בניגוד לדיווח בוושינגטון פוסט, ראש הממשלה נתניהו לא קיים קשר אינטנסיבי עם מייק וולץ בנושא איראן. ראש הממשלה נתניהו קיים פגישה חמה עם מייק וולץ וסטיב ויטקוף בבלייר האוס בפברואר, לפני פגישתו של ראש הממשלה עם הנשיא טראמפ בבית הלבן.
מייק וולץ הצטרף גם לסגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בפגישה עם ראש הממשלה לפני שעזב את וושינגטון. מאז, ראש הממשלה, היועץ לביטחון לאומי לשעבר וסטיב ויטקוף קיימו שיחה טלפונית אחת שלא עסקה באיראן. אנו מברכים את מר וולץ על מינויו החשוב לאומות המאוחדות.
בדיווח של העיתון האמריקאי הוושינגטון פוסט היום (שבת), פורסם כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החליט להדיח את יועצו לביטחון לאומי, מייק וולץ, על רקע מחלוקות מתמשכות בנוגע למדיניות החוץ האמריקאית, במיוחד בכל הנוגע להפעלת כוח צבאי. לפי מקורות בכירים בממשל, וולץ, קצין לשעבר בכוחות המיוחדים האמריקאים, נטה לתמוך בגישה צבאית אגרסיבית יותר מזו שהנשיא היה מוכן לאמץ.
הקש ששבר את גב הגמל היה הכללת עיתונאי בקבוצת צ'אט רגישה באפליקציית Signal במרץ האחרון. אולם לפי גורמים המקורבים לנושא, הסיבה המרכזית להדחתו הייתה מעורבותו העמוקה בתיאום אפשרויות צבאיות נגד איראן עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפני פגישתם בבית הלבן בפברואר.
בנימין נתניהו (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
"וולץ רצה להוביל את המדיניות האמריקאית בכיוון שטראמפ לא הרגיש בנוח איתו, מכיוון שארה"ב לא ניסתה פתרון דיפלומטי," אמר אחד המקורות. "זה הגיע לאוזני טראמפ והנשיא לא היה מרוצה מכך."
ההערכה בממשל הייתה שוולץ ניסה להטות את הכף לטובת פעולה צבאית ופעל בתיאום הדוק עם הישראלים. אחד מיועצי טראמפ השווה את המצב להתנהלות בלתי נאותה: "אם ג'ים בייקר היה עושה עסקה צדדית עם הסעודים כדי לחתור תחת ג'ורג' בוש האב, הוא היה מפוטר. אתה לא יכול לעשות זאת. אתה עובד עבור נשיא המדינה שלך, לא עבור נשיא של מדינה אחרת".
טראמפ מינה את מזכיר המדינה מרקו רוביו כמחליפו הזמני של וולץ, צעד שלדברי גורמים בממשל עשוי להחליש את מועצת הביטחון הלאומי, מוסד שהיה בעל תפקיד משמעותי בעיצוב מדיניות החוץ של נשיאויות מודרניות. וולץ עצמו לא יעזוב את הממשל לחלוטין – טראמפ הציע למנותו לשגריר ארה"ב באו"ם.
סנטור מרקו רוביו (צילום: רויטרס)
סגן הנשיא ג'יי די ואנס ניסה לסייע לוולץ ולהציל את משרתו, בין היתר על ידי צירופו לנסיעה לגרינלנד במרץ האחרון. אולם סוזי ווילס, ראש הסגל בבית הלבן, וחברי צוות בכירים אחרים הגיעו למסקנה שוולץ אינו מתאים לתפקידו בממשל – ובמיוחד לעבודה מול טראמפ.
בממשל טראמפ מתלבטים עתה האם בכלל יש צורך במועצת ביטחון לאומי במתכונתה המסורתית. "חלק מזה פשוט קורה דרך תהליך העבודה," אמר גורם בכיר בבית הלבן. "אז אתה צריך להסתגל, לבנות, לצמוח ולהתפתח בהתבסס על המציאות שלך. בדרכים מסוימות זה פשוט תוצר של עשיית זה במשך כמה חודשים עכשיו ומציאת הזדמנויות לעשות זאת אחרת."
וולץ היה תמיד בחירה מפתיעה לתפקיד. למרות נאמנותו לנשיא, העדפותיו במדיניות חוץ נטו להיות ניציות. בנוגע לרוסיה, הוא העדיף גישה קשוחה כלפי הנשיא ולדימיר פוטין. טראמפ, לעומת זאת, שאף לגישה פייסנית יותר כלפי מוסקבה וטהראן, ובשני המקרים שלח ידיד קרוב, סטיב ויטקוף, כשליחו במטרה לעשות עסקאות.
דונלד טראמפ (צילום: רויטרס)
ההחלטה להדיח את וולץ מדגישה את הכיוון שבו רוצה טראמפ להוביל את מדיניות החוץ האמריקאית – פחות התערבות צבאית ויותר דיפלומטיה ועסקאות. היא גם משקפת את השינוי בממשל טראמפ, שבו נאמנות אישית לנשיא הופכת לגורם מכריע יותר מאשר השקפות מדיניות מסורתיות.
המהלך עשוי להשפיע גם על יחסי ארה"ב-ישראל ועל המדיניות האמריקאית כלפי איראן. בעוד שישראל מקדמת קו תקיף יותר מול טהרן, טראמפ נראה מעוניין לבחון אפשרויות דיפלומטיות לפני שיבחר באופציה הצבאית.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".