שנות ה-70 של המאה ה-20 נחקקו בפלייליסט הישראלי כשנים של פריחה מוסיקלית שהביאו להיווצרותה של סצנת רוק, ואיתה צמחו מוסיקאים מבטיחים שהפכו לשם דבר במוסיקה הישראלית. לפני 50 שנים, באמצע העשור ההוא, הפציעו שלושה אייקונים מוסיקליים: שלמה גרוניך, שם טוב לוי ושלמה יידוב, שיצרו הרכב רוק מתקדם, חד פעמי, אוונגרדי, פורץ דרך שהקדים את זמנו. כן, כן כל הקלישאות נכונות. להרכב הם קראו בשם: "קצת אחרת" והוא פעל במשך שנה אחת בלבד: 1974-1975.

אגב, השלושה החלו כמלווים מוסיקלית של הזמרת המתחילה דאז נורית גלרון. ההרכב, כמו גם האלבום היחידי שהוציאו ונושא את אותו השם "קצת אחרת" לא זכו בזמנם להצלחה מסחררת, האוזן המוסיקלית הישראלית שנטתה לכיוון המיינסטרים התקשתה להתרגל לסגנון, אבל עם הזמן שירים כמו "שעת בין ערביים", "הנסיך הקטן" "שניים סינים", Sweet Song ,"הנסיעה" ועוד היו לקלאסיקה  אמיתית ולאבן דרך ברוק הישראלי, ושלושת חברי ההרכב היו לשמות חמים של יוצרים מוכרים ואהובים בנוף המוסיקה הישראלי.

עתה לכבוד שנת היובל ל"קצת אחרת" תעלה בפסטיבל הג'אז הבינלאומי במוזיאון ישראל ירושלים, הפקת מקור  "קצת אחרת לגמרי" שתתקיים ביום חמישי 22.5 במוזיאון ישראל (הפסטיבל מתקיים היום ומחר: רביעי וחמישי) – בהפקתו ובהשתתפותו של המוסיקאי תומר בר, שנענה בחפץ לב לפנייתו של אבישי כהן המנהל המוסיקלי של הפסטיבל. "בתור מוסיקאי שמאלתר וג'זיסט שמחתי על ההצעה. ההיכרות של אבישי ושלי החלה דרך סדרת ההופעות 'לא סטנדרטים'" הוא משתף.

מה  אתה אוהב ב"קצת אחרת?"
"אני בן 30, נולדתי 20 שנים לאחר פירוק הלהקה, ואיני זוכר מתי שמעתי אותם לראשונה. אני כן זוכר שהם היום פס הקול של אמא שלי בנערותה אף שהיא איננה מוסיקאית.

מגיל צעיר מאד אני אוהב מוסיקה של שנות ה-70', לשמוע אמנים שנחשבים מאז לנכס צאן ברזל של המוסיקה הישראלית כמו אריק איינשטיין ושלום חנוך, בתוספת החיבור שלי לשלמה גרוניך מעצם היותי פסנתרן. התחברתי לפיגורה המוסיקלית שלו וכנראה שנחשפתי גם דרכו ל'קצת אחרת' שהיה הרכב ייחודי בנוף.

משהו בחוצפה שלהם קרץ לי מאוד. האלבום היחידי שהם הוציאו היה נועז ושטותינקי. כולל השירים הליריים שבו עם שיר 'ההד' או 'שיר בין ערביים', שאהובים עלי במיוחד".

מה הופך את 'קצת אחרת' לפורצי דרך?
"אמנם לאלבום היחיד שהם הוציאו לא היתה הצלחה גדולה בזמנו, אבל יש לו ערך היסטורי, עומק וראשוניות בארץ, גם עבור האלבומים שבאו בעקבותיו. 'קצת אחרת' נתנו להם דרור ליצור 'פרוג רוק' (פרוגרסיב). אפשר לומר שהם היו סוג של יבואנים של המוסיקה הזאת מארה"ב, כשהם מעניקים לה טאצ' ייחודי ופרוע משלהם, עם ההומור המקסים, כמו בשיר 'שניים סינים' כשגרוניך מתחיל בסגנון חסידי ויוצא פתאום למאהוול, ויש גם קטעים אינסטרומנטליים שהם בגדר אוונגרד".

במופע הצפוי מחר (חמישי 22.5) בפסטיבל הג'אז יופיעו שלמה יידוב כשלצידו נטע ברזילי. "כל אחד מהם מייצג קצה אחר בסיפור. שלמה גרוניך מייצג את המקור ואת קסם העבר ההיסטורי המתחבר להווה, ואילו נטע ברזילי  הדיסוננטית, מחברת בין הקצוות אל הכאן ועכשיו. היה לי מאד חשוב לשלב קול נשי בהפקה. נטע היא בדיוק האדם הנכון והמתאים, כשאיתם על הבמה המוסיקאים דניאל דור על התופים, אורן הרדי בקונטרבס ואני בפסנתר ושירה. שם טוב לוי לא ישתתף".

וגרוניך? הוא יגיע בהפתעה?
"אני לא יודע. אם הוא יגיע זו תהיה הפתעה גם עבורי".

כאמור שמו של המופע בפסטיבל הג'אז "קצת אחרת לגמרי" מעיד על נקודת המוצא האמנותית של תומר בר. "מראש ידעתי שזה לא הולך להיות מופע מחווה של אחד לאחד לשירי האלבום במלאת 50 שנים ל'קצת אחרת'. רציתי לעשות משהו קצת אחר, דווקא לפשט ולא לעשות דברים מורכבים עוד יותר.

זו הפקה לפסטיבל הג'אז ברוחו של אבישי כהן, כשאני מביא לבמה עיבודים חדשים ורעננים, שאינם חזרה על מה שהיה, אלא כמפגש מחודש עם היצירה, כשנגני הפרוייקט הטובים מעולם הג'אז עם פרשנות פנומנלית לשירים, ועדיין משמר משהו מ'קצת אחרת' המקורית. בעזרת כלי הנגינה הם מבטאים חדשנות, אלתור וגם רוח שטות. בעיני הנוכחות של נטע ברזילי היא מובנת מאליה בעוד שמצידו של שלמה גרוניך מדובר באומץ להסכים להשתתף במופע כשעושים את המוסיקה שלו באופן שונה ומחודש".

כל השירים זוכים לעיבודים מחודשים?
"יש שירים שלא נגענו, הם מקודשים. למשל 'שיר בין ערביים'. שירים אחרים יהיו בגדר הפתעה במופע".

הפלא שאפיין את הילד תומר בר, לא הלך לשום מקום נשאר והתפתח בבגרותו של המוסיקאי המחונן. תומר בר, 30, גדל בירושלים ובמודיעין. החל לימודי פסנתר בגיל 9. בן 11 כבר הקליט מוסיקה מקורית. האלבום הראשון שלו יצא בגיל 12 והושק בפסטיבל ישראל. עד היום הוא הקליט שמונה אלבומים. "התשיעי בדרך" כשאת אלבומו האחרון הפיק מוסיקלית המוסיקאי ונגן הסקסופון אלי דג'יברי.

המוסיקה שלו מורכבת מסגנונות מגוונים מג'אז הארדקור ועד פופ רוק ו-RNB, קלאסי כולל עיבודים לבאך. הוא בוגר תיכון "תלמה ילין" שקרוי על שם סבתא רבתא שלו. "במפגש עם מנהל בית הספר ביום הראשון ללימודים הוא שאל 'מי מהתלמידים יודע מיהי תלמה ילין?' עניתי מיד: 'סבתא שלי', הוא העיף אותי מהכיתה ואז נעמדתי מול הפסל שלה, ברגע קולנועי שכזה. בהמשך המנהל גילה שאני אכן הנין שלה ונהיינו חברים טובים".

במהלך השנים זכה תומר בר במלגות הצטיינות מקרן התרבות ישראל אמריקה הן לפסנתר והן לג׳אז. כשהיה בכיתה י״א השתתף בפרויקט "מחונני על" של משרד החינוך, במסגרתו למד אצל מקים הפקולטה ליצירה רב תחומית באקדמיה למוסיקה בירושלים – מנחם ויזנברג, בהמשך למד באקדמיה למוסיקה בירושלים במסלול יצירה רב תחומית. כיום בר מופיע בפסטיבלים רבים, משתף פעולה עם אמנים ופרויקטים רבים בהם: זהר פרסקו, ימן בלוז, האורקסטרה של אבי לייבוביץ', דניאל זמיר, סול מונק ועוד רבים וטובים. כמו כן הוא מופיע בטריו עם מוסיקה מקורית וג'אז מודרני. ברוח הלהקה המקורית של שנות ה-70, גם המופע בפסטיבל בהפקתו ובהשתתפותו "קצת אחרת לגמרי" הוא חד פעמי ויימשך 45 דקות.

האם חברי ההרכב המקורי מתגעגעים לעברם?
"שאלה טובה. יצא לי לנגן עם כל אחד מהם בנפרד. נדמה לי שהם מביטים קדימה".

"קצת אחרת לגמרי" 
פסטיבל הג'אז הבינלאומי
במת קראון מוזיאון ישראל, ירושלים 
יום חמישי 22.5 | 20:30 |