באחד הקטעים של כביש 90 מאזור עמק המעיינות לכיוון דרום מוצב שלט: "דרך האלוף רחבעם זאבי גנדי". היה זה טבעי לקרוא לכביש הארוך בישראל שמתחיל במטולה, יורד לאורך הבקעה ומסתיים במעבר טאבה על שמו של מפקד פיקוד המרכז לשעבר רחבעם זאבי גנדי. תקופת כהונתו כמפקד הפיקוד הייתה מאופיינת בעשרות ואולי מאות ניסיונות של מחבלים לחצות את גבול הבקעה מירדן לישראל.
כמעט על בסיס יום-יומי ניהלו כוחות צה"ל מרדפים אחר המסתננים. לא מעט לוחמים נפלו בקרבות. הקטע שבין עמק המעיינות לדרום ים המלח זכה בשנות השישים המאוחרות לשם "ארץ המרדפים".
אומנם מאז זרמו לא מעט מים בירדן. במשך שנים ארוכות היה הגבול הירדני גבולה השקט והבטוח של ישראל. לאחר הסכם השלום עם ממלכת ירדן הוא הפך באופן רשמי לגבול של שלום, למרות כמה תקריות שהקשה ביותר הייתה רצח שבעת התלמידות מבית שמש שהיו בטיול בנהריים – רצח שבוצע על ידי חייל ירדני.
אלא שעכשיו בצה"ל ובמערכת הביטחון מזהים תכונה הולכת וגוברת של מתיחות בגבול המזרחי. החשש הגדול שישראל עשויה למצוא את עצמה לאורך הבקעה ב"ארץ המרדפים".
חיילי צה"ל בבקעת הירדן (צילום: דובר צה"ל)
יותר ויותר תקריות של ניסיונות הברחה של מהגרי עבודה, כלי נשק וסמים מתבצעים בחודשים האחרונים במרחב הבקעה. על פי נתוני צה"ל, שלל הסיכולים מגבול ירדן לישראל בגזרת הבקעה מיולי 2023 – אפריל 2025 הוא זה: סוכלו כ-27 הברחות בהם נתפסו 583 כלי נשק וחלקי כלי נשק, 282 אקדחים, 14 מטעני נפץ מסוג כלימגור, 144 חלקים עליונים של M16 ו-142 מכלולים שונים. סוכלו 28 הסתננויות בהם נתפסו 120 בני אדם.
"סוגיית ההברחות של האמל"ח ושל המסתננים מתגברת בתקופה האחרונה. אנחנו מטפלים ופועלים למנוע אותה. אנחנו כל הזמן בתחרות מול האויב. אתה משתפר והוא לומד את צעדי השיפור שלנו. רק בשלושה החודשים האחרונים סיכלנו כמות גדולה של הברחות אמצעי לחימה", מספר סא"ל מ', מפקד גדוד "אריות הירדן", אחד משני הגדודים המופקדים על קו ההגנה בגבול המזרחי של ישראל.
"אם יש פעילות מבצעית אין לי דילמה כמפקד את מי לקחת"
מדובר בשני גדודי חיל הגנת הגבולות: גדוד אריות הבקעה וגדוד לביאי הבקעה. שני הגדודים המעורבים בהם משרתים לוחמות ולוחמים. היחס היום עומד על רוב נשי של לוחמות – כ-60 עד 65 אחוזים לוחמות בכל גדוד. "יש פה לוחמות לתפארת. אתה רואה לוחמת לוקחת מא"ג עם כל הפק"ל שלו ועושה את המשימה כמו שצריך. אם יש פעילות מבצעית אין לי דילמה כמפקד את מי לקחת", אומר סא"ל מ'.
מה גרם לגבול המזרחי, גבול השלום, להתעורר ולהפוך לגבול שבו צה"ל נדרש לקיים קשב רציף על המתרחש בו? "צה"ל מפעיל לחץ על ארגוני הטרור ביהודה ושומרון. יש פגיעה בארגוני הטרור, כולל בנושא האמל"ח. במקביל על הציר השיעי מופעל לחץ כבד והוא מנסה לשלוח זרועות בכל המזרח התיכון. רוב אמצעי הלחימה שמוברחים בשבועות האחרונים הם כלי נשק ארוכים – רובים וכן אקדחים. בינתיים לשמחתי לא יצא לנו להיתקל באמל"ח כבד או בחומרי נפץ תקניים. אנחנו רואים כיצד הירדנים פועלים כדי לסכל הברחות ופעילות מהצד שלהם. אומנם בהיסטוריה הגזרתית היו כבר ניסיונות להבריח אמצעים כבדים ומטענים תקניים", אומר סא"ל מ', מפקד גדוד אריות הירדן שחייליו פרוסים ואמונים לאבטח על החלק הצפוני של הגזרה.
מפקד גדוד לביאי הבקעה סא"ל ס', שחייליו פרוסים בחלק הדרומי של הגזרה, מספר על המורכבות והאתגרים של הגבול המזרחי: "בגלל ההבנה שהמרחב המזרחי מושך את ציר הרשע והרצון לקדם פיגועים במרחב הולך ועולה, זה חייב אותנו לבצע התאמות של שיטת ההגנה מול האיומים. אומנם קודם כל אנחנו בגבול של שלום ודואגים לכך שזה יישאר ככה. אנחנו במקום אחר לגמרי ממה שהיה פה לפני כמה שנים, באחיזה במרחב. זה התחיל בסיכול ההברחות והמשיך בפח"ע", אומר מפקד הגדוד ומוסיף:
"יש לנו אחיזה הרבה יותר טובה. יש לנו את התצפיות הגדולות, יש עוד שקמו ועוד שקמות. יש שדרוג משמעותי לתצפיות, למצלמות ולמכ"מים. יש אחיזה שהיא אמנם לא רחבה אבל יודעים לנטר רבים מהם ולסגור אותם בצורה כזאת או אחרת. הפעולות שאנחנו עושים אל מול מה שאתה מתאר זה שיבוש. אם יש מרחבים עם יותר טכנולוגיה אז זו אחיזה טובה. גם פעולות שאנחנו עושים הן באופן טקטי, עושים דברים שאמורים לעשות שיבוש למרחב. גם פעילויות ההגנה שלנו ביום יום נותנות לי את האינדיקציה שאני בשליטה ושלא נחדרתי".
חיילי צה"ל בבקעת הירדן (צילום: דובר צה"ל)
"מאז ה-7 באוקטובר הבנו שאנחנו צריכים להיות חזקים יותר בשטח; אנחנו מחזיקים יותר כוחות מבעבר"
מפקד גדוד אריות הבקעה מוסיף ומחדד על הפריסה שהשתנתה במיוחד לנוכח ה-7 באוקטובר בעוטף עזה: "בעבר בגזרת עמקים (גזרה צפונית של הבקעה א"א) הייתה פלוגה והיום אנחנו עם גדוד. מאז ה-7 באוקטובר הבנו שאנחנו צריכים להיות חזקים יותר בשטח. הקמנו מוצבים. אנחנו מיקמנו כוחות על נתיבי חדירה. יש כאן חשיבה איך לפרוס את הכוחות שהם יהיו אפקטיביים במניעה ובתגובה. גם בהיבט של הקטלניות שיפרנו את ההערכות שלנו. היום לכל לוחם בגדוד יש שני רימוני רסס באפוד הקרב. יש לנו טילי לאו, מא"גים ומק"חים על הכלים, אנחנו מחזיקים יותר כוחות מבעבר".
ואילו סא"ל ס' מוסיף ומגלה כי הגדודים בבקעה הצטיידו כלקח מ-7 באוקטובר ברכב שטח המכונה "בארי" (על שם הקיבוץ שנפגע קשה בטבח 7 באוקטובר א"א). "מדובר ברכב לא גדול לניוד מהיר של לוחמים ויש בו עוצמת אש קטלנית הכוללת מא"גים ומק"חים… אנחנו בשנתיים של המלחמה התעצמנו משמעותית, גם בכוח האדם שהקמנו פלוגה נוספת ויש מוטיבציה גדולה לגיוס לשמחתי. ואל מול המצב החדש הקמנו מוצבים חדשים שמאפשרים לנו פריסה גדולה יותר של הלוחמים בגלל גודל הגזרה. שינוי נוסף בתקופה האחרונה זה הקטלניות, יש הרבה אמל"ח שקלטנו. כוח קטן יכול להיות מאוד קטלני, במיוחד שהוא נע במהירות עם רכב 'בארי' ואנחנו ממש בתהליך של המשך חיזוק הכוח".
גזרת הבקעה היא מאתגרת מאוד. הטופוגרפיה היא קשה – לא מעט נקיקים, ואדיות, ערוצי יובלים, צמחייה סבוכה על גדות הירדן. מרחב ההגנה בין כביש 90 שהוא נכס חיוני לבין הגבול הוא מוגבל ויש מקומות שהוא ממש בסמוך. מצדו המזרחי של הגבול כפרים ירדניים המאופיינים באוכלוסייה פלסטינית שלה בני משפחה וקשרים הדוקים עם משפחות פלסטינים ביהודה ושומרון. חלק מההברחות הן בתיאום הדוק בין המשפחות בשני עברי גדות הירדן והגבול.
מעבר לכך מספרים לוחמי הגדודים על הקושי הפיזי בשירות ארוך בבקעה. בימי האביב והקיץ הטמפרטורות מגיעות לכדי 45 עד 48 מעלות, ולעיתים אף גבוהות מכך. מה שמחייב את הלוחמים להתמגן מפני החום כשלעיתים הם יוצאים למארבים עם שקיות קרח אבל גם עם תרסיסי אוף טוש בגלל היקף היתושים הנמצאים על גדות הנחל.
גבול ירדן (צילום: דובר צה"ל)
במקביל הלוחמים של הגדודים פועלים גם מול לחימה בטרור פלסטיני. "ביריחו יש לי פעילות כל לילה בשתי הגזרות של הגזרה ואנחנו עושים את הפעילות גם בצד השני", אומר סא"ל ס'. ואילו סא"ל מ' מספר כי הלוחמים של הגדוד שלו פעלו בחודשים האחרונים פעם אחר פעם בצפון השומרון ובכפרי המחוזה. בחלק מהפעולות הם הגיעו לשטח במסוקים של חיל האוויר. הלוחמים של הגדודים אף ניהלו קרבות אש מול מפגעים.
מפקדי הגדודים נדרשים לדריכות מבצעית מורכבת. "בהבנה שלי, בגלל האינטרס המשותף לשני הצדדים יש הרבה פעילות שעושים בשביל שהשקט יישמר כאן. בתור מג"ד אני יודע שאנחנו עושים תהליכים במירוץ הזה על מנת לצלוח את המטרות שאנחנו מציבים לעצמנו. אני חושב שהעסק, לוחמה בטרור, נראה משמעותי וקטלני – הרבה יותר ממה שהיה פה לפני כמה שנים. עושים כל מיני מאמצים בשביל שנקדים את האיום", אומר סא"ל ס'.
צה"ל ממשיך בתקיפות המתמקדות בתשתיות תעשייה ביטחונית ברחבי המדינה. לפי גורמים צבאיים, הותקפו עשרות אתרים, ובהם מפעלי ייצור, אתרי שיגור ומתקנים של חיל האוויר והים. בין היתר, הותקף אתר ביאזד וכן בסיס ששימש את הצבא האיראני לייצור סוללות ואמצעי לחימה. בצה"ל מעריכים כי כ-15% מסד"כ הייצור הרלוונטי נפגע, וכי קיימת פגיעה ממשית ביכולת הייצור.
עוד נמסר כי הותקפו גם מתקנים המשמשים למחקר ופיתוח, בהם אוניברסיטה ששימשה לפיתוח אמצעי לחימה, כולל תחומים כימיים ותשתיות תת-קרקעיות. גורמים צבאיים מציינים כי המאמץ מתמקד לא רק בפגיעה טקטית אלא גם בשיבוש עמוק של רכיבי התעשייה הביטחונית האיראנית.
בצה"ל מציינים כי קצב השיגורים מאיראן ירד בימים האחרונים: ממאות פריטים ביממה לכ-100, ובהמשך לעשרות בודדות ואף פחות. עם זאת, מדגישים כי נעשים ניסיונות לריכוז מאמץ, וכי מערכות ההגנה ממשיכות לפעול ליירוט האיומים.
בחיל האוויר מעריכים כי יידרשו עוד כמה ימים כדי להשלים את היקף הפגיעה האנושה במערכי הייצור והפיתוח של תעשיות הנשק. "המטרה להביא למצב שבו האיראנים יתקשו להשתקם ביום שאחרי. זה ידרוש מהם משאבים כדי להתחיל ולבנות מחדש את מערכי הפיתוח והייצור של כלל התעשיות הביטחוניות", אומר גורם צבאי.
עלי רצ'א תנגסירי, מפקד חיל הים של משמרות המהפכה| צילום: דובר צה"ל
על פי נגל, "למרות שבאופן רשמי זה לא יצא אף פעם החוצה, כנראה ישראל החליטה לתקוף ללא קשר לאישור או אי אישור, היא הודיעה לארצות הברית וזו אמרה: 'אוקיי, תתקפי'. היא לא הבטיחה שתצטרף".
לדעתו של פרופ' נגל, ישראל לא מתכוונת לתקוף את אתרי הגרעין האיראניים בעת הזו. "את הפגיעה שאיראן ספגה ב'עם כלביא' היא לא הספיקה לתקן, וגם החומר המעשר שנמצא במעמקי פורדו ואיספהאן – אי אפשר להגיע אליו מהאוויר". הוא הסביר כי אם האיראנים ינסו להתניע מחדש את תוכנית הגרעין שלהם, גורמי המודיעין יבחינו בכך מייד. "ניסיון של האיראנים לשקם את האתרים ייראה מהאוויר. לפעמים אתה יכול להיכנס לתוך האתרים עצמם, אבל רוב הסיכויים שיראו אותך מתקרב אליהם". לפיכך הוא העריך: "אני לא רואה איום מיידי כרגע מהגרעין האיראני".
תמונת לוויין מעל פורדו, לפני שארה"ב תקפה את המתקן הגרעיני התת-קרקעי, ליד קום| צילום: REUTERS/File Photo
הוא סבור כי מה שמדיר שינה מעיני ישראל אחר לגמרי. "ישראל לא יכולה להשאיר את תוכנית הטילים הבליסטיים באיראן ללא פגיעה", קבע. "בנושא הטילים הבליסטיים לצערי, חלק מהדברים שנפגעו הם דו שימושיים, הם קיבלו בהם עזרה בעיקר מהסינים, והם משקמים אותם בקצב מהיר. זו אחת הסיבות המרכזיות שנתניהו נסע לוושינגטון, כדי לדבר עם טראמפ בארבע עיניים".
לסיום התייחס לנסיעתו הבהולה של ראש הממשלה לוושינגטון. "יש דברים שאי אפשר להציג בשיחת וידאו קצרה עם הנשיא. עצם העובדה שכשראש ממשלת ישראל מבקש, הוא מקבל פגישה באופן מיידי, זה עצמו מעביר מסר. הסיבה העיקרית הייתה לבוא ולהדגיש את הבעייתיות בכוונות שלהם, מה האיראנים חשובים ומה הם מתכננים, וגם מה הם חושבים על האמריקאים". הוא הדגיש: "אלה דברים שחשוב שייאמרו בחדר סגור. למיטב הערכתי, לא קיבלנו החוצה כל מה שנאמר בין נתניהו לטראמפ, וזה טוב מאוד".
המערב והמדינות הסוניות המתונות במזרח התיכון מקווים כי המשטר האיראני יקרוס באמצעות הפיכה. למרות שהמשטר דתי וקיצוני, מרבית הציבור האיראני הוא חילוני, ליברלי ומשכיל במיוחד. נכון לעכשיו, אין לקבוצות המפגינים ברחובות מנהיג או הנהגה שיכולים לקחת את האירוע המתחולל באיראן צעד אחד קדימה.
צה"ל ומערכת הביטחון הגבירו את הדריכות והפיקוח על איראן
דבריו של נשיא ארה"ב אתמול נקלטו היטב באיראן. ראשי המשטר מיהרו להשתמש בהם כדי להשפיע על דעת הקהל, בניסיון להציג את המחאה כתוצר של התערבות חיצונית. האיומים של הנשיא האיראני, שלפיהם פעילות צבאית אמריקנית נגד מדינתו תיענה בתגובה, נתפסים כחסרי כיסוי ממשי.
חשופה לחלוטין לתקיפה אווירית. תקיפה באיראן (צילום: Hamid Amlashi/WANA| West Asia News Agency) via REUTERS
לאן יוביל סבב המחאות הנוכחי באיראן? התשובה אינה ברורה. נראה כי ההפגנות הפעם עוצמתיות יותר, והייאוש של האזרחים אמיתי. הבעיה המרכזית היא היעדר הנהגה או מנהיג שיכולים להוביל את המחאה לשלב השני של מהפכה. מנגד, ייתכן שמהלכי המחאה יביאו לשינויים בסדרי העדיפויות של הממשל האיראני. על ישראל להמשיך לפעול כפי שעשתה בימים האחרונים: להיות ערנית ודרוכה – ובמקביל לשמור על דום שתיקה.