כלכלה
נמאס מג'אנק פוד? השניצל שיגיע אליכם הביתה – בהזמנה חכמה מבוססת AI
לאחרונה הושק באתר הבשלנים Yummi פיצ'ר חדש להזמנה חכמה המבוססת בינה מלאכותית. השימוש ב־AI נועד כדי להתאים ולהרכיב הזמנה עבור כל לקוח על בסיס העדפותיו האישיות, ולנצל את הטכנולוגיה כדי לפתור את הדילמה המוכרת כמעט לכל מי שמזמין מהאתר: בחירה מתוך שפע. "ההזמנה החכמה מפשטת את התהליך והופכת אותו לאישי ויעיל יותר. הבינה המלאכותית מדייקת ללקוחות את העדפותיהם הקולינריות", אומרת חן לב עמי, מייסדת ומנכ"לית האתר.
טכנולוגיה אינה זרה ללב עמי, 44, מהוד השרון. היא עצמה עבדה בהייטק בתפקידי פיתוח ופרודקט, עם משכורות שמנות, כדבריה, עד שהרגישה קושי סביב נושא האוכל. "אני מאוד לא אוהבת לבשל, לא טובה בזה. אכלתי המון בחוץ", היא מספרת. "לא היה לי טוב עם זה. זה לא היה טוב לבטן שלי, למשקל, הייתי מאוד מתוסכלת מכך. ואז יום אחד ראיתי 'הישרדות' בטלוויזיה, המשתתפים אמרו שאין להם מה לאכול, וגם אני אמרתי שאפילו אורז אין לי במקרר. ואז הייתה לי הברקה. אמרתי שהייתי שמחה שמישהו יבשל לי, שהייתי משלמת למישהו שיכין לי איזה סיר קציצות. אמא שלי חולה בפרקינסון הרבה שנים, אז גם לא היה לי את הקונספט של אוכל של בית, והיה געגוע מאוד עמוק לכך. חשבתי שבטוח יש המון אנשים כמוני שהיו שמחים לשלם כדי שיבשלו להם, ומצד שני יש אנשים שאוהבים לבשל שהיו שמחים להתפרנס מכך. הרגשתי הארה כזאת, אמרתי לבעלי שיש לי את הרעיון הכי אדיר בעולם, והתחלתי לבנות את זה בראש".
לא יורדים מ־4.5
לב עמי עזבה את ההייטק והתמסרה לחלום. המיזם, המחבר בין בשלנים עצמאיים לבין לקוחות המעוניינים ליהנות מאוכל ביתי טרי שמגיע עד הבית, עלה לאוויר בשנת 2012 עם עשרה בשלנים בלבד. בימים אלה היא חוגגת בר מצווה לאתר, שנמצאים בו כבר יותר מ־100 בשלנים מכל רחבי הארץ, ומדי חודש מתבצעות בו לדבריה כ־5,000 הזמנות.
הבשלנים מציעים מגוון רחב של מאכלים ממטבחים שונים: ביתי קלאסי, מזרח־אירופי, מזרחי אותנטי ומטבחי עולם – תאילנדי, הודי ואפילו ברזילאי. כמו כן יש מנות טבעוניות וללא גלוטן. לכל בשלן יש ביקורות באתר, וכל לקוח שמבצע הזמנה יכול לדרג. "אנחנו עושים מעקב אחר הדירוגים", אומרת לב עמי. "כל חודש עוברים בשלן־בשלן, מסתכלים על הדירוגים. יש לנו סף. אם ממוצע הבשלן נמוך מ־4.5, מבחינתנו זה לא טוב ואז הבשלן נכנס לנוהל שיפור. אנחנו עוברים על הנתונים, מבינים איפה הבעיה – באוכל, בשירות, בתפריט – ואז בונים תוכנית כדי להשתפר. אם לאורך זמן הדירוג לא משתפר, אנחנו גם נפרדים מבשלנים. אבל מדובר בבודדים, בשלן אחד־שניים בחודש־חודשיים. רוב הבשלנים מדהימים. אנחנו גם מסננים אותם מראש".
איך נעשה הסינון המקדים?
"אנחנו מבקשים ממי שרוצה להצטרף לפלטפורמה להביא אוכל למשרד. עושים הזמנת ניסיון, בוחרים כמה מנות מתוך תפריט הבשלן, ואז מסתכלים על המכלול, לא רק על האוכל. כלומר איך מגיע המשלוח, איך התקשורת עם הבשלן. למשל מציינים בפניו כל מיני בקשות מיוחדות: אחד רוצה בלי כוסברה, השני בלי בצל. בודקים בהזמנת הניסיון עד כמה הם עומדים בבקשות. רבים גם מתעלמים".
לדברי לב עמי, אם הבשלן צלח את הסינון הראשוני "מתחיל תהליך כניסה שלוקח חודש וחצי עד שלושה חודשים, תלוי בבשלן, שבו מלמדים אותו את כל התורה: איך למתג את עצמך, איך לבנות תפריט, איך לתמחר את המנות בצורה טובה, איך מעלים תכנים לאתר, איך אורזים. יש ליווי אישי בתוך התהליך הזה, אנחנו מכשירים אותם לקראת העלייה לאתר".
הלקוחות משלמים עבור האוכל דרך אתר יאמי, שגובה מהבשלנים 16% בתוספת מע"מ מתוך עלות ההזמנה. "זה win־win: כשהבשלנים מצליחים אנחנו מצליחים. זה האינטרס שלנו", אומרת לב עמי, ומציינת מקרים שבהם אחרי הזמנה ראשונה דרך האתר, הלקוח מתחיל לעבוד ישירות מול הבשלן, בלי שהכסף עובר דרך האתר. "קודם כל, זה באמת אתגר של כל עולם המתווכים למיניהם, ולא משנה באיזה תחום", היא מודה. "אנחנו חתומים מול הבשלנים על הסכם שזה אסור להם. אם אנחנו תופסים אותם, אז לא רק שיש קנס בהתאם להסכם, אלא אנחנו גם מעיפים אותם מהאתר. אצל רוב הבשלנים זאת הפרנסה שלהם. לא שווה להם בשביל הזמנה של כמה מאות שקלים לאבד פלטפורמה כזאת גדולה. היו לנו מן הסתם מקרים כאלה. למשל לקוחה מתקשרת ומתלוננת על הזמנה שלא הייתה במערכת. בסוף הדברים מגיעים אלינו כך או כך, וזה באמת לא שווה לבשלנים. רובם לא יסתכנו".
"הבשלנים החזקים ביותר אצלנו מגיעים אפילו להכנסות של 50־70 אלף שקל בחודש. מובן שמתוך ההכנסות יש להם הוצאות על מצרכים. אנחנו עובדים עם הבשלנים על יחסי אמון. עכשיו חגגנו 13 שנה לאתר. נתנו מדליות לבשלנים שאצלנו מעל עשור. יש לנו שבעה כאלה, זה מטורף".
יש כאלה שפורשים מרצונם?
"הפרישה היא בשוליים. יש מעט מאוד שעוזבים, אבל זה בהחלט יכול לקרות מכל מיני סיבות. לפעמים גם אם אנשים אוהבים לבשל, הם מגלים שלא מתאים להם לבשל בתור פרנסה. בממוצע יש לנו חמישה בשלנים חדשים בחודש, ובערך אחד־שניים שעוזבים. לרוב זה מתאזן".
עוד פעם שניצלים?
מבחינת המנות הכי מבוקשות שמוזמנות דרך יאמי, כנראה לא תופתעו. "זה שניצל", חורצת לב עמי. "עם ישראל אוהב שניצלים. זו המנה הכי פופולרית אצל רוב הבשלנים. אף אחד אומנם לא יגיע ליאמי דווקא בשביל שניצל, אבל תמיד יזמין שניצל בנוסף לדברים אחרים. גם קציצות ולביבות ישראלים מאוד אוהבים, וגם תבשילי עוף למיניהם: מוקפץ, חזה עוף ועוד. אגב, במערכה עם איראן השניצלים דווקא איבדו מהפופולריות שלהם לתקופה קצרה. אולי כי הגיעו לקוחות חדשים שבחרו להיעזר ביאמי דווקא בתקופה לחוצה והעדיפו יותר להתפנק בדברים שברגיל הם לא מכינים, כמו יותר תבשילים, יותר ממולאים. כמו כן, במהלך עם כלביא ראינו עלייה של כ־100% בקטגוריית הקינוחים. אנשים חיפשו מתוק ומנחם. והיה גם קטע שאנשים הזמינו יותר אוכל פרסי. זה היה משעשע".
לשנתיים האחרונות, מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, הייתה השפעה על האתר. "במיוחד בתקופה הראשונה של המלחמה היו הרבה שינויים", אומרת לב עמי. "מצד אחד, בשלנים רבים פתאום רצו להצטרף אלינו, כי איבדו את העבודה שלהם או יצאו לחל"ת. באותה תקופה גם פנו אלינו אנשים מהתעשייה. כאלה שעבדו בתפקידי סו־שף, טבחים, מנהלי מסעדות, שהפרנסה שלהם התערערה. בנוסף לכך, כשקורה משהו שמערער אותך – זה גורם לאנשים לרצות לעשות שינויים בחיים. מישהו שלמשל תמיד חלם לבשל החליט לממש זאת. מצד שני היו גם כאלה שפרשו. היה לנו למשל מישהו עם פוסט־טראומה שפשוט לא יכול היה להתמודד עם המצב ונאלץ לסגור את המטבח. הייתה גם בשלנית שילדיה נלחמו בעזה ולא עמדה בלחץ".
מבחינת לקוחות, מוסיפה לב עמי, "היה פיק מאוד גדול בחרבות ברזל, במיוחד בהתחלה, כשאנשים היו בבית עם הילדים. כמו שקרה בקורונה, גם הפעם היה סיר לחץ, אז לפחות שאוכל יהיה בבית. גם המון ארגונים וחברות פנו אלינו ורצו לפנק את העובדים, את משפחות המילואים. גם במבצע עם כלביא ראינו גידול – עלייה של כ־70% בהיקף ההזמנות".
"יש לי מה לאכול"
יאמי פונה לא רק ללקוחות פרטיים, אלא גם לארגונים ולחברות.
"אנחנו מתאימים לחברות קטנות יותר, כאלה שעדיין לא רוצות פתרון כמו סיבוס או תן ביס, אבל כן רוצות לפנק את העובדים", אומרת לב עמי. "הפתרון שלנו הוא אכילה ב'שרינג'. כל עובדי החברה יושבים למשל יום בשבוע ואוכלים יחד צהריים. כמו כן, יש לנו גם שוברי מתנה שאפשר להעניק לעובדים בתור פינוק".
הרעיון לשילוב בינה מלאכותית במערכת, מספרת לב עמי, התחיל לפני כמה חודשים. "עשינו פיילוט כדי לבדוק אם AI יכול לעזור ללקוחות בתהליך הרכבת הזמנה. אנחנו יודעים שבגלל השפע יש לקוחות שקשה להם לעבור על תפריט של עשרות מנות ולבחור, והיו רוצים שמישהו יעזור להם. חלק יודעים בדיוק מה הם רוצים ולחלק זה קשה", היא אומרת. "במסגרת הפיילוט ביקשנו מלקוחות למלא העדפות שונות – למשל למי ההזמנה מיועדת, לאיזו מטרה (אכילה ביתית או לאירוח), אילו סוגי מנות היו רוצים, מה התקציב שלהם – ואז הבינה המלאכותית הרכיבה עבורם תפריט. לפני כמה שבועות הסתיים הפיילוט ועלינו לאוויר. כעת באמצעות מענה על מספר שאלות קצרות יכול כל לקוח לקבל המלצה חכמה ומדויקת לתפריט מותאם אישית, מתוך ההיצע של הבשלן הספציפי שבחר. החזון שלנו הוא שבעתיד גם את הבשלן עצמו הלקוחות לא יצטרכו לחפש. בעתיד הקרוב צפוי השירות להתרחב ולבנות עבור כל משתמש תפריט מותאם על סמך בחירת בשלן אופטימלי עבורו, ואפילו להציע הזמנות עתידיות על בסיס ניתוח נתונים אישי".
מהו מבחינתך האתגר בניהול עסק כזה?
"האתגר העיקרי נובע מכך שאין לי וליאמי שליטה אמיתית על הבשלנים, כי כל אחד עובד בעצמו, אבל מצד שני עלינו משליכים את ההצלחה או אי־ההצלחה של ההזמנה. כלומר את צריכה לשמור על רמת אוכל ושרות מאוד גבוהה, אבל לא נמצאת עם הבשלן בבית. האתגר הוא לשמור על הרמה ולגדול, אבל להישאר באותה רמת שירות".
לגבי המחירים, היא אומרת, "יש מגוון, ובטח אם משווים לאכילה בחוץ – יאמי יוצא זול יותר". ואילו לגבי תלונות של לקוחות, אז לדבריה ולשמחתה, אין הרבה "כי רוב הבשלנים נותנים את הלב, מאוד מקפידים. אבל יש לפעמים בקשות מוזרות שאנשים מבקשים. למשל 'עוגת גבינה בלי גבינה', או שיש כאלה שבאים עם רשימה אינספית של בקשות מהבשלנים".
מהו הסיפוק שלך מהמיזם?
"מצד אחד אני מגשימה חלומות לבשלנים שסוף־סוף יכולים להתפרנס ממה שהם אוהבים, ומצד שני מקבלת אינספור פרגונים מהלקוחות על כך שיש להם אוכל ביתי בבית ושהם גם יכולים לארח בזכות האוכל הזה. זה מאוד מרגש".
אבל קודם כל, היא מוסיפה, "יש לי מה לאכול. אני עצמי לקוחה קבועה של יאמי, ולקוחה מרוצה מאוד. תמיד צוחקים עליי שאני משלמת מחיר מלא, ואני אומרת שככה אני בעצם מבינה איך זה להיות לקוחה.
"גם כל המשפחה שלי, בעלי והילדים, אוכלים מיאמי. עכשיו אין צהרונים, אז אוכלים בעיקר בבית. ואילו בעוד שבועיים חוזרים לבית הספר. גם אז צריך שיהיה אוכל ביתי טרי ולא ג'אנק".
הבורסה בתל אביב ננעלת היום (ראשון) במגמה חיובית עם מדד תל אביב 35 שנצבע ירוק ועלה 0.6%, ומדד ת"א 125 שטיפס ב-0.42%. את הירידה הבולטת ביותר רשמה חברת הבניה אאורה שצללה בכשישה אחוזים, ואת העלייה הבולטת ביותר רשמה חברת ישרוטל שטיפסה בכשישה אחוזים.
שני דוחות כספיים שפורסמו היום מדגימים את המתח שבין גידול בהכנסות לבין שחיקה ברווחיות. שטראוס גרופ הציגה קפיצה דו־ספרתית במחזור המכירות ל־3.07 מיליארד שקל ברבעון השני, בעיקר בזכות פעילות הקפה הבינלאומית, אך בשורה התחתונה הרווח הנקי נשחק ל־80 מיליון שקל בלבד – ירידה של 2% ברבעון ו־37% בחציון – בשל עלייה בהוצאות המימון והמס.
ישראייר גרופ, מצידה, רשמה מחזור שיא של 137 מיליון דולר ועלייה חדה במספר הנוסעים, אך מבצע "כלביא" לצד הוצאות מימון והשקעות כבדות דחפו אותה להפסד נקי של 10.4 מיליון דולר, לעומת רווח בשנה שעברה. שני המקרים משקפים היטב את האתגר של חברות הצומחות בהכנסות בקצב מהיר אך מתקשות לתרגם זאת לשורת רווח, בין אם בשל תנודתיות חיצונית ובין אם בגלל עלויות פנימיות כבדות.
המגמה החיובית של היום מגיעה בהמשך למגמה בה נסגרה הבורסה בשבוע שעבר, עם מדד תל אביב 35 שעלה ב־1.06%, ומדד תל אביב 125 שטיפס ב־1.05% – כשמדד הביטוח זינק ב־7.5% וקיזז את הירידות במדדי הבנקים והנדל"ן, שירדו ב־0.5% וב־0.1% בהתאמה.
ומה קרה מעבר לים? בארצות הברית השווקים נצבעו בירוק בשבוע שעבר, עם עליות מתונות בשניים מתוך שלושת המדדים המרכזיים: מדד S&P 500 עלה ב־0.27%, מדד דאו ג׳ונס התחזק ב־1.53%, ואילו הנאסד״ק דווקא ירד ב־0.58%. השקל, בתורו, נחלש מול הדולר, ועמד ביום חמישי האחרון על 3.419 – ירידה של 0.99% מיום חמישי שלפניו.
השוק האירופי נסחר גם הוא במגמה חיובית בשבוע החולף: מדד EURO STOXX 50 הכלל־אירופאי עלה ב־0.73%, מדד FTSE 100 הבריטי זינק ב־2.00%, מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־0.58%, ומדד DAX הגרמני כמעט לא זז – עם עלייה מזערית של 0.02%. לעומת זאת, מדד ניקיי היפני נחלש ב־1.72% במהלך השבוע. בגזרת המט"ח, השקל נחלש מול כל המטבעות המרכזיים: ב־0.66% מול האירו, ב־0.09% מול הליש"ט, וב־0.10% מול הין היפני.
אפשרויות חדשות לעריכת תמונות – ובחינם: אפליקציית הבינה המלאכותית ג׳מיני של גוגל מוסיפה אפשרויות עריכה מתקדמות לתמונות. בין היתר אפשר עתה לשנות לדמויות תלבושות ורקעים וגם לאחד דמויות מתמונות שונות לתמונה אחת מבלי שהפנים משתנות כפי שמתרחש במודלי בינה מלאכותית.
בגוגל מסבירים כי אחת הבעיות בעריכת תמונות באמצעות בינה מלאכותית היא שחזרות לא עקביות של דמויות, תופעה שעלולה לגרום לכך שהתמונה הסופית לא תיראה טבעית. החידוש בג׳מיני מבקש לתת מענה לנושא הזה, כך שגם אם מוסיפים אלמנטים חדשים, הדמות המקורית נותרת זהה במראה ובמאפיינים.
באמצעות הכלי החדש ניתן להעלות תמונה קיימת ולבקש לבצע בה שינוי, החל מהחלפת רקע ועד הוספת אביזרים או פרטי לבוש. בנוסף, ניתן לשלב מספר תמונות שונות ליצירת סצנה אחת, לדוגמה חיבור תמונה של אדם עם תמונה של חיית מחמד כך שייראו יחד באותה סיטואציה.
יכולת נוספת היא עריכה רב־שלבית: משתמש יכול להתחיל בתמונה של חדר ריק, לשנות את צבע הקירות, להוסיף רהיטים, ובהמשך להמשיך לערוך חלקים נוספים באותה סצנה.
האפליקציה מציעה גם אפשרות לשילוב עיצובים וסגנונות: לדוגמה שימוש במרקם של פרח ליצירת פריט לבוש, או החלת דוגמה מתמונה אחת על אובייקט בתמונה אחרת. מעבר לעריכה הסטטית, ניתן להעלות מחדש את התמונה שעברה שינוי ולבקש מג׳מיני להפוך אותה לסרטון קצר, כך שהתוצאה תהפוך דינמית.
העדכון הנוכחי מצטרף לכלי העריכה שהושקו באפליקציה מוקדם יותר השנה. בגוגל מציינים כי הפיתוח נשען על משוב שהתקבל ממשתמשים, במטרה לשפר את חוויית העריכה ולפשט את התהליך כך שלא ידרוש ידע מקצועי מוקדם.
ג׳מיני ממשיכה בכך להתחרות באפליקציות עריכה פופולריות אחרות, כשהיתרון המשמעותי הוא שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות בממשק פשוט לשימוש, עם אופציות רבות לעריכת התמונה, ללא עיוות או שינוי של פני הדמויות.
