אלוף במיל' נעם תיבון, לשעבר מפקד אוגדת איו"ש והגיס הצפוני, קרא הבוקר (ראשון) לחזור לעסקה בשיחה עם ענת דוידוב ואודי סגל ב-103FM וטען: "שנה וחצי אמרו לנו שרק לחץ צבאי ישחרר חטופים – זה לא עובד". בנוסף הוא התייחס להתבטאותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר שצה"ל החל לפרוץ ציר חדש בין רפיח לח'אן יונס שיגיע עד חוף הים, "ציר מורג".
"חשוב להדגיש, המשימה העליונה היא להחזיר את כל החטופים, אנחנו שבוע לפני פסח, חג החירות, זה ממש בניגוד מוחלט לכל הערכים היהודיים שלנו וגם בניגוד מוחלט לכל הדי אן איי שלנו שלא משאירים פצועים בשטח", אמר בפתח השיחה.
"שנה וחצי אמרו לנו שרק לחץ צבאי יביא את החטופים, בינתיים 41 חטופים נרצחו על ידי רוצחי חמאס או נהרגו על ידי הפצצות צה"ל ובסוף מה שהביא אותם זו עסקה. אני מזכיר לכולנו שבעסקה הזו היה גם שלב ב', שנתניהו, משיקולים פוליטיים, שיקולי קואליציה, שיקולי תקציב, החליט לא למלא אותו. אנחנו גם ראינו בשלב א' של העסקה שחמאס, עם כל הרוצחים האלה, בסוף הם שחררו חטופים. אם רוצים להחזיר חטופים, זאת הדרך ולשם צריך לחתור. האמירות האלה על לחץ צבאי, שהוא יחזיר את החטופים, אנחנו כבר ראינו שזה לא עובד".
על התבטאותו של ראש הממשלה לגבי "ציר מורג" אמר: "חשוב להדגיש שכשהוא אמר את זה, הוא סיכן חיילי צה"ל, זו הייתה אמורה להיות פעולה חשאית. הוא אמר את זה בגלל שהוא רצה להכניס ספין חדש, להסיט את התקשורת מהנושאים שמטרידים אותו. הצירים האלה הם רוחביים שחוצים את הרצועה. אף אחד מהם הוא לא ציר חיוני. הם בדרך כלל באים בין ריכוזי אוכלוסייה גדולים. שום ציר כזה, לא פילדלפי ולא נצרים ולא ציר מורג החדש שווים אפילו חיים של חטוף אחד. צריך להחזיר אותם ויש דרך להחזיר אותם. צריך לחזור לעסקה, לעשות עסקה. אחרי שתהיה עסקה, אחרי שכל החטופים יהיו בבית, אז באמת יהיה אפשר למוטט את שלטון חמאס ולדאוג שיהיה כאן שלטון אחר".
כוח צה"ל בציר פילדלפי (צילום: רויטרס)
לקראת סיום השיחה הביע תיבון את דעתו על תחקיר הנובה: "אסון הנובה הוא כל כך כואב, אפשר היה למנוע אותו ובאמת בתחקיר נגעו בזה, אבל לא נכנסו באמת לעומק, 1. מי אישר? 2. האם נעשתה איזושהי הערכת מצב לאור האיומים, ומה קרה בשש וחצי בבוקר כשהתחילו הרקטות, למה לא ישר פינו את כולם משם? והאם החסימות של המשטרה על הכבישים, שהצילו הרבה חיים, האם כאן הם דווקא הקשו מאוד על הבריחה? ולמה אנשים נשארו שם במתחם הנובה אחרי שהתחילו הרקטות? למה לא פיזרו את כולם הביתה? וכמה זמן לקח לצבא להגיע? רק ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את הדברים לעומק, ללא משוא פנים. 10 שנים אחורה, את כל הדרגים".
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.