יש גם טעם טוב והיא ניתנת שם גם על מנת להוסיף בטעם – מברכים שתי ברכות.

הברכה הראשונה – 'בורא מיני מזונות' – נאמרת על שכבת הבצק, ויש לקחת ממנה חתיכה קטנה קודם. לאחר מכן מברכים על שכבת הגבינה 'שהכל נהיה בדברו', הסיבה לסדר הזה היא סדר קדימויות ההלכתיות, לפיהן ברכת המזונות קודמת לשהכל.

בנוסף, גם בעניין הברכה האחרונה יש להבחין ביניהן: כיוון שקבענו שמדובר בשני דברים נפרדים – יש לברך שתי ברכות אחרונות בנפרד. אם אכלו מהחלק של המזונות שיעור כזית (27 גרם) בתוך כשבע דקות – יברכו 'על המחיה'. ואם אכלו מהגבינה שיעור כזית באותו פרק זמן – יברכו 'בורא נפשות', הסביר הרב טחן.

כך פסק גם בספר "ברכת השם" של הרב משה לוי, וכך סיכם הרב טחן את דבריו: "יש להקפיד בזה, בפרט בימים אלו, כשנוהגים לאכול עוגות גבינה לקראת חג השבועות – שלא להיכשל בברכה שאינה ראויה, אמר לסיום.