ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (ראשון) לבג"ץ את תצהירו הנגדי בתשובה לתצהירו של ראש השב"כ רונן בר. נתניהו מכנה את התצהיר של רונן בר כ"גרסה שקרית מתפתחת", וטוען כי בר העלה לפני השופטים חצאי אמיתות ומסר להם תרשימים לא רשמיים.
השר איתמר בן גביר: "רונן בר, שקרן. אמרתי כבר לפני שנה וחצי שצריך להעיף אותו, חבל שלא שמעו לי. עדיף מאוחר מאשר לא. רונן בר הביתה. עכשיו".
השר עמיחי שיקלי מסר בתגובה: "עקרונות הפעולה שהתווה רונן בר בסיכום הדיון הביטחוני שכינס שעה ורבע לפני תחילת הטבח ביישובי עוטף עזה, מלמדים כי בר שיקר במצח נחושה לשופטי בג”ץ ולאזרחי ישראל, כשטען שהעיר את המערכת בליל ה-6-7.10. דבריו שלו מוכיחים שההפך הוא הנכון.
רונן בר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
"לא זו בלבד שהוא לא טרח להעיר לא את רה”מ ולא את שר הביטחון, הוא אף פעל להבטיח שלא ינקטו פעולות משמעותיות כדי 'שלא לייצר מיסקלקולציה' אצל חמאס. רשלנות פושעת, ועל גביה האחזות בקרנות המזבח, הצגת תחקירים מפוברקים ומסירת תצהירים שקריים. אין מילים".
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ: "בשבעה באוקטובר קרה המחדל הגדול בתולדות המדינה. כל מי שהיה במשמרת באותו יום, גם ראש הממשלה וגם ראש השב״כ, נושאים באחריות. במקום להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור ותפיק את הלקחים, לעשות הכל כדי להשיב את החטופים ולחזור לעם כדי לקבל את אמונו – ראש הממשלה מנהל עם ראש השב"כ קרב גרסאות, שפוגע בביטחון המדינה ובאחדותה".
חבר הכנסת אלמוג כהן כתב: "ראש השב”כ יכול היה למנוע את טבח ה-7 באוקטובר. במקום לבצע את תפקידו ולהגן על אזרחי ישראל – הוא כשל בהפקרות פושעת. בהיסטוריה, מפקדים שנכשלו בשעת מבחן ידעו לשלם מחיר. בתרבות הסמוראים – כישלון כזה הסתיים בחרקירי. אצלנו – רונן בר הופך לגיבור מחנה אבוד, שהשנאה לרה״מ הפכה למצפן עבורו. מאות חיים יכלו להינצל, אלמלא היוהרה שניצחה את האחריות. ״וְהַצֹּפֶה כִּי-יִרְאֶה אֶת-הַחֶרֶב בָּאָה, וְלֹא-תָקַע בַּשּׁוֹפָר, וְהָעָם לֹא-נִזְהָר, וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ – הוּא בַּעֲוֹנוֹ נִלְקָח, וְדָמוֹ מִיַּד-הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ״.
חה״כ נאור שירי, יש עתיד, סיכם: "נתניהו ביקש לרגל אחר אזרחים שהפעילו זמבורות. הוא ביקש לעכב את העדות בתירוצים שקריים. הוא ביקש שהשב״כ יסור למרותו ולא לחוק. לסיכום: יש מישהו שאשכרה מאמין לפינוקיו ולא לרונן בר? איך אמר סמוטריץ'? שקרן בן שקרן".
מהומה בבג"ץ פיטורי רונן בר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
מטה המאבק "חופשי בארצנו" מסר: "מאות מילים של ראש הממשלה בתצהירו אך דבר אחד חסר: שום הכחשה שדרש מראש השב"כ לא לציית לבית המשפט במקרה של משבר חוקתי.
ועוד דבר, אם ראש הממשלה חושב שזמבורה זו לא מחאה לגיטימית אנחנו מודיעים לו כעת, יהיו זמבורות והרבה. אין לגיטימי ומוצדק ממחאה רועשת וקולנית נגדך ונגד ממשלת הטבח וההשתמטות שאתה מוביל."
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".