אופנה
צחי קומה נפרד מדני מזרחי: "היה הרבה יותר ממעצב"
הוא היה אדם שראה כל אישה כאור, ככוכבת, כמי שראויה להיראות כמו שחלמה מאז ילדותה. העולם הזה, שדני השאיר מאחוריו, יהיה קצת פחות זוהר, קצת פחות יפה, קצת פחות טוב, כי לא יהיו בו עוד שמלות של דני מזרחי.
אנחנו נזכור אותו לא רק כמעצב, אלא כאמן, כיוצר, כאגדה שחיה בינינו. נזכור את השמלות, את הדמעות של האושר שלבשו אותן, את הבדים, את הרקמות, את התחרה, אבל בעיקר את הלב – את הלב הענק שידע לאהוב כל אדם.
שלום לך, דני שלנו, תודה על כל היופי שהשארת כאן. נמשיך להחזיק בזיכרון שלך כמו בבד משובח – רך, מלטף, מרגש. נזכור אותך לעד.
הכותב: צחי קומה, סגן העורך הראשי של אתר וואלה
למרות ביטול הופעתו של הדיג'יי הישראלי סקאזי בפסטיבל המוזיקה טומורולנד, נציגות כחול לבן מרשימה ביותר נצפתה על אפם וחמתם של האירגונים הפרו פלסטינאים. שוער ריאל מדריד טיבו קורטואה ואשתו הישראלית, הדוגמנית מישל גרציג, נתנו הופעה בלתי נשכחת בפסטיבל בבלגיה שם הם מבלים עוד מסוף השבוע האחרון. לפי התמונות ששיתף הזוג המפורסם ברשתות החברתיות וסרטוני הפפראצי, אפשר להכתיר אותם בקלות כמלכי הפסטיבל.
קורטואה הפתיע כשעלה לבמה המרכזית לצד ההרכב האלקטרוני 3 Are Legend (סטיב אאוקי, דימיטרי וגאס ולייק מייק), ופיזר עוגות לקהל כמו כוכב טכנו לכל דבר. מי שגנבה את ההצגה מהצד, תרתי משמע, הייתה השגרירה הישראלית שלנו שלבשה אאוטפיט חושפני ומנצנץ בגווני שחור, חיתוכים נועזים ולוק של כוכבת אמיתית. מישל סובבה אחריה ראשים בלי מאמץ וכל מי שהיה בסביבה הרים מבט.
זאת לא הפעם הראשונה שלהם בפסטיבל המוזיקה הבלגי והשנה השניים נראו צמודים מתמיד מאחורי הקלעים, שותים, רוקדים, ונהנים כמו זוג בירח דבש רגע לפני שקורטואה חוזר לאימונים בריאל מדריד ופותח עונה חדשה במדי הבלאנקוס. עם אנרגיות כאלה, אין ספק שהוא חוזר מוכן. והיא? ממשיכה לייצג אותנו בגאווה גדולה בכל מקום בעולם ולכבוש לבבות.
מבושם יוקרתי בהשראת דוראן דוראן ועד קרם לחות שעושה פלאים – הכנו לכם רשימה של חמישה מוצרי יופי שזה עתה הגיעו למדפים והם בדיוק מה שאתם צריכים לסופש
עוד בנושא
לסוכנות נמאס מהמשפיעניות והדוגמניות – אז הם יצרו דוגמנית AI שמרוויחה להם מלא כסף
קריפי או היסטרי? הבינה המלאכותית הגיעה אל המסלול
עם עלייתם של דוגמני ודוגמניות הבינה המלאכותית, הולכת ומיטשטשת גם ההבנה שלנו לגבי מה אמיתי ומה מבוים. האלגוריתמים משתפרים, התמונות הופכות מושלמות יותר, והפער בין דמות בדיונית לבין אישה בשר ודם כמעט ונעלם – לפחות בעין בלתי מזוינת.
מה שפעם היה טריק גרפי משעשע הפך היום לכלי שיווקי חזק, לעיתים אפילו מטעה. כשמשפיענית לא באמת קיימת – למי בדיוק אנחנו מגיבים? ולמה אנחנו נמשכים? חלק מהמשתמשים כלל לא יודעים שמדובר בדמות מלאכותית, אחרים בוחרים להתעלם כי "אם זה נראה אמיתי, זה מספיק טוב".
הבעיה מתחילה כשדמויות כאלה לא רק מוכרות מוצרים, אלא גם מכתיבות אידאלים של יופי, מגדר והתנהגות. הן תמיד זוהרות, תמיד זמינות, תמיד מחייכות – ומבלי שהתכוונו, הן מייצרות מודל בלתי אפשרי שגם הדוגמניות האנושיות הכי חרוצות לא יכולות לעמוד בו.
בסופו של דבר, אין תחליף לאותנטיות ולפגמים האנושיים שמרכיבים אותה. אולי בעתיד נצליח לזהות בקלות מה נוצר על ידי אדם ומה על ידי מכונה. עד אז, כדאי שנזכור: גם בעולם של פיקסלים מושלמים, אנושיות היא עדיין הפילטר הכי חזק שיש.
