במסגרת המאמץ לדייק את איכות השירות הניתן למשרתי ומשרתות המילואים בתכנית "ממדים לתעסוקה" ערך שירות התעסוקה סקר מקיף בו השתתפו 841 משרתי ומשרתות מילואים. ממצאיו המדאיגים מלמדים על מחירי השירות הממושך: חוסר ודאות תעסוקתית, פגיעה כלכלית ניכרת, שקילת שינוי קריירה, צורך בעזרה בהכשרות מקצועיות, וסיוע בחזרה למעגל העבודה
המחיר התעסוקתי – חוסר ודאות ואי יציבות תעסוקתית: רוב המשרתים (כ-60%) דיווחו כי התמודדו עם חוסר ודאות תעסוקתית במהלך המלחמה, כאשר כ-20% ממש חששו לאבד את מקום עבודתם; כ-63% אינם מרוצים מהפוזיציה התעסוקתית הנוכחית שלהם ושקלו, בעקבות השירות, על שינוי מסלול קריירה. המחיר הכלכלי: כ- 75% מבין משיבי הסקר דיווחו שחוו פגיעה כלכלית נוכח שירותם במילואים, כ-27% דיווחו שהצליחו להסתדר אך כ-48% דיווחו על פגיעה כלכלית משמעותית. מעבר לכך, בעוד וכ-20% דיווחו כי חששו לאובדן משרתם, הרי שעבור 41% מבין משיבי הסקר לא היה זה רק חשש אלא מציאות וממשית ולדבריהם פוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם נוכח שירותם במילואים.
מרבית המשיבים דיווחו על תחושת צורך בחיזוק הכישורים והמיומנויות המקצועיים שלהם, וכ-24% ביקשו הכשרות מקצועיות. כ-50% ביקשו סיוע בחיזוק מיומנויותיהם הטכנולוגיות והדיגיטליות ואילו 24.2% ביקשו סיוע בחיזוק כישורי הניהול והיזמות שלהם. 45.5% היו רוצים לקבל הכשרות חינמיות ומימון לימודים, 22.7% מבקשים לחיבור ישיר למעסיקים רלבנטיים, 17.3% למענקי השלמת הכנסה ואילו 14.3% לתמיכה פסיכולוגית וליווי אישי.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, אומרת: "המורכבות שנוצרה בשל גיוס המילואים רחב ההיקף הציבה אתגרים חסרי תקדים גם בשוק העבודה. משרתי המילואים הם עמוד השדרה של החוסן הלאומי, ונתוני הסקר חושפים מציאות קשה. עלינו כמדינה, החובה לספק להם מעטפת תעסוקתית מלאה ומכבדת ומיזם 'ממדים לתעסוקה' נועד לסייע למי שמגנים עלינו מתוך הוקרה והכרה במסירותם".
ענבל משש (צילום: ראובן קסטרו)
מזה ארבעה חודשים ששירות התעסוקה מפעיל את "ממדים לתעסוקה" ובמסגרת המיזם, בו נעזרו עד כה רבבות, מעמיד שירות התעסוקה את יועצי הקריירה, הפסיכולוגים התעסוקתיים, המאמנים התעסוקתיים ומתאמי ההשמה שלו לרשות משרתי ומשרתות המילואים ובנות ובני זוגם ובונה יחד איתם תכניות תעסוקתיות אישיות המביאות בחשבון את צרכיהם, אתגריהם ושאיפותיהם התעסוקתיים האישיים.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.