עצרת המונים התקיימה הערב בכיכר הבימה בתל אביב בהשתתפות עינב צנגאוקר, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ואישים נוספים. לאחר העצרת המונים צעדו לשער בגין.
בעצרת בכיכר הבימה אמרה עינב צנגאוקר בהתייחסה לראש הממשלה: "החלטת להציל את עצמך ולנהל מלחמה נגד עם שלם! בושה!". ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, הצהיר בעצרת ההמונים ברחבת הבימה: "אם תעלה הממשלה בדעתה להפר את פסיקת בג"ץ – גם אנחנו ברשויות המקומיות נדע להפר ולקטוע את חיי השגרה שהממשלה מדמיינת שימשיכו".
בנאומו הדגיש חולדאי: "אנחנו במלחמה. ואני לא מדבר על הכניסה המחודשת, המיותרת, המסכנת חיי אדם ומפקירה חיי חטופים לעזה. אנחנו במלחמה כי הממשלה מנסה להחריב את היסודות שעליהם עומדות הרגליים שלנו כבר כמעט 80 שנה. יסודות של מדינה יהודית ודמוקרטית. של חירות ושל שוויון. של צדק ושל קדושת חיי אדם".
ראש העירייה התייחס גם לאופן ניהול תקציב המדינה ואמר: "אנחנו במלחמה כי הממשלה שלנו החליטה לבזוז את הכסף שלנו, של הציבור העובד והמשרת, ולהשתמש בו כדי לחשק את ברית המיעוטים שמבטיחה את שלטונה."
חולדאי הסביר את חשיבות המחאה: "כלי הנשק שלנו במלחמה הזו הם הרגליים שלנו, השלטים שלנו, הידיים שלנו, הקול שלנו והלבבות השבורים שלנו. וכל מי שנשבר לו פעם הלב יודע שלב שבור יכול להיות המנוע החזק בעולם."
הוא הדגיש: "אם צריך שנמלא את הרחובות כדי להזכיר שאנחנו הרוב – נעשה את זה. אם תעלה הממשלה בדעתה להפר את פסיקת בג"ץ – גם אנחנו ברשויות המקומיות נדע להפר ולקטוע את חיי השגרה שהממשלה מדמיינת שימשיכו."
מחאה נגד בנימין נתניהו (צילום: אבשלום ששוני)
חולדאי התייחס למעמדה של תל אביב במחאה: "לא סתם נאספים כאן, בתל אביב-יפו, המוני אדם שוב ושוב, כי תל אביב-יפו היא בירת החופש והתקווה של מדינת ישראל. היא לב התרבות הפועם שלה, מחוז השגשוג, מעוז הסובלנות ומבצר כבוד האדם באשר הוא או היא אדם. וזה לא עניין תל אביבי. זה עניין לישראל כולה."
בסיום נאומו הבטיח ראש העירייה להמשיך במאבק: "לא נשתוק, כי ארצנו שינתה את פניה. לא נירתע ולא ניסוג – עד שנוודא שהבית שלנו בטוח. עד שנחזיר את כל החטופים הביתה. עד שנדע שאנחנו מבטיחים את עתיד ילדינו ונכדינו במדינה חופשית, יהודית ודמוקרטית. אנחנו כאן." ח"כ רם בן ברק (יש עתיד), סגן ראש המוסד ויו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, נשא דברים חריפים במיוחד נגד הקואליציה: "בכנסת יושבים 68 רשעים, חלקם עבריינים וכל השאר מושחתים. יש להם רוב מוצק בכנסת והם מיעוט בעם. הם נאחזים בכיסאות ומפחדים מבחירות כי הם יודעים שזאת תהיה מערכת הבחירות שתשלח אותם לאופוזיציה להרבה שנים."
בן ברק הדגיש את חשיבות המחאה להחזרת החטופים: "ברגעים אלה ישנם עדיין חמישים ותשעה (59) חטופות וחטופים בעזה, וחייבים להחזיר אותם הביתה. עכשיו! כל מי ששב עד כה מהתופת במנהרות חמאס, זה היה בזכותכם – בזכות המחאה! המחאה היא שתחזיר גם את השאר!"
ח"כ בן ברק קרא לעצירת הלחימה לטובת החזרת החטופים: "המחיר ידוע – תעצרו את המלחמה ותחזירו את החטופים. עכשיו! להילחם בחמאס יהיה עוד זמן – לחטופים אין זמן. אין להם עוד דקה."
הוא הביע אופטימיות לגבי סיכויי המחאה: "המלחמה להחזיר את ישראל לשפיות היא ארוכה וקשה, אבל היא תצליח. היא תצליח בזכות האנשים שנמצאים פה בהבימה, בזכות האנשים שנמצאים ברחוב עזה, היא תצליח בזכות האנשים שנמצאים בצמתים ובגשרים והאנשים שנמצאים סביב הכנסת – והיא תצליח כי העם הזה לא מוכן שייקחו לו את המדינה!"
בן ברק הצהיר: "את הלקח שלנו למדנו בגדול – בבחירות שבוא יבואו כולנו נתגייס למטרה. לא נשאיר אף אחד בבית ולא נשאיר קלפי אחת בלי שאנחנו בודקים שהבחירות התקיימו בה כראוי."
ח"כ בן ברק התחייב לשורת רפורמות לאחר חילופי שלטון: "מיד אחרי שניבחר אנחנו נחוקק את חוק יסוד החקיקה, אנחנו נחוקק חוק הגבלה לשתי קדנציות לכל נושא משרה ובמיוחד ראש הממשלה, אנחנו לא נאפשר לאנשים עם כתב אישום לכהן בשום תפקיד ציבורי ובוודאי לא להיבחר לראשות ממשלה."
הוא גם הבטיח שינוי במדיניות הכלכלית: "מדיניות הממשלה תהיה כזו שמטיבה עם מעמד הביניים, המעמד היצרני ולא מדיניות שמעודדת השתמטות מגיוס ועבודה."
בן ברק סיכם: "אנחנו נחזור להיות מה שהיינו – המדינה הטובה בעולם, המדינה שכל אחד רוצה לגדל בה את הילדים שלו. אנחנו נחזור ונהיה מדינה חזקה מוסרית דמוקרטית ושוויונית."
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".