חדשות בעולם
רן דנקר דיבר על צירוף משתתפים לסקס: מה עושים כשהמשיכה נעלמת
הסרטון של רן דנקר ובן זוגו שהציף את פתיחת מערכות היחסים לסקס עם אחרים: הזמר ובן זוגו העלו סרטון, במכוון או בטעות, בו הם דנים בצירוף משתתפים נוספים ליחסי המין ביניהם. בין היתר העלו את שמה של זמרת מוכרת, קומיקאי מפורסם ואחרים כדי להעשיר את חיי המין שלהם בעזרת שותפים נוספים. השיחה הפתוחה הזו, שהופצה במהירות ברשתות החברתיות, עוררה דיון סוער: מה עושים כשהמשיכה המינית, שהייתה בעבר כה עזה, מתחילה לדעוך? האם פתיחת הקשר היא הפתרון – או סימפטום לבעיה עמוקה יותר?
בפודקאסט הבריאות של "מעריב", בהשתתפות פרופ' רפי חרותי, מומחה לרפואה מינית ושיקום מיני, והדוקטורנטית שלי ורוד, מומחית לסקסולוגיה, ניסו המומחים לפרק את הסוגייה המורכבת, להציע הסברים – ולתת כלים מעשיים להתמודדות.
בסרטון המדובר, נשמע רן דנקר בשיחה עם בן זוגו כשהוא מעשן:
דנקר: "היא סקסית בטירוף".
איתי וייזר בעלו משיב לו: "מי?".
דנקר: "ליהי טולדנו".
וייזר: "נזמין אותה לארוחת ערב".
דנקר: "לאאאא".
וייזר: "למה?".
דנקר: "מה נעשה איתה בארוחת ערב?".
וייזר: "נשב, נדבר, לא יודע".
דנקר: "אהמממ. אני אומר לך סקסית. אני יכול להיות אבא שלה, כאילו".
וייזר: "גורי סקסי בעיניי, אתה יודע?".
דנקר: "סבבה, נזמין את גורי וליהי טולדנו. אתה רוצה לפתוח את היחסים, כאילו? זה מה שאתה אומר?".
וייזר: "לא, אפשר לזרום, להכיר, להיפתח, לא בקטע מיני".
דנקר: "אולי מרגי? אסי ואלברט? היו עלינו גם ככה שמועות שאנחנו איתם בשלישיות".
וייזר: "הוא קרוב מדי".
לדברי פרופ' חרותי, דעיכת המשיכה היא תהליך טבעי, תוצאה של שילוב בין גורמים פיזיולוגיים, נפשיים וסביבתיים. "שגרה, עייפות, טיפול בילדים, לחצים כלכליים, ואפילו שינויים הורמונליים – כל אלו יכולים להשפיע על המשיכה", הוא מסביר. לדבריו, משיכה מינית אינה תופעה סטטית אלא דינמית, שנמצאת בתנועה מתמדת. ורוד מוסיפה שמתח זוגי, חוסר תקשורת רגשית וחוויות חיים קשות עלולים אף הם לפגוע בתשוקה, כשגם התרבות והמדיה יוצרות אשליה של משיכה "אינסופית", שמובילה לתסכול כשזו פוחתת. "אנחנו רגילים לחשוב שאם המשיכה דועכת – משהו 'מקולקל' בקשר, אבל לפעמים זו דווקא הזדמנות לעצור ולבחון מה השתנה ומה חסר לנו", היא אומרת.
האם אפשר להחזיר את המשיכה? "בהחלט", משיבים שני המומחים, אך מבהירים: זה דורש עבודה. לעיתים המשיכה "נרדמת" בגלל עומס רגעי – ולעתים מדובר בתהליך עמוק יותר, שדורש עיבוד רגשי וזוגי. ורוד מדגישה שתחושת ביטחון רגשי וחיבור אינטימי שאינו תלוי במיניות הם בסיס חשוב: "לפעמים חיבוק, מגע עדין, או בילוי משותף יכולים להחזיר את הניצוץ יותר מאשר ניסיון 'לכפות' תשוקה".
ומה לגבי פתיחת הקשר? פרופ' חרותי מסביר שזו אפשרות לגיטימית – אך היא איננה "פתרון קסם". לדבריו, פתיחת יחסים עשויה להעשיר זוגיות מסוימת, אך עלולה גם להעמיק מתחים או חוסר ביטחון, אם נעשית מתוך בריחה מהקושי. "האם זה נעשה מרצון אמיתי של שני הצדדים, או כדי 'לתקן' משהו חסר?" הוא שואל. ורוד מסכימה: "פתיחת יחסים יכולה להיות מדהימה – או הרסנית. זה תלוי בשקיפות, בהסכמה מלאה וביכולת להציב גבולות".
הפודקאסט נגע גם בהיבטים הפיזיולוגיים: לעתים ירידה בחשק נובעת מסיבות רפואיות, כמו ירידה ברמות טסטוסטרון. במקרים כאלה, מסביר חרותי, טיפול הורמונלי עשוי לסייע – אך חשוב להבדיל בין בעיות בזקפה לבין ירידה בתשוקה עצמה. "הבעיה היא לא בנורה, אלא בגנרטור," הוא מדגים, "צריך לטפל במנוע, לא רק בסימפטומים".
ומה לגבי משברים וטראומות? כאן הדברים מסתבכים. לדברי פרופ' חרותי, יש מי שחווים דווקא עלייה בחשק בתקופות משבר, מתוך צורך רגשי עמוק לקרבה והישרדות; ולעומתם, אחרים עלולים לחוות סגירה מוחלטת. ורוד מצביעה על כך שפערים כאלה בין בני הזוג – אחד עם צורך מוגבר במין ואחד בהימנעות – דורשים שיח פתוח ואמפתי. "זה הזמן להפסיק לנחש מה הצד השני מרגיש, ולשאול באמת".
בסופו של דבר, מדגישים המומחים, אין "נורמלי" אחד. ירידה במשיכה לאורך קשרים ארוכי טווח היא תופעה שכיחה, אך הדרך להתמודד עמה משתנה בין זוג לזוג. "השאלה היא לא כמה – אלא איך," מסכם חרותי. "אם יש אהבה, רצון ותקשורת, אפשר למצוא יחד את הדרך".
האם פתיחת היחסים היא חלק מהדרך הזו? אולי. אך כמו כל החלטה זוגית משמעותית – היא דורשת דיאלוג כנה, מודעות הדדית, ואהבה שמסוגלת להכיל גם מורכבות. ברשתות החברתיות, בינתיים, ממשיכים לתהות: האם השיחה הפתוחה של דנקר ובן זוגו תהפוך לטרנד – או רק לחשיפה רגעית של אמת זוגית שרבים מעדיפים להצניע?
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
