טורקיה החלה במאמצים להשתלט על בסיס חיל האוויר טיאס בסוריה, המכונה גם T4, ומתכננת להציב שם מערכות הגנה אווירית, כך דווח באתר החדשות הבריטי "מידל איסט איי" מפי גורמים המעורים בפרטים. על פי הדיווחים, אנקרה כבר החלה בתכנון הבנייה באתר האסטרטגי.
מאז נפילת ממשלתו של בשאר אל-אסד בדצמבר, מנהלת טורקיה משא ומתן עם סוריה על הסכם הגנה. ההסכם יאפשר לטורקיה לספק הגנה אווירית ותמיכה צבאית לממשלה הסורית החדשה, שכרגע חסרה כוח צבאי מתפקד. למרות שבעבר הפחיתו גורמים טורקיים רשמיים את הסבירות לנוכחות צבאית בסוריה והגדירו תוכניות כאלה כ"מוקדמות מדי", המשא ומתן נמשך בשקט מאחורי הקלעים.
גורם המכיר את הנושא מסר כי טורקיה החלה לפעול להשתלט על בסיס חיל האוויר T4, הממוקם ליד העיר תדמור (פלמירה) במרכז סוריה. "מערכת הגנה אווירית מסוג חיסאר תוצב בבסיס T4 כדי לספק הגנה אווירית", אמר הגורם. "לאחר הצבת המערכת, הבסיס יעבור שיקום והרחבה עם המתקנים הנדרשים. אנקרה מתכננת גם להציב מל"טי מעקב ומל"טים חמושים, כולל כאלה עם יכולות תקיפה מורחבות".
הגורם הוסיף כי הבסיס יסייע לטורקיה לבסס שליטה אווירית באזור ויתמוך במאמציה להילחם בארגון המדינה האסלאמית (דאעש), שעדיין מפעיל תאים במדבר הסורי. בסופו של דבר, מטרת אנקרה היא להקים מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית בבסיס ובסביבתו, בעלת יכולות הגנה לטווח קצר, בינוני וארוך נגד מגוון איומים, ממטוסי קרב ועד מל"טים וטילים. גורם שני ציין כי נוכחות של מערכות הגנה אווירית ומל"טים טורקיים עשויה להרתיע את ישראל מלבצע תקיפות אוויריות באזור.
הבסיס הסורי T4 שהותקף (צילום: רשתות ערביות)
הגורם הראשון חשף גם כי אנקרה שוקלת פריסה זמנית של מערכות הגנה אווירית S-400 לבסיס T4 או לפלמירה כדי לאבטח את המרחב האווירי במהלך מאמצי השיקום. עם זאת, טרם התקבלה החלטה סופית ורוסיה תצטרך לתת את אישורה. משרד ההגנה הטורקי לא הגיב לדיווחים.
ישראל תקפה באופן סדיר מתקנים צבאיים בסוריה מאז קריסת ממשלת אסד בדצמבר, עם עלייה בפעילות באזור בסיס T4 לאחרונה. בשבוע שעבר, חיל האוויר הישראלי תקף את בסיס T4 ואת בסיס חיל האוויר בפלמירה, כשהוא מכוון למסלולי המראה ונחיתה ולנכסים אסטרטגיים.
גורם ביטחוני ישראלי אמר לתקשורת ביום שני כי כל בסיס טורקי בסוריה יפגע בחופש הפעולה של ישראל. "זהו איום פוטנציאלי שאנו מתנגדים לו", אמר הגורם. "תקפנו את בסיס T4 לאחרונה כדי להעביר מסר: לא נאפשר כל איום על חופש הפעולה המבצעי שלנו באוויר", הוסיף הגורם הביטחוני הישראלי.
כוחות צה"ל בסוריה (צילום: REUTERS/Jamal Awad)
המתיחות בין טורקיה לישראל החריפה מאז תחילת המלחמה, מה שסיים תקופה קצרה של פיוס בין שתי המדינות. קריסת ממשלת אסד ועלייתה של טורקיה ככוח דומיננטי בסוריה הדאיגו עוד יותר את ישראל, שכעת רואה באנקרה איום פוטנציאלי גדול יותר באזור מאשר איראן.
במקביל, אנקרה וושינגטון מנהלות שיחות על הסרת הסנקציות שהוטלו על טורקיה בעקבות רכישת מערכת ה-S-400 הרוסית, מה שהוביל להרחקת טורקיה מתוכנית מטוס הקרב F-35 ב-2019. בשיחת טלפון בחודש שעבר, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ והנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן דנו בדרכים אפשריות להחזרת טורקיה לתוכנית.
על פי החוק האמריקאי, טורקיה חייבת לוותר על החזקת מערכת ה-S-400 כדי להתקבל מחדש לתוכנית. גורמים טורקיים הציעו להשבית את המערכת על ידי פירוקה ואחסונה, או אפשרות להעברתה לבסיס בשליטה טורקית מחוץ למדינה. עם זאת, ישראל מתנגדת בתוקף לכל מהלך שיאפשר לאנקרה גישה למטוסי ה-F-35, בטענה שהדבר יפגע ביתרון האיכותי הצבאי של ישראל באזור.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
חיסול אחראי הסיוע הלוגיסטי של כוח רדואן בארגון חיזבאללה בדרום לבנון| צילום: רשתות ערביות
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.