דיווחים ערביים מצביעים על פיצוץ במחסן של חברה המייצרת חלקי רחפנים איראניים וחומאי נפץ לטובת המשטר במחוז אספהאן שבאיראן, שגרם למותו של אדם אחד ופציעת שניים נוספים. צוותי חירום וכיבוי אש הוזעקו למקום. סיבת הפיצוץ טרם פורסמה על ידי גורמים איראניים.
על פי דיווח בערוץ איראן אינטרנשיונל, הפיצוץ באיראן התרחש בחברה הקשורה למועצת הביטחון ולתעשיות הכטב”מים של הרפובליקה האסלאמית באיספהאן.
הבדיקות שנעשו על ידי “איראן אינטרנשיונל” מראות כי החברה שבה התרחש הפיצוץ, פועלת תחת פיקוח מועצת הביטחון של הרפובליקה האסלאמית ומתמחה בייצור חומרים דליקים. מנהליה מעורבים גם בחברה נוספת הקשורה לתחום הכטב”מים של הרפובליקה האסלאמית, ושבה התרחש פיצוץ בשנת 2021.
מנהל מחוזי של אגף ניהול החירום בממשלת מחוז איספהאן הודיע כי הפיצוץ התרחש באולם ייצור של חברה בשם “אווא נאר פארסיאן” באזור מיימה שבאיספהאן, וגרם למותו של אדם אחד ולכוויות בקרב שניים נוספים.
עד כה לא פורסם דיווח רשמי על סיבת הפיצוץ, שהתרחש ארבעה ימים בלבד לאחר אירוע דומה בנמל בנדר עבאס. חברת “אווא נאר פארסיאן” מציינת באתר האינטרנט שלה כי היא עוסקת בייצור מוצרי זיקוקין ודינמיט, ופועלת תחת פיקוח מועצת הביטחון הלאומית.
ביוני 2021 התרחש פיצוץ במפעל “נאר גוסטר ספאהאן” בעיר שאהין שהר באיספהאן. באותה תקופה, דיווח העיתון “גארדיאן” כי חברת תעשיות התעופה של הרפובליקה האסלאמית, המייצרת סוגים שונים של כלי טיס בלתי מאוישים, פועלת באותו מתחם.
נזכיר כי בשבת אירוע פיצוץ מאסיבי בגודלו בנמל שהיד רג'אי בבנדר עבאס שבדרום איראן. לפי הדיווחים, לפחות 700 בני אדם נפגעו. סוכנות הידיעות תסנים דיווחה על "מצב כאוטי", נזקים נרחבים למבנים והשבתת פעילות הנמל. הטלוויזיה האיראנית מסרה כי הפיצוץ נגרם כתוצאה משריפה במחסן חומרים דליקים, אך סוכנות תסנים דיווחה במקביל על התפוצצות מיכל דלק. חברת הנפט הלאומית הכחישה קשר לבתי זיקוק והודיעה כי כל מתקני הנמל פועלים כסדרם.
הפיצוץ בנמל באיראן (צילום: רויטרס)
נציין גם כי איראן סובלת מתופעה חמורה של שקיעת הקרקע, דבר שמכרסם בתשתיות ומאיים על בטיחות הציבור: סדקים בקרקע התגלו בסמוך לשדה התעופה המרכזי בטהראן, ובאתרי אונסקו דוגמת העיר העתיקה בפרספוליס, לצד עשרות בתי ספר שפונו בשנה שעברה מחשש לקריסה. תופעה גיאולוגית זו נעשית חמורה יותר בשל תקופות בצורת ומשבר האקלים, אך גם גורמי אנוש כמו ניהול עגום של משאבי המים.
התופעה חריפה במיוחד באזור הבירה טהראן, שבה שקיעת הקרקע גרמה לנזק ליסודות בתים ולמסילות רכבת. הסכנה כה חמורה, עד כי לאחרונה הציף מחדש הנשיא מסעוד פזשכיאן את הרעיון של העתקת הבירה למיקום חדש. "בשילוב המחסור במים והבצורת", הצהיר פזשכיאן. "טהראן נעשית בלתי ראויה למגורים".
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".