
זיכרון פחות טוב עבורו הוא המשחק נגד הפועל ירושלים. "זה היה המשחק שהוריד את מכבי חיפה ליגה. שיחקנו נגד הפועל ירושלים של סינגל ובן רימוז'. הובלנו 0:2, אבל תצוגה של סינגל הפכה את התוצאה ל־2:3 לירושלים. ירדנו ליגה. זה היה המשחק האחרון של גולנסקי בעמדת המגן הימני, ואני נכנסתי קבוע להרכב בליגה א' צפון".
החזרה לליגה העליונה הייתה מהירה. "זו הייתה עונה נפלאה בליגה די חלשה. כולל דרבי נגד בית"ר חיפה. ספגנו רק 9 שערים, חזרנו למקום הראוי – הליגה העליונה".
רוטנר מספר מהיכן קיבל את הכינוי ג'ורג' כהן. "לאחר שעלינו חזרה לליגה העליונה ב־1966, קיבלנו פרס – טיסה לאליפות העולם באנגליה. המאמן מנצ'ל הפך אותי למגן תוקף. באנגליה, המגן הימני היה ג'ורג' כהן, וכך דבק בי הכינוי. לחבריי לובצקי וזוננשטיין קראו וילסון – על שם המגן השני".
ואז הגיעה העונה הכפולה הגדולה. "עונת 1966-1968, עם 60 מחזורים. נבחרתי למגן הימני של העונה בחדשות הספורט. סיימנו במקום החמישי, ספגנו רק 43 שערים – הכי מעט בליגה".
ספר על הגול הגדול נגד מכבי תל אביב.
"מכבי תל אביב מילאה את קריית אליעזר. הגיעו מעל 15 אלף אוהדים. בדקה ה־55, כדור נהדף אחרי קרן, בעטתי מהאוויר ברגל שמאל – ישר לחיבורים. הכותרת הייתה 'המגן ששלח את כדור הרעם'. זה העלה אותנו זמנית למקום הראשון".
היה גם אירוע ביזארי בימק"א. "צילה הייתה מגיעה כמעט לכל משחק. נגד בית"ר ירושלים בימק"א הבקעתי בפנדל. היא עודדה – והקהל זרק עליה עגבניות, פירות וביצים. אגב, הם רצו לרכוש אותי והציעו סכום גבוה, אבל לא היה סיכוי מול מכבי חיפה".
ומכל הטוב הזה יצאה גם פציעה קשה. "נגד מכבי תל אביב, במגרש בקריית חיים, הוכשלתי מאחור ונפלתי לתוך מהמורה. נפצעתי בכתף ובמניסקוס. חזרתי אחרי שלושה חודשי פגרה וטיפולים".
Source link