חדשות בעולם
ראש ממשלת איטליה לשעבר מריו דראגי: "האשליה האירופית התנפצה"
מריו דראגי, לשעבר נגיד הבנק המרכזי האירופי וראש ממשלת איטליה, הזהיר אתמול (שישי) כי האיחוד האירופי חייב לשפר משמעותיות את יכולת ההגנה העצמית שלו בעולם הנשלט על ידי מלחמות וגיאופוליטיקה, כך דווח באתר פוליטיקו. דראגי נשא דברים בכנס רימיני השנתי באיטליה ואמר: "במשך שנים האיחוד האירופי האמין שהגודל הכלכלי שלו, עם 450 מיליון צרכנים, מעניק לו כוח גיאופוליטי והשפעה ביחסי סחר בינלאומיים. השנה תיזכר כשנה שבה האשליה הזו התנפצה לחלוטין".
דראגי, שכתב בשנה שעברה דוח מקיף על דרכים להאיץ את הצמיחה הכלכלית באירופה, הדגיש שהאיחוד חייב להסתגל במהירות אם הוא רוצה לשרוד. לדבריו, האתגר הגדול ביותר מגיע מ"קריאת השכמה ברוטלית של טראמפ". הוא הסביר: "נאלצנו להשלים עם מכסים שהטיל עלינו השותף הסחר הגדול ביותר שלנו ובעל הברית הוותיק – ארצות הברית. אותו בעל ברית גם לחץ עלינו להגדיל את ההוצאה הצבאית, החלטה שייתכן שהיינו צריכים לקבל בכל מקרה, אבל בדרכים שכנראה לא משרתות את האינטרסים האירופיים".
דראגי הצביע על החולשה הגיאופוליטית של אירופה למרות הכוח הכלכלי שלה. "האיחוד האירופי ממלא תפקיד שולי בלבד במאמצי השלום של טראמפ באוקראינה, היה צופה בלבד בטבח בעזה, וסין הבהירה שהיא לא רואה באירופה שותפה שווה", אמר. לדעתו, "אירופה לא מוכנה לעולם שבו גיאו-כלכלה, ביטחון ויציבות מקורות אספקה מנחים את יחסי הסחר הבינלאומיים, ולא יעילות כלכלית".
דראגי חזר על קריאתו המוכרת לשיפור התחרותיות האירופית והסביר שקרן המטבע הבינלאומית מעריכה תועלת משמעותית מהסרת חסמים פנימיים. לפי הערכות הקרן, אם החסמים הפנימיים של האיחוד יופחתו לרמה הקיימת בארצות הברית, פרודוקטיביות העבודה באירופה יכולה לעלות בכ-7% תוך שבע שנים.
הבעיה מחמירה בענף הביטחון. למרות שמדינות האיחוד מתכננות להגדיל את ההשקעות הצבאיות ב-2 טריליון יורו עד 2031, החסמים הפנימיים פוגעים ביעילות. "יש לנו חסמים פנימיים שמטילים מכס של 64% על ציוד צבאי ו-95% על מתכות", אמר דראגי. "זה גורם למכרזים איטיים יותר, עלויות גבוהות יותר ותלות רבה יותר בספקים מחוץ לאיחוד".
דראגי קרא להנפקת חוב משותף אירופי כדי לממן הוצאות על הגנה, מחקר ופיתוח, תשתיות משותפות וטכנולוגיות מתקדמות. הרעיון נתקל בהתנגדות של מדינות שנחשבות "חסכניות". "רק חוב משותף יכול לתמוך בפרויקטים אירופיים מרחיקי לכת שמאמצים לאומיים מפוזרים ולא מספיקים לא יוכלו ליישם", הסביר.
לדברי דראגי, הממשלות האירופיות חייבות לקבל החלטות על מדיניות תעשייתית וסחר, להסיר חסמים ולהסכים על מימון השקעות משמעותיות הנאמדות ב-1-2 טריליון יורו בשנה. הוא הדגיש כי צמיחה כלכלית מהירה יותר ורפורמות פוליטיות לשיפור תפקוד האיחוד הם התנאי להפיכת אירופה לכוח גיאופוליטי. "כדי להתמודד עם האתגרים של היום, האיחוד האירופי חייב לעבור מתפקיד משני או תומך לשחקן המרכזי בזירה הבינלאומית".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
