חדשות בעולם
רבנים וחזנים מובילים מאמצים לקירוב לבבות בארה"ב בתקופה של שנאה
בעולם שבו גובר הקיטוב, שיח השנאה מתפשט, ויהודים בצפון אמריקה חווים רמות חסרות תקדים של אנטישמיות – יש קולות אחרים. קולות שמבקשים לייצר גשרים, להבין את ה"אחר", ולפעול מתוך אמונה, חמלה ואחריות קהילתית עמוקה.
כזה הוא קולו של הרב ג'וש סטנטון, סגן נשיא למיזמים בין-דתיים ובין-קהילתיים בפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. תפקידו החדש, שנוצר לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס בשבעה באוקטובר, נועד להשיב את האמון בין קהילות דתיות, להיאבק באנטישמיות המשתוללת, ולשקם שותפויות אסטרטגיות עם גורמים בין-דתיים ברחבי היבשת.
"מאז שבעה באוקטובר, משהו נשבר", אמר סטנטון. "הקשרים שהחזקנו במשך עשרות שנים עם קהילות מוסלמיות, נוצריות והינדואיסטיות הפכו שבריריים יותר. המשימה שלי היא לבנות מחדש אמון, להעמיק ידידות, ולוודא שלעם היהודי יש בני ברית אמיתיים – לא רק בזמנים קלים, אלא דווקא ברגעים הקשים ביותר".
מפגש היסטורי עם משפחות חטופים ומנהיגים מוסלמים
רגע כזה התרחש השבוע בניו יורק, כשבני משפחות של חטופים נפגשו ביוזמת הפדרציות היהודיות עם קבוצת מנהיגים מוסלמים בולטים מהעיר. "המפגש עם משפחות החטופים המוחזקים בידי חמאס היה חוויה מטלטלת עבורנו, אך עבור המשפחות – הידיעה שרבים ממנהיגי הקהילה המוסלמית ניצבים לצידן מביאה עימה מידה של נחמה", אמר השייח' מוסא דראמה, מנהיג מוסלמי מקומי הפועל לקידום שלום וסובלנות.
"מאז מתקפת הטרור של שבעה באוקטובר, מספר הולך וגדל של מנהיגים מוסלמים מתנערים מחמאס ומהשיטות האכזריות שלו. אנחנו, קבוצת מנהיגים מוסלמים אמריקאים, לא נפסיק לדרוש את חזרתם של כלל החטופים הישראלים". הרב סטנטון הוסיף כי הפגישה הייתה מרגשת ובעלת חשיבות היסטורית: "השייח' מוסא ועמיתיו מבהירים שחמאס אינו מייצג את האסלאם. בעידן שבו קל לשקוע בדעות קדומות, המסר הזה – שמגיע מבפנים – הוא קריטי".
קשרים חדשים באורם של אברהם
בין היוזמות המרכזיות שסטנטון מקדם נמצאות הבריתות הנרקמות בעקבות הסכמי אברהם. הוא רואה בהם הזדמנות נדירה לדיאלוג בין-דתי אמיתי. "מדינות כמו איחוד האמירויות הפכו לבמה לשיח תאולוגי מתקדם. שייח'ים כמו עבדאללה בן בייה מנסחים כיום בתוככי השריעה השקפות שמכירות ביהודים כאחים דתיים ראויים לכבוד", הוא הסביר.
סטנטון גם הדגיש את החשיבות של חינוך הדדי: "כדי לשנות עמדות כלפי יהודים, עלינו ללמד עלינו – אך גם ללמוד עליהם. ברמה האישית, אני שולח לקהילות היהודיות מדריכים על האמונה הקתולית, ההינדואיסטית והאסלאמית, ומלמד כיצד לגשת לאנשים עם כבוד ואמפתיה".
תמורות בקהילה: דברי החזנית אוליביה ברודסקי מבית הכנסת איסט אנד
בזמן שרב סטנטון פועל בזירה הלאומית והבין לאומית, החזנית אוליביה ברודסקי, מבית הכנסת איסט אנד שבמנהטן, מתמודדת עם ההשלכות ברמה המקומית והאינטימית ביותר – מול קהילת המתפללים שלה. "מאז המתקפה, שינויים רבים התחוללו", היא שיתפה. "אנחנו רואים זרם של צעירים – יהודים שמעולם לא באו לבית הכנסת, או שבאו רק בחגים – שמרגישים עכשיו צורך עז לשוב לשורשים, לקהילה, למסורת".
אבל היא גם מתריעה על תופעות מדאיגות: "הילדים שלנו נשאלים בבית הספר שאלות שהם לא אמורים להתמודד איתן – על עזה, על צה"ל, על הסכסוך. הם מרגישים שהם צריכים להסביר את מדינת ישראל, להצטדק. זה קשה מאוד". במקום זאת, בית הכנסת מעניק להם ידע בסיסי, כלים לשיחה, ובעיקר אוזן קשבת. "אנחנו לא מכריחים אותם להיות שגרירים, אבל כן מחזקים את תחושת הזהות והביטחון העצמי".
להיות גאים – גם כשזה לא נוח
גם בתוך התנועה הרפורמית, שברודסקי משתייכת אליה, יש לא מעט אתגרים פנימיים. חלק מהמתפללים מביעים ביקורת על מדיניות ישראל, ולעיתים על עצם התמיכה המוצהרת בה. "אבל ביקורת אינה ניתוק", היא הדגישה. "בדיוק כפי שאזרחי ארצות הברית מבקרים את ממשלתם אך נשארים פטריוטים, כך גם יהודים רבים אוהבים את ישראל בכל ליבם, גם כשהם כואבים את דרכה".
תרבות, מוזיקה, זהות
לאחרונה קיימה ברודסקי קבלת שבת בסימן יום העצמאות של ישראל, בה שולבו שירים ישראליים מוכרים עם פיוטים מסורתיים. "רציתי לחבר את הקהל לא רק למדינה – אלא לתרבות, למוזיקה, לרוח", היא סיפרה. "זה לא היה פוליטי. זה היה יהודי".
סיכום: אמונה שמחברת
ברודסקי וסטנטון משקפים שני צדדים של אותו מטבע: מצד אחד – עשייה בין-דתית, אסטרטגית וגלובלית; מצד שני – חיזוק הזהות והקהילה היהודית המקומית. ביחד הם מעבירים מסר אחד ברור: זה הזמן להיות גאים. לא להסתתר. לבנות קשרים, אך לא על חשבון הזהות שלנו.
"כדי שחברות תהיה אמיתית", מסכם סטנטון, "הצד השני צריך לדעת מי אתה באמת. אנחנו יהודים. אנחנו ציונים. אנחנו שואפים לשלום. ואנחנו לא מתביישים בזה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
