איראן אינה המדינה היחידה שעומדת מאחורי מימון הטרור במזרח התיכון. אך בעוד שאיראן מממנת ארגונים שיעים, כגון חזבאללה והחות'ים, קטר ידועה יותר כספונסרית של ארגוני טרור אסלאמיים סוניים. מסתבר שחמאס נהנה מכל הקופה וקיבל גם וגם, מימון מאיראן וגם מקטר, אפילו שהם שייכים לזרם הסוני. המטרה מקדשת את האמצעים. אלא שבעוד שהסיוע האיראני סופק בסתר במנהרות, המימון הקטרי למרבה הצער, הגיע באופן גלוי לאור השמש ובאישורה של ממשלת ישראל. לנסיכות קטר שמימנה את הג'יהאדיסטים במלחמת האזרחים בסוריה ואת האחים המוסלמים וחמאס יש אחריות לא קטנה לטבח ה-7 באוקטובר, כאשר הנחש שגידלה בעזה יצא משליטתה. למרבה האירוניה והציניות, כעת זוכה נסיכות קטר לשבחים על המו"מ לשחרור החטופים הישראלים, אותם חטפו טרוריסטים של חמאס שנהנו מחסותה.
נזכיר שקטר מעניקה חסות כבר שנים רבות לאנשי האחים המוסלמים הנמלטים ממדינות ערב (בעיקר ממצרים, ירדן, סעודיה והאמירויות) ולבכירי חמאס מהדסק המדיני היושבים בבירה קטר. אחד הארגונים הזוכים לחסותה של הנסיכות העשירה, היא "ההתאחדות העולמית של אנשי הדת המוסלמים". ארגון זה הוקם ב-2004 ועמד בראשו השיח' יוסף אל-קרדאוי (מת ב-2022), שהיה איש האחים המוסלמים, כמו רוב חברי "ההתאחדות". בין המטרות של הארגון מספר כוונות חיוביות לכאורה, כגון שמירה על ערכי האסלאם בעולם כולו תוך סובלנות לדתות אחרות, קירוב בין הזרמים הסונים והשיעים וקידום "אסלאם הוַּסַטי (של דרך האמצע) המתון". אלא שבפועל, לארגון זה חלק לא קטן בליבוי האש במזרח התיכון. מנהיגיו עודדו את המלחמה נגד הציר השיעי במלחמת האזרחים בסוריה ותמכו בארגוני ג'יהאד סונים בעיראק ובסוריה.
יוסוף אל-קרדאווי ואיסמעיל הנייה (צילום: REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
לגבי חמאס, אנשי הדת החברים ב"ההתאחדות" טוענים בעקשנות כי פיגועי ההתאבדות של פלסטינים נגד ישראלים מהווים מבחינת ההלכה "אִסְתִשְהַאד" (הקרבה עצמית) וכי חמאס אינם טרוריסטים. מבלי להיכנס לדעות המזעזעות "ההתאחדות" לגבי זכויות האישה, ההומו-סקסואליים והיחס ליהדות בכלל, כדאי שנתמקד בפרסומו האחרון של ראש "ההתאחדות", השיח' עלי אל-קרה דאגי (בערבית הוגים דאר'י). להלן תרגום התקציר מערבית:
פַתְוַּא – פסק הלכה לג'יהאד נגד האויב הציוני
1. חובת הג'יהאד בנשק נגד הכיבוש בפלסטין על כל מוסלמי בעל יכולת בעולם האסלאמי.
2. חובת התערבות צבאית מידית מצד המדינות הערביות והאסלאמיות.
3. חובה להטיל מצור על האויב הציוני הכובש ביבשה, בים ובאוויר, כולל המעברים הימיים, המצרים וכל המרחבים האוויריים במדינות הערביות והאסלאמיות.
4.אספקת תמיכה צבאית, כלכלית, פוליטית ומשפטית להתנגדות היא חובה דתית.
5. הקמת ברית צבאית אסלאמית להגנת האומה והרתעת התוקפים היא חובה דחופה מבחינה דתית.
6. איסור על נורמליזציה עם האויב הציוני.
7. איסור על אספקת נפט וגז לישות הציוני
8. קריאה לבחינה מחדש של הסכמי השלום שנחתמו בין מדינות ערב לבין הישות הכובשת.
9. חובת ג'יהאד כלכלי לתמיכה באחינו בעזה ופתיחה מהירה של המעברים (לרצועה).
10. קריאה לקהילות המוסלמיות בארצות הברית ללחוץ על טראמפ וממשלתו לקיים את הבטחות הבחירות לעצירת התוקפנות והשכנת שלום.
שוב נזכיר, ה"התאחדות" ממוקמת בקטר ונהנית מחסותה ומימונה, ומנהיגה השיח' דאגי מתגורר בדוחה בירת קטר. במקום אחר באתר האינטרנט הרשמי של הארגון, קורא השיח' לצבאות ערב לאיים בפעולה צבאית נגד ישראל, אם לא תיפסק "מלחמת ההשמדה" כנגד עזה.
ממוקמת בקטר ונהנית מחסותה ומימונה. ההתאחדות העולמית של אנשי הדת המוסלמים (צילום: REUTERS/Mohammed Dabbous)
גינוי מצרי
הבשורות הטובות, הן שיצא גינוי חריף של רשויות הדת ממצרים לקריאת הג'יהאד שפרסמה "ההתאחדות" בקטר. מכון אל-אזהר, הסמכות הבכירה ביותר בעולם המוסלמי הסוני אינו מכיר בפסיקות "ההתאחדות". לטענת אל-אזהר, אף שגם הם תומכים בתושבי עזה ומתנגדים למלחמה של ישראל, אך אוסרים "לקרוא לג'יהאד באופן פזיז ונמהר, הנוגד את עקרונות ההלכה המוסלמית, ומפורסם ע"י גופים שאינם מייצגים את המוסלמים או מתחשבים באינטרסים של האומה המוסלמית". לטענת אל-אזהר, הם נמנעים מ"הצהרות חסרות אחריות העלולות לעורר חוסר יציבות באזור". הצהרה חשובה זו יצאה מספר ימים לאחר קריאת הג'יהאד.
אולם מאחר ורבים בעולם המוסלמי רואים ב"התאחדות" סמכות הלכתית, קריאת הג'יהאד אינה מסכנת רק את מדינת ישראל, אלא כל יהודי וישראלי בעולם. חשוב לשים לב שפסק ההלכה מקורו בנסיכות קטר ושהגינוי להצהרה יוצא משכנתנו מצרים. האם קטר אכן "מדינה מורכבת שאינה מדינת אויב"? חומר למחשבה.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".