חדשות בעולם
מתגבר הלחץ על רונן בר: "אל תסיים את תפקידך"
התנועה לאיכות השלטון פתחה בקמפיין להחתמת על עצומה הקוראת לרונן בר למשוך את מכתב ההתפטרות שלו. "הישאר בתפקיד עד למינוי מחליף באופן חוקי וכשר. נתניהו מתעלם מהחלטות בית המשפט ומהנחיות היועצת המשפטית לממשלה, ומנסה למנות מחליף בזמן שהוא נמצא בניגוד ענינים עמוק בעקבות חקירות פרשת קטאר-גייט״, נכתב בעצומה ובה גם פניה אישית לרונן בר: ״עמוד איתן – הגן על עצמאות השב״כ״.
מוקדם יותר מתחה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, ביקורת חריפה על מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ: "פגמים בהליך מינוי של ראש השב"כ מטילים צל כבד על שאלת נאמנותו לציבור. ראש השב"כ הוא לא משרת אמון אישית. סילוף נוסף של המושגים הדמוקרטיים והשפה המשטרית נוגע לדרישת 'שיתוף הפעולה היעיל' בין הדרגים המקצועיים לדרגים הפוליטיים. כמובן שהדרג המקצועי צריך ליישם את מדיניות הממשלה ולשתף עמה פעולה באופן יעיל. אך השאלה מהי המשמעות שיוצקים לתוך המושג שיתוף פעולה יעיל".
עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי בבג״ץ בעניין הדחתו על ידי הממשלה, נקבע מחליפו. אבל החמור מכל, בטרם הגיע חקירת קטאר גייט לכדי סיכום. אם נחבר קו מקשר לשתי הטעויות המרכזיות של ראש השב״כ רונן בר בקדנציה שלו, נקבל את העובדה הבאה: רונן בר לא יודע לראות ולפרש מהלכים ותהליכים כמה צעדים קדימה. איש מודעין הוא בדרך כלל שחקן שח מט מעולה כי הוא יודע להביט על שולחן המשחק ולחשב שניים שלושה מהלכים קדימה. קודם כל של היריב ואחר כך שלו עצמו.
זה נכון שלרונן בר, יש הרבה מאוד זכויות כלוחם ומפקד בשב״כ. זה נכון שאחרי השעות הראשונות של ה-7 באוקטובר הוא היה הראשון להתעשת ולארגן מיד את כלל השב״כ לסייע לבלימת המתקפה. ולאחר מכן לבנות תמונת מודיעין בכמה זירות: עזה, לבנון, איו״ש. מהלכים שהביאו להישגים משמעותיים בלחימה. אבל רונן בר ספג הרבה מאוד ביקורת מבית ומבחוץ. שלא נתבלבל, בתוך השב״כ נשלפו סכינים נגד רונן בר ולאחרונה יותר ויותר אנשי הארגון החלו לטעון כי ״על רונן בר לשחרר את הכיסא. המלחמה שלו מזיקה לתדמית ומעמד הארגון״.
לא ברור אם זה מה שגרם לרונן בר לנקוב במועד הפרישה, אבל את האמת צריך לומר. רונן בר הודיע הרבה לפני התערערות היחסים בינו לבין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי הוא לא ימלא את ימיו בתפקיד. הוא גם היה הראשון לקחת את האחריות למחדל 7 באוקטובר. רונן בר נהג בהגינות ציבורית על פי סטנדרטים גבוהים שמחייבים כל עובד ולוחם בשב״כ. רונן בר נפל לתרגיל ההדחה, למלכודת של נתניהו, שיצר לו מסע ״זובור ציבורי״ בחוץ ובתוך הארגון. בר כאיש מודיעין, היה מחויב לכללי משחק השח מט, הוא היה חייב לבנות מהלך המבוסס על בסיס צופה פני עתיד, מהלך שבו הוא מעביר את הפיקוד מבעוד מועד למחליף מתוך הארגון (אחד מסגניו. או אחד הסגנים שפרשו א״א).
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
