"חמאס נמצא בלחץ. אנחנו נרדוף את חמאס בכל מקום גם בצפון הרצועה וגם בדרומה וגם מחוץ לרצועת עזה. לא נשקוט עד שנביא את אחרון החטופים שלנו החיים והחללים", אומר דובר צה"ל תא"ל אפי דופרין.
צה"ל ממשיך את הפעלת הלחץ על החמאס. הפעילות המתבצעת כרגע היא נסיון להכריע את חטיבת רפיח. בצה"ל מודים כי בתמרון הקודם חלק לא מבוטל של מחבלי חמאס ברפיח הצליחו להימלט למרחב ההומניטרי במואסי. חמאס הצליח לשמר חלק לא קטן מהכוח הלוחם שלו במספר גדודים וחטיבות בדגש על רפיח וחאן יונס.
כך למשל ההערכה כי ברפיח פועלים מאות בודדות מחבלי חמאס. נראה כי חמאס משמר את הכוח שלו כך שהוא נמנע ממגע ישיר מול כוחות צה"ל שמתמרנים והוא מעדיף לבצע מלחמת גרילה. הוא ממתין לשעת כושר יוצא מבין הריסות או פירי מנהרות ומבצע ירי נ"ט או ירי צליפה. במקביל חמאס מילכד אזורים רבים ברצועה כדי להקשות על התמרון של כוחות צה"ל.
הפעילות כרגע בדרום הרצועה היא באופן הבא: כוחות גולני וחטיבת השריון 188 תחת אוגדה 36 פתחו את ציר מורג מצפון לרפיח ומדרום לחאן יונס ובכך בודדו את חטיבת רפיח. בחאן יונס בנה החמאס קוו הגנה חדש מול מסדרון מורג. ההערכה בקוו ההגנה של חמאס בחאן יונס מאות בודדות של מחבלים. מחבלים נוספים מסתתרים במזרח חאן יונס.
מסדרון מורג (צילום: דובר צה"ל)
הבוקר (שני) יצאו כוחות של גדוד 12 של חטיבת גולני וגדוד 53 של חטיבה 188 להתקפה על שתי השכונות "שבורה", ושכונת "ג׳נינה". במקביל חטיבת גבעתי יחד עם חטיבת המילואים 205 תוקפת בשכונת תל סולטן ובדרום שכונת "שבורה" שתי החטיבות פועלות תחת אוגדת עזה. בפועל צה"ל סוגר על רפיח. שכונות רפיח נראות הרוסות, רחובות על רחובות הוקרסו על ידי צה"ל. העיר נראית כשדה הרס, ללא תושבים.
מפעם לפעם נשמעים הדי התקיפות של חיל האוויר, ירי פגזי התותחים והטנקים ולאחריהם ירי צרורות המקלעים של הכוחות המתקדמים. בציר המסדרון יצרה אוגדה 36 מרחב אבטחה חשוף מכל מבנה או עץ. המרחב כרגע הוא ברחוב שני קילומטרים אבל הוא אמור בכל יום לגדול. הציר עצמו נסלל בכורכר מהודק וכן נבנו בדפנות שלו סוללות עפר גבוהות כדי למנוע ירי צליפה וירי טילי נ"ט.
"תכלית המבצע הוא להגביר את הלחץ על החמאס. כדי להביא חטופים, ולמוטט את שלטון החמאס הצבאי והשלטוני. החטופים הם לנגד עינינו, זה יעד עליון מבחינתנו. מאלוף הפיקוד, מפקדי האוגדות ועד אחרון החיילים כולם מבינים את היעד הזה. אנחנו פוגעים בתשתית החמאס בעל ובתת קרקע, ופוגעים בשרשרת הפיקוד. נמשיך לפגוע בהם תדיר", אמר תא"ל אפי דופרין והוסיף: "העמימות היא חלק מהרעיון המבצעי. אנחנו לא ניתן לחמאס מידע".
גורם צבאי אמר כי אופן הפעולה של צה"ל הוא כזה שבמידה ויושג הסכם להחזרת חטופים וצה"ל יידרש להיערך מחדש מחוץ לאזורים עליהם השתלט אין לו בעיה לעשות זאת גם בידיעה כי הוא יידרש אחר כך לשוב להיכנס ללחימה. בצה"ל אומרים כי החמאס ספג פגיעה קשה. הוא מתקשה כלכלית, התושבים מבצעים פעולות מחאה, והוא מרגיש את השחיקה של הכוחות שנותרו לו. בליל הסדר הוא התכוון לבצע ירי של רקטות אולם הוא לא הצליח בכך.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.