הכתב הצבאי של מעריב אבי אשכנזי שוחח הבוקר (שישי) ברדיו 103FM עם רון קופמן ואריה אלדד על שלל נושאים ביטחוניים שעל הפרק. הוא סיפר על המרדף אחרי המחבל שביצע את הפיגוע הרדיסה ליד בית ליד, על המתיחות ביו"ש והפעילות של כוחות ביטחון בגזרה. בנושא המלחמה בעזה, הוא התריע בעקבות התאונה בה נפצעו שמונה לוחמים משחיקת הכוח הלוחם. לבסוף הוא ביקר את התוכנית של סמוטריץ' לחלוקת המזון בעזה, שלטענתו גרמה ל"קמפיין ההערבה" שמתנהל נגד ישראל בעלם.
הוא סיפר על המצוד אחר המחבל ארכאן חאלד, בן 27 מטייבה, שביצע את פיגוע הדריסה ליד כפר יונה : "הגיעו לרכב שננטש, מעבדה לזיהוי פלילי הגיעה, ויש מצלמות משטרתיות שמתעדות את כל מי שנוסע בכבישי ישראל, אז עשו את החיבורים. חקרו גם את בני המשפחה שלו, וסגרו מעגלים ואת המניע למעשה. עכשיו מבצעים פעולות לאתר אותו. התקווה היא שהוא לא חצה ליהודה ושומרון, צה"ל ביצע חסימות ובדיקות מקפידות. אני מעריך שבזמן הקרוב יצליחו לאתר אותו".
על פעילות צה"ל ביהודה ושומרון אשכנזי סיפר: "הייתי במחנה בלטה בפעילות עם כוחות צה"ל. אתה רואה איך האנשים בבריחה, הם מבינים שהשב"כ יושב להם על הזנב, ומבחינת ישראל זה בסדר גמור. כשהם עסוקים בבריחה, הם פחות עסוקים בתכנון פיגועים. אנשים מתחילים לעשות חישוב האם משתלם להם להיות מבוקשים, או לנהל אורח חיים נורמלי".
"אנחנו שולטים במצב. שלשום היה ניסיון פיגוע של זריקת בקבוקי תבערה ליד חווארה, וכוח של יחידה 636 פגע והרג שני מחבלים", הוא הוסיף ש"בסוף צריך כל הזמן לשים את הרגל על הגז, ולפעול בצד השני. תראו מה קורה בג'נין או בטול כרם. אין 100% ודאות שהם לא יצליחו להוציא פיגוע כזה או אחר, אבל אתה עושה מאמצים שהם ירגישו רדופים".
לגבי מצב הלוחמים בעזה ותאונות מבצעיות הסביר: "אתמול בצהרים נפצעו שמונה חיילי הנדסה קרבית – שוב פיצוץ פריט אמל"ח בתוך נמר"ה. הצבא עובד סביב השעון בלחימה, בעיקר בעזה. נמצאים שם הרבה מאוד כוחות, והשחיקה האוטומטית קיימת. כשאתה מפעיל מסה כל כך גדולה לאורך זמן, זה לא עובד חלק. חיילים מרגישים תשישות, וכלים מתחילים להיות מפורקים.
קח חייל ששמונה חודשים ישן בנמר"ה. באיזו רמה של שחיקה אתה מצפה שהוא יצא? כמו ביום הראשון? ממש לא. בסוף יש תקיעות מבצעית. אנשים מתרגלים למקום. אתמול חזרתי מעזה, ואתה רואה את השחיקה הזאת, את הדברים הבסיסיים – איך מניחים את הנשק ואיך סוגרים את האפוד".
"צריכים לעשות סטופ ולהגיד שאנחנו לא יכולים להילחם עד אינסוף. צריך להגדיר מטרות, ולעבוד על בניין הכוח – אוורור הכוח, אוורור הכלים והכנסה שלהם לסדנאות. הרמטכ"ל אמר לדרג המדיני: מיצינו את הלחימה".
על קמפיין ההרעבה שמתנהל נגד ישראל אשכנזי פירט: "הבוקר פרסמתי בטור שלי במעריב שהלכנו כברת דרך במבצע מרכבות גדעון בדרך שהציב סמוטריץ' לקבינט, וצה"ל יישם אותו עם הסיפור של תחנות החלוקה ושל הזזת האוכלוסייה לדרום הרצועה. סמוטריץ' הוא מי שהתווה את זה. לאן זה הוביל אותנו? למצב שבו צמצמנו את האספקה של המזון לרצועת עזה, חמאס עשה קמפיין הרעבה על הראש שלנו, והתוצאות היו בין היתר ההכרזה המטופשת של נשיא צרפת".
רעב ברצועת עזה (צילום: REUTERS/Ramadan Abed)
עוד סיפר כי "אתמול הייתי עם כל נציגי כלי התקשורת בעולם שמשרתים בישראל. הם אמרו לי שמה שאנחנו רואים פה, זה לא מה שרואים באירופה. כשהעולם כולו נגדנו כרגע בגלל קמפיין ההרעבה, הכנסנו לעצמנו גול עצמי".
"במקום 100 משאיות ביום, תכניס 2000. תציף את הרצועה. מה היה קורה? חמאס היה נחלש. צורת הכלכלה הכי בסיסית היא היצע וביקוש. אם אניח בציר מסוים בעזה ערימות של אוכל בכל כמה מאות מטר, מה חמאס יעשה?", הוא מציע. "אל תשים אותן בכרם שלום, זרוק אותם פנימה. כמה שחמאס ייקח, שים יותר. מה יקרה אז? תציף את עזה במנות מזון, כדי שחמאס, לא תהיה לו קיבולת לספוג".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.