שלשום (שבת), ערב גמר האירוויזיון, השתתפתי בפאנל פרשני אירוויזיון בכאן 11. כשהמנחה, אורי לוי, ביקש מחברי הפאנל לחזות את מקומה של יובל רפאל עם השיר “New Day Will Rise" בגמר התחרות, טען אחד מחברי הפאנל, אליאב בטיטו, שרפאל תנצח או תזכה במקום השני – מקומות גבוהים בהרבה מהתחזיות של טבלאות ההימורים בעולם, שלרוב מדייקות – מקומות 8-5. בטיטו נימק את הערכתו בכך שנעשתה עבודת הסברה מסיבית להצבעה עבור השיר הישראלי.

בטיטו הוא ראש מטה ההסברה האזרחי, ארגון הסברה גדול שמורכב מכ-2,000 מתנדבים, בעלי מקצועות שונים, תומך במדינת ישראל ונאבק באנטישמיות. למחרת בבוקר התקשרתי אליו, והוא פתח את השיחה בשאלה: “ראית? בסוף התחזית שלי הייתה טובה". אכן, בטיטו צדק. בהצבעת הקהל מהמדינות השונות זכתה רפאל במקום הראשון, ורק ניקוד נמוך יחסית שנתנו השופטים לישראל הוריד את השיר למקום השני והכתיר את השיר של אוסטריה כמנצח.

“תזכור שבסוף, תומכי ישראל זה בעד או נגד", הוא ניתח בבוקר שאחרי. “ב’בעד’ יש רק מועמד אחד להצביע עבורו – וזה ישראל. ה’נגד’ מתחלק בין ארבע-חמש מדינות. זה, כמובן, מגדיל לנו את הסיכויים. בשנה שעברה, האירוויזיון הראשון מאז שפרצה המלחמה, השופטים היו הרבה יותר אנטי-ישראלים, ואני חושב שהביקורת האדירה שהייתה אז נגד השופטים עשתה את שלה. אבל זה עדיין לא מספיק, ורואים ניתוק מוחלט בין ההצבעות שהשופטים נתנו ובין ההצבעות שהציבור הכללי נתן.

"הפער, של יותר מ-200 נקודות, חריג מאוד. אבל עדיין משמח מאוד לראות שברחבי העולם הקהל איתנו, ובענק. זו תוצאה מדהימה להיות במקום הראשון בדירוג הקהל".

עבודת תחקיר

פעילי הסברה, ארגונים ואנשים פרטיים עבדו בשבועות האחרונים בצורה אינטנסיבית על גיוס מצביעים לשיר הישראלי, תוך הסברת הסיפור הישראלי והמשמעות שיש להשתתפות בתחרות האירוויזיון מעבר לעניין המוזיקלי.

“זו עוד הוכחה לכך שכשכולנו מתגייסים למשימה, אנחנו יכולים לנצח", התפייט בטיטו, “וזה קטע, שספציפית האירוויזיון הופך להיות מעין סמל ישראלי של אחדות. ישראלים מצליחים ברחבי העולם מתגייסים לגייס מצביעים. למען האמת יש יהודים בכל מיני מקומות בעולם שהתחרות הזו לא מעניינת אותם, אבל כשהם רואים שכל כך הרבה יהודים מתגייסים למשימה, גם הם יתגייסו".

ספר על פעולות ההסברה שלכם במטה בעניין גיוס מצביעים לאירוויזיון.
“יש כאן עבודת תחקיר. פילחנו את הנתונים על המדינות שהצביעו ולא הצביעו לישראל בעבר, לאילו מדינות צריך לגשת יותר כדי לגייס הצבעות ולאילו פחות, איפה יש קהילות יהודיות ברחבי העולם, איפה תמכו בנו בשנים עברו, ובהתאם לזה פנינו למשפיענים ולקבוצות פייסבוק של יהודים באותן מדינות, ועודדנו אותם להצביע עבור ישראל. זה באמת עבד, וההתגייסות של הקהילות היהודיות הייתה אדירה".

להערכתך, אם הפעילות הזו תמשיך, נוכל לקחת בשנה הבאה את המקום הראשון?
“אני חושב שכן. עיקר השאלה תהיה עד כמה השופטים יהיו מנותקים שוב מדעת הקהל. כבר חמש שנים שישראל ב'טופ פייב' של האירוויזיון, ועדיין השופטים נשארים מאחור. אם השופטים ישפרו ולו במעט את עמדותיהם כלפי מדינת ישראל, הסיכויים שלנו לנצח אפשריים לחלוטין. גם השנה היינו ממש קרובים לניצחון".

אחד הארגונים שמטה ההסברה האזרחי משתף איתם פעולה הוא “Studenti Per Israele" (“סטודנטים למען ישראל"), ארגון איטלקי לא יהודי שייסד פאוסטו רקופרו, סטודנט לכלכלה מפירנצה. “הקמתי את הארגון שמורכב מסטודנטים צעירים באיטליה שתומכים בישראל", הוא סיפר.

“התחלנו כעמוד אינסטגרם והתרחבנו לשאר המדיות החברתיות. בתקופה הזו יש הרבה אנשים שלא רואים את ישראל בעין חיובית, ורציתי לגרום לאנשים להבין איזו מדינה נהדרת היא ישראל, אילו אנשים נהדרים יש בה ואיך היא נלחמת למען העצמאות שלה. ישראל היא המקום הכי אנושי במזרח התיכון בנוגע לזכויות אדם, והרגשתי שחשוב שהעולם ידע זאת".

גם בעניין התמיכה בשיר הישראלי לאירוויזיון, רקופרו וחבריו הפשילו שרוולים. “היינו מחויבים לעשות את המיטב שלנו למען יובל רפאל", הוא הצהיר, “ועשינו זאת בעזרת סטוריז באינסטגרם, רילס, פוסטים, סרטוני טיקטוק ועוד, גם באנגלית וגם באיטלקית. מאוד שמחתי שיובל הגיעה למקום השני, ובהצבעת הקהל ישראל זכתה במקום הראשון בפער גדול. אז אני חושב שכל גורמי ההסברה למען ישראל עשו עבודה טובה".

מעבר לכישרון

חנניה נפתלי, מומחה להסברה בין לאומית, עוסק כבר יותר מעשור בהסברה ישראלית ברחבי העולם. בתקופה האחרונה הוא פמפם לעוקביו הרבים ברשתות החברתיות את קיומה של יובל רפאל ואת הצורך להצביע עבורה בתחרות. “שלשום חזרתי מסבב הרצאות בסלובניה", הוא סיפר.

“ידוע שבסלובניה הרבה הצביעו בעד ישראל, כאשר רשמית המצב שם הוא חוסר אהדה לישראל וגם הפגנות נגדה. האירוויזיון הוכיח שהמפגינים הם קומץ קטן שעושה רעש נגד ישראל, אבל הוא לא מכריע. דווקא על הרוב השקט, שכן מכריע, אני עובד בפעולות הסברה.

"בזכות האירוויזיון אנשים נחשפו למציאות אחרת במדינת ישראל. הבינו שזו לא רק מדינה של מלחמות, אלא שיש בה תרבות ומוזיקה, שהיא הדבר שהכי מאחד בני אדם בעולם. זה מה שאני מדגיש בפוסטים שאני מעלה בנוגע לאירוויזיון. ראינו את הצביעות של האנשים במתחם האירוויזיון, אבל בסופו של דבר אנחנו עם לא פראייר, האמת עומדת לצידנו ואין לנו במה להתבייש".

איך אתה מסביר את זה שיובל רפאל הצליחה להגיע למקום גבוה ממה שנתנו לה בטבלאות ההימורים?
“האמנתי שעם הלחצים הרבים שאנחנו מפעילים ברשתות להצביע לישראל נצליח להגיע למקום כזה. יובל רפאל מוכשרת, אבל מובן שהתוצאות הן מעבר לכישרון. שמתי לב בשנתיים האחרונות שאנשים רוצים להבין את הסיפור הישראלי, לדעת בדיוק מה קורה בישראל, ועל אלה אני עובד, בין היתר דרך הצגת ישראל באירוויזיון, כדי לשכנע אותם לתמוך בנו. בסופו של דבר האירופאים קיבלו בתקופה האחרונה סטירת לחי וראו שהם לא בטוחים במדינות שלהם. זה יוצר אצלם הזדהות עם ישראל, והזדהות פירושה הצבעות".

מה עיקר התגובות שאתה מקבל על פרסומיך בעניין האירוויזיון?
“יש לי שלושה מיליון עוקבים, והתגובות נחלקות בין תמיכה רבה בהישג הישראלי באירוויזיון, ובין תגובה אוטומטית נגד ישראל. הם זורקים קלישאות של ‘פרי פלסטיין’, או גידופים בסגנון ‘היטלר לא סיים את העבודה’. זה כבר לא מעניין את האירופאים, וכאן אנחנו נכנסים, לחדש ולסחוף את הרחוב האירופי".

ג’וזף ווקס, יהודי ממיאמי, אינו מגדיר את עצמו כפעיל הסברה, אף כי הוא מעלה תכנים לטובת ישראל ברשתות החברתיות וגורף מיליוני צפיות. מאז שבעה באוקטובר הוא מרבה ליצור באינסטגרם, בפייסבוק ובטיקטוק תכנים שתומכים בישראל, בין היתר בנושא ההצבעה באירוויזיון.

“מאז שבעה באוקטובר כל יהודי העולם התגייסו בצו 8 למען ישראל, זה התפקיד שלנו, אין לנו ברירה אחרת", הוא אמר. “בשנה שעברה הבנתי שבאירוויזיון קומץ קטן של אנשים עושה רעש אנטישמי, ורוב הקהל אינו כזה. בארצות הברית רוב האנשים לא יודעים מה זה אירוויזיון. אני במקור מאוסטרליה, אז אני יודע, אבל חבריי ממיאמי? אין להם מושג.

"כשסיפרתי לעוקביי הרבים מארצות הברית שמדובר בהצבעה למען ישראל, הם הצביעו באופן אוטומטי בהמוניהם, גם בלי להכיר את השיר של ישראל. הם רואים בזה שליחות. לא משנה להם אפילו מה זה אירוויזיון. מהרגע הראשון ששמעתי את יובל מבצעת את ‘New Day Will Rise’ היא נתנה לי כוחות והתמסרתי לתמיכה בה ברשתות החברתיות. היא מהווה גאווה לכל העולם".

איך העוקבים שלך מקבלים את התמיכה שלך בנציגה הישראלית?
“יש שכותבים תגובות רעות, ואז אני לא מתייחס. אבל יש יותר תגובות טובות, וזה מה שחשוב. נכון שהשופטים נגדנו, ובגלל זה לא זכינו במקום הראשון, אבל העולם הכריע. השופטים הם קומץ קטן ומרעיש, כמו המפגינים הפרו-פלסטינים, אבל דעת הקהל העולמית היא בעד ישראל. יש הרבה ‘רוב דומם’ של אנשים שלא יצעקו שהם בעד ישראל, אבל באירוויזיון הם הצביעו למעננו. על אלה אני עובד בתכנים שלי. שלשום הם השמיעו את קולם בתוצאה המכובדת של יובל".