עם חידוש ההתייעצויות והמשא ומתן במצרים ובדוחה במטרה לקדם הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ושחרור החטופים, כמה פלגים פלסטיניים נפגשו במהלך היומיים האחרונים בקהיר.
מקור בג'יהאד האסלאמי אמר לסוכנויות הערביות אל ערבייה ואל חדת' היום (שבת) כי מה שהוצע עד כה אינו עסקה מקיפה, אלא ניסיון לשפר את ההסכם הקודם שהוצע, שכלל הפסקת אש זמנית למשך 60 יום. במקביל, ראש המוסד דדי ברנע נסע ביום חמישי לקטאר, והבהיר בפגישה שעסקה חלקית עם חמאס ירדה מהפרק.
הפלגים הפלסטיניים טענו על פי הדיווח כי הפסקת אש היא בראש סדר העדיפויות בשלב הנוכחי, ואישרו את מחויבותם המלאה ליוזמות והצעות לפתרון שיגשים את דרישותיהם לנסיגת צה"ל ולהסרת המצור מעל רצועת עזה.
ראש המוסד, דדי ברנע (צילום: צילום מסך פייסבוק)
בסוף יולי הכריז חמאס כי המשא ומתן עם ישראל חסר תוחלת. כמה ימים קודם לכן המשלחת הישראלית עזבה את דוחה, שם התנהל משא ומתן על פתרון הסכסוך בעזה מ-6 ביולי, בעקבות תגובת ארגון הטרור חמאס להצעת הפסקת האש. לאחר שהמשלחת שבה לארץ, התקיימו התייעצויות פנימיות במטרה להכריע על המשך הדרך. התנאי הישראלי לחידוש השיחות בקטאר הובהר למתווכים: חמאס נדרש להפגין גמישות ולבצע תיקונים מהותיים בתשובתו להצעת המתווכים, באופן שיאפשר לישראל לראות בה בסיס ריאלי להתקדמות להסכם.
כזכור, משלחת בכירי חמאס הגיעה לקהיר בתחילת השבוע כדי להתניע מחדש את המגעים עם ישראל להגעה להסכם ולמניעת הסלמה. על פי דיווחים נחשף גם מתווה ההסכם, ביוזמה של נציגי מצרים, קטאר וגם טורקיה, שיכלול עסקה לשחרור החטופים, הקפאת הפעילות הצבאית של חמאס עם ערבויות והגעה להסכם הפסקת אש קבוע. במקביל נחשף שמצרים מפעילה לחץ חסר תקדים על חמאס להגיע להסכם.
גורמים בקהיר הביעו נכונות להשקיע מאמצים חדשים כדי לגשר בין הצדדים, זאת בעקבות לחץ אזורי ובין לאומי להפסקת ההפצצות הישראליות ולאפשר הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה. מצרים רואה עצמה כציר מרכזי במגעים, ומנסה לייצר תשתית שתאפשר פריצת דרך לאחר חודשים של קיפאון.
עבד אל פתח א סיסי (צילום: רויטרס)
הביקור בקהיר מתקיים בשעה שצה"ל מתכונן למהלך רחב ברצועת עזה לפני תוכנית הכיבוש של עזה שאושרה בקבינט. כחלק מהתוכנית, מתוכנן פינוי של כמיליון פלסטינים מאזורי המרכז דרומה – אזור שכבר מאוכלס בצפיפות עקב גלי עקירה קודמים – מה שמחריף את המשבר ההומניטרי.
גורמים מקורבים לחמאס מסרו לעיתון הערבי "ראי-אל יום" כי הלחצים שמצרים מפעילה על חמאס הגיעו ל"רמה חסרת תקדים" בשלושת הימים האחרונים. בכירים ביטחוניים במצרים מאשימים את חמאס בהכשלת המשא ומתן לעסקת חטופים וסיום המלחמה, בעקבות רצונם להישאר בשלטון ברצועת עזה.
לפני יומיים דווח באל ערבייה שארגון הטרור חמאס דן עם המתווכים המצריים בהצעה לעסקה מקיפה ברצועת עזה. על פי מקור מצרי הבקיא במשא ומתן, המשלחת הפלסטינית הביעה היענות חיובית להצעה. ההצעה כוללת הפסקת מלחמה מיידית תמורת חילופי אסירים וחטופים בשני שלבים נפרדים. במסגרת התנאים, נדרש חמאס להתחייב להפסקת אש ארוכת מועד ולהקפאת כלל הפעילות הצבאית במהלך תקופת מעבר שתיקבע.
על פי פרטי ההצעה, חמאס יידרש להפסיק את ייצור והברחת הנשק ברצועה ולהתחייב כי לא ישוב להשתמש בנשק קיים. במקביל, יתקיים משא ומתן על נוסחה סופית למעמד הנשק ברצועה לטווח הרחוק. ההצעה דורשת גם גירוש סמלי של חלק ממנהיגי חמאס מחוץ לרצועה ופריסת כוחות בין לאומיים וערביים זמניים באזור.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.