ביטחון
נאום הפרישה של דובר צה"ל דניאל הגרי – אחריות, חופש העיתונות
תת-אלוף דניאל הגרי נפרד הבוקר (חמישי) מתפקידו כדובר צה"ל ומשירותו בשורות הצבא לאחר 30 שנות שירות במגוון תפקידים. הגרי, שהיה דובר צה"ל לאורך כל המלחמה, ודאג לעלות לשידורים ערב-ערב בתקופות הקשות, הפך לאחד הסמלים הבולטים של המלחמה. עבור רבים, הפך הגרי לדמות שיצרה מעט סדר וודאות בתוך המציאות הכאוטית והמורכבת שהביאה איתה המלחמה.
הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, נפרד הבוקר מדובר צה״ל היוצא וציין כי תת-אלוף הגרי ביצע את תפקידו בהצטיינות בתקופה מורכבת ביותר, בה גם ההסברה נדרשה להיות בחזית. הרמטכ״ל אמר בטקס החילופים: ״הגרי היה האיש שהעביר לציבור מדי ערב את הבשורות הקשות וגם את הבשורות הטובות והכל באומץ, רגישות וקור רוח. אני מודה לך על שירות קרבי משמעותי ואיחל לו הצלחה רבה בהמשך". הרמטכ״ל איחל בהצלחה לדובר צה״ל הנכנס, תת-אלוף אפי דפרין, ואמר כי ניצבת בפניו משימה חשובה והוא בטוח בהצלחתו.
בנאום פרישתו העביר דניאל הגרי מספר מסרים משמעותיים הנוגעים לסוגיות בוערות בציבור. ביחס לתפקיד שלקח על עצמו מערך דובר צה"ל לאורך המלחמה אמר הגרי: "במהלך הלחימה פעלנו יחד נוכח אתגרים רבים. אל מולם תמיד עמדה המחויבות העמוקה להביא את האמת לציבור ולאפשר עיתונות חופשית ועצמאית, שתוכל לפרסם את המתרחש בצה"ל. זוהי מחויבות כפולה שיש לממשה גם אל מול התקשורת הבינלאומית. הדוברות וההסברה בזירה הבינלאומית הן צורך לאומי קריטי".
הגרי התייחס לסוגיית האחריות, שהפכה לסוגיה שנויה במחלוקת לאורך המלחמה, ואמר: "לאורך הדרך עשינו גם שגיאות וידענו לקבל ולהעריך כל ביקורת מבוססת ועניינית. לקחנו אחריות, הקשבנו, למדנו ותיקנו – גם אני באופן אישי. התיקון מתחיל קודם כל בלקחת אחריות, ואז בשקיפות שמייצרת אמינות".
ביחס למתווה גיוס החרדים אמר הגרי: "לוחמים קורסים תחת הנטל; צריך שכל חלקי העם יכנסו מתחת לאלונקה. כבר עכשיו צריך עוד לוחמים בצה"ל – לא בעוד שנים". הגרי הדגיש כי יש לשמור את צה"ל מחוץ לכל מחלוקת.
דובר צה"ל הנכנס תא"ל אפי דפרין אמר בטקס: "נמשיך לפעול בממלכתיות, מתוך מחויבות לאמת ומתוך הנכונות להכיר בטעויות וללמוד מהן. מי ייתן ונגיע לבשר שאחרון החטופים מובא ברגעים אלו לידי צה"ל".
כזכור, מיד לאחר כניסתו של הרמטכ"ל החדש אייל זמיר לתפקידו, נודע כי הוחלט שתת אלוף דניאל הגרי לא יעלה לדרגת אלוף בסבב הקרוב. הגרי סרב לתפקיד נוסף בדרגת תת אלוף והחליט לסיים את שירותו. היו קולות שטענו כי מדובר במהלך שנבע מלחצים פוליטיים שהופעלו מצד חברי כנסת מהליכוד שדרשו להדיח את הגרי.
לפני כשבועיים פרסם דובר צה"ל את נתוני יחידת דובר צה״ל במהלך המלחמה: 250 הצהרות בטלוויזיה לציבור, 21 אלף פניות כתבים יותר מחצי מכתבי תקשורת זרה, 1,500 כתבים זרים הוכנסו לישובי העוטף מיד לאחר הטבח, 305 פעמים הוכנסו עיתונאים ישראלים לאזורי הלחימה.
דובר צה״ל טיפל ב-10,081 שאילתות של כתבים ישראלים ו-11 אלף שאילתות של כתבים מהתקשורת הזרה. במהלך המלחמה ביצע הגרי 157 קווי תדרוך לכתבים צבאיים, 101 קווים כאלה לכתבים זרים. 291 תדרוכים לכתבים הצבאיים, 81 ימי עיון, כ-250 הצהרות בטלויזיה. 308 החברות לתקשורת הישראלית בכל הגזרות.
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.
לדברי "אל־אח'באר", מאז הפסקת האש בעימות האחרון, ישראל שינתה את אופי פעילותה הביטחונית בלבנון, והיא פועלת כנגד מרכיבים אזרחיים, פוליטיים וצבאיים של חיזבאללה. לצד התקיפות הממשיכות בדרום לבנון, נטען כי קיימת כעת "שכבה חדשה" של פעילות חשאית, הנתפסת כחלק מניסיון ארוך טווח למנוע התחזקות מחודשת של הארגון.
העיתון מדגיש כי ישראל אינה רואה את חיזבאללה רק כגורם לבנוני מקומי, אלא כחלק אינטגרלי מציר ההתנגדות במזרח התיכון. לפיכך, יכולת הארגון להמשיך לפעול – לטענת הדיווח – משליכה ישירות על זירות נוספות ובהן סוריה, עזה, עיראק ותימן. בהקשר זה נטען כי ההישגים שחיזבאללה מצהיר עליהם אינם תואמים את הערכת ישראל, שלפיה הארגון עדיין שומר על יכולות משמעותיות.
לפי הדיווח, אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד תפעל ישראל כדי לשמור על "רמת שחיקה" של חיזבאללה, באופן שמונע ממנו להתייצב מחדש כגורם אסטרטגי. בין היתר נשקלות אפשרויות של תקיפות נקודתיות מדויקות, לצד צעדים חשאיים העשויים לכלול חדירה לשטח לבנון, ואף מבצעים מיוחדים.
עוד דווח כי חלק מההערכות בלבנון מצביעות על כך שישראל מבקשת לעבור משלב המעקב והאיסוף לשלב של יצירת "תשתית פעולה" בשטח הלבנוני. בין התרחישים שנבחנים, כך על פי הדיווח, תרחישי קומנדו שמטרתם פגיעה ביעדים שאינם רגישים לכוח אש מהאוויר – לרבות מתקנים צבאיים מוגנים או ניסיונות חטיפה של דמויות בכירות.
"אל־אח'באר" מציין כי בזירה המודיעינית נרשמת פעילות אינטנסיבית של ישראל בתוך לבנון, תוך הסתייעות – לטענת העיתון – בגורמים מערביים וערביים המקיימים עמה שיתופי פעולה מודיעיניים. מנגד, גם פעילות הביטחון של מדינות זרות המתואמות עם ישראל גוברת בשטח, מה שמעלה סימני שאלה לגבי מהלכים אפשריים בעתיד הקרוב.
בדיווח נכתב כי ישראל מנסה לנהל את התקיפות הנוכחיות כך שיתמקדו בגוף הצבאי של חיזבאללה או בתשתיות המסייעות לו, כדי להימנע מפתיחת חזית כוללת שתגלוש לעימות אזרחי רחב. עם זאת, בעיתון מזהירים כי כל שינוי בהבנה של ישראל לגבי מטרותיה, או פגיעה אפשרית ביכולת המבצעית של הארגון, עלולים להוביל ל"פיצוץ בלתי מבוקר".
על פי "אל־אח'באר", ההתפתחויות הפוליטיות והלחץ האמריקאי על ביירות, לצד ההסלמה בשטח, יוצרים דינמיקה שעשויה להוביל את האזור לנקודת התנגשות מחודשת. העיתון טוען כי ההחלטה על פתיחה בעימות רחב אינה מצויה רק בידיו של חיזבאללה, וכי גם ישראל עלולה להיגרר למהלך צבאי גדול – במתווה שעדיין תלוי בעמדה האמריקאית, הנתפסת כמי שמתאמת מקרוב את ההסלמה או הבלימה.
