בריאיון ל-CNN, הצהיר החטוף ששוחרר מהשבי בעסקה, עומר שם טוב, כי מהרגע שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ נבחר – התייחסו אליו בשבי יותר טוב. "דיברתי איתם על פוליטיקה, הם רצו שקמלה האריס תיבחר. אבל מהרגע שהוא נבחר, והם הבינו שהוא רוצה להחזיר את החטופים – מיד האופן שבו התייחסו אליי השתנה. זה התבטא גם בכמות האוכל", אמר.
"אני יכול להגיד שכשטראמפ נבחר לנשיא האופן שבו התייחסו אליי אישית השתנה, זה מה שאני הרגשתי. הם התחילו לתת לי יותר אוכל, הפסיקו לירוק עליי, לקלל אותי", אמר. המראיינת שאלה האם הכו אותו, ושם טוב ענה: "מלבד השבעה באוקטובר, לא התעללו בי פיזית. אני חושב שזה בעקבות האופן שבו התנהלתי איתם".
בהמשך הריאיון, הודה כי יש לו תחושה מתמדת של אשמה: "בכל פעם כשאני אוכל, אני חושב על החטופים שלא אוכלים. בכל פעם כשאני מתקלח, אני יודע שאלו שנמצאים בעזה לא יכולים. אני מרגיש את זה כאן, בגרון, כאילו חונקים אותי".
קית' סגל (צילום: מטה משפחות החטופים)
גם קית' סגל ששוחרר מהשבי התראיין ל-CNN. סיגל הוחזק יחד עם החייל מתן אנגרסט ועם עמרי מירן, אב לשניים. הוא אמר כי הוא חושב עליהם כל יום: "אני דואג להם ומתגעגע אליהם". קית' ועמרי הוחזקו יחד כמעט חמישה חודשים – עד יולי 2024. סגל מספר כי את הזמן העבירו בשיחות על מוזיקה ועל משפחותיהם. "היה לו קשה מאוד לחשוב על שתי מנותיו, עלמה ורוני, שגדלות בלי אביהן. היה לו קשה לחשוב על העובדה שהוא לא נמצא שם כשהן גדלות, ושהוא לא נמצא שם באבני הדרך בהתפתחות שלהן". הוא אמר על עמרי מירן, שאמר את שמו וקרא לו באות החיים שפרסם חמאס, כי הוא נראה אדם אחר, בצורה לא חיובית.
באשר למתן אנגרסט, הוא תיאר את הקשר ביניהם כקשר של אב ובנו. הם שהו יחד במשך 67 ימים בחדש קטן מאוד וחלקו מיטה. אנגרסט עזר לסגל עם הערבית, דיבר על מכבי חיפה וחלם על ארוחה משותפת בבית הוריו וצפייה במשחק של הקבוצה שלו. עוד סיפר כי השלושה, עמרי, מתן והוא, קיוו שצה"ל יציל אותם במבצע. אך הרצון השתנה באוגוסט, כשחמאס רצח שישה חטופים כשכוחות הצבא התקרבו למקום. "פחדתי שינסו לחלץ אותי ושאיהרג על ידי אחת החוטפים, זה משהו שמדאיג אותי עדיין בנוגע לשאר בני הערובה", אמר.
גם שם טוב ששוחח עם ה-CNN אמר דברים דומים. "הרגעים הכי מפחידים היו כשצה"ל הפציץ סביבי", אמר. "אני יודע עד כמה האמל"ח חזק מספיק כדי שחיי יסתיימו בכל רגע. פחדתי למות בעקבות הפצצות של הצבא שאמור להגן עליי, מאחיי".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.