גורם צבאי בכיר התייחס היום (רביעי) בהרחבה ללחימה בעזה בחודש האחרון וציין כי ״אנחנו פועלים להכריע את חמאס, אנחנו עדיין לא שם, לא הכרענו את חמאס ולא החזרנו את החטופים. אנחנו ממשיכים את הלחץ על חמאס, התשתית העיקרית שאליה אנו מכוונים הוא אמצעי לחימה".
הוא הסביר את הלחימה בארבעה מהלכים: המהלך הראשון הוא שמרגע שאין לחמאס יכולת הברחה דרך ציר פילדלפי הוא לא יכול להתחמש ואנו יוצרים לו צוואר בקבוק. המהלך השני הוא לחץ על חטיבת רפיח מצפון מציר מורג ומדרום דרך פילדלפי. המהלך השלישי זה הרחבת שטח שאנו תופסים בצפון זה יאפשר לנו שיפור הגנה ויכולת יציאה נוחה לתמרון. המהלך הרביעי – משילות. אנחנו תוקפים שוטרים ומרכזי ממשל, בנוסף הנעת 250 אלף תושבים מפעילה לחץ, התושבים נמצאים באוהלים במואסי ובערים וזה מאתגר את שלטון חמאס.
מסדרון מורג (צילום: דובר צה"ל)
ההתקפה שלנו יצרה הפתעה, הם לא חשבו שנשוב ללחימה וזה תפס אותם בחג. מצד שני החמאס כנראה מבין שאנחנו לא במוד של הכרעה. הוא פועל לשימור כוח, הוא לא יכנס ללחימה במגע ישיר.
חמאס מתכונן לתמרון הגדול בדגש על הנחת מטענים במרחבים שונים, כיוון שהוא ראה שזה השפיע בתמרון בצפון הרצועה על ידי אוגדה 162. מצפון לדרום יצרנו תוחמת צפונית, התקדמנו שני ק״מ מה שהיה בעבר קו דוגית אלי סיני. זה מאפשר הגנה טובה על אשקלון, על תחנת הכוח וכן יאפשר לנוע באופן מיטבי למתקפה גדולה.
בדרג׳ תופאח צה״ל השתלט על ״רכס 70״, שהוא אזור השולט עד לים להתקפה ועד קו הגבול למזרח להגנה. נמצאו שלוש מנהרות. במסדרון מורג, הרעיון של כיתור וביתור של שתי החטיבות ״רפיח״ ו"ח'אן יונס״. יש הישגים מעל הקרקע ובתת-קרקע. השמדנו שתי מנהרות מרכזיות שנבנו מצפון לדרום וכן שתי מנהרות שנבנו ממזרח למערב, בסך הכל ארבע מנהרות הושמדו.
המנהרה שבה הוסתרו החטופים (צילום: דובר צה"ל)
בנוסף לוחמי חטיבת גבעתי תוקפים מכיוון הים את מחנה פליטים והכפר ״שבורה״ ברפיח. ההערכות הן כי ככל שיעבור הזמן החיכוך ילך ויגבר כי אנחנו לוחצים אותם.
על התמרון אמר הגורם הצבאי כי "יכולנו לרוץ תוך שש שעות מהגבול לים ולעשות את זה מהר, אבל אז היינו מגיעים בציר צר וחוטפים התקפות מהאגפים. לכן העדפנו ללכת על ציר רחב בתנועה בטוחה יותר של הכוחות שכך פחות חשופים לפגיעה של ירי נ״ט וצליפה".
1,200 מטרות הותקפו בהן מפקדות, מחסנים, מפקדים ומטרות אנושיות. 350 מחבלים בהם 11 מגד״ים וסמגד״ים חוסלו, וכן אנשי ממשל וגורמי פיקוד.
עזה אחרי שנה וחצי של מלחמה היא לא אותה עזה. כשהם חזרו בחזרה במהלך הפסקת האש ראו את הנזק וכשפונו פעם נוספת הם אמרו לחמאס "אנחנו רוצים לחיות" – זה מאתגר את ארגון הטרור. לכן אנחנו תוקפים יעדי שלטון וכוחות משטרה. אנחנו רואים שנשבר מחסום פחד. זה לא כיכר תחריר, לא רואים מיליונים שיוצאים לרחובות, אבל גם בתוניס כשמפגין הצית את עצמו אף אחד לא חשב שזה יביא ל"אביב הערבי". נכון לעכשיו אין הרעבה ברצועה, המחסנים שלהם מלאים.
העובדה כי יש משא ומתן, כשיש החלפת הצעות זאת התקדמות. העובדה הזאת מראה כי הלחץ הצבאי משפיע על חמאס, עצם העובדה שהוא מסכים לנהל משא ומתן זה מוכיח שלחץ צבאי משפיע.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.