קריירה
משתעממים בעבודה ובחיים בכלל? מסתבר שזה גלגל ההצלה שלכם
בישראל של 2025, מול מציאות של משבר חברתי, זהותי וביטחוני מתמשך, יותר ויותר ישראלים עוצרים ושואלים את עצמם מה נכון להם עכשיו. הקריירה כבר לא מובנת מאליה, והצורך להתפרנס מתנגש בתחושת ריק, שחיקה או חוסר משמעות. דווקא כשהלחץ גובר ואין זמן לחשוב, עולות שאלות כואבות: איך הגעתי לכאן, האם זו באמת העבודה שמתאימה לי, מה עוד אני מסוגל לעשות. בין קונפליקטים בעבודה לדילמות כלכליות בבית, מתגלה שהמצפן הפנימי, ההבנה מה מדויק לי, הוא לא רק כלי אישי. הוא נכס תעסוקתי של ממש. בתקופה שבה חוסר הוודאות הוא הקבוע היחיד, היכולת לעצור, לכוון מחדש ולבחור מסלול שמתבסס על ערכים, כישורים ורצון אמיתי, כבר לא מותרות. זו הדרך לחוסן. נפשי וכלכלי.
ד"ר רימה גורן-בורוכובסקי, חוקרת מוטיבציה, מרצה ומאמנת אישית ועסקית, מציגה מחקר דוקטורט חדש מעמיק שעסק בתחושת המצפן הפנימי – ומה שהיא יכולה ללמד אותנו בתקופה של משבר אישי וחברתי. המחקר מצביע על כך שתחושת מצפן פנימי אותנטי, התחושה שיש לאדם כיוון ברור המבוסס על ערכים, העדפות ומטרות שמורגשים כאמיתיים ונכונים לו, איננה רעיון תאורטי בלבד. זהו מנגנון פסיכולוגי ממשי, שמקושר לרווחה נפשית, לחוסן, לתחושת אותנטיות וליכולת לעמוד בלחצים חיצוניים. המצפן הזה פועל כעוגן פנימי בתהליכי קבלת החלטות, תורם ליציבות נפשית ומסייע בהתמודדות עם קונפליקטים. בתקופה של חוסר ודאות ולחץ מתמשך, הוא הופך למשאב מרכזי שמאפשר לאדם לבחור את דרכו מתוך בהירות, חיבור פנימי ועמידה מול רעשי הסביבה. המחקר.
תחום המחקר על מצפן פנימי אותנטי הוא חדשני ומתפתח, ומהווה הרחבה של תיאוריית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory) – אחת התיאוריות המרכזיות בפסיכולוגיה של המוטיבציה. המושג עצמו פותח על ידי פרופ' אבי עשור, מהחוקרים הבולטים בתחום המוטיבציה בישראל ובעולם, והוא זה שהנחה את עבודת הדוקטורט של גורן-בורוכובסקי.
הממצאים מצביעים על קשר מובהק בין תחושת מצפן פנימי אותנטי לבין רמות גבוהות יותר של רווחה נפשית, חיוניות, תחושת אותנטיות והלימה פנימית, ולצדן רמות נמוכות יותר של דיכאון, ניכור עצמי ולחץ חברתי שלילי. המחקר זיהה גם את התנאים שמאפשרים פיתוח של מצפן פנימי חזק: ערכים פנימיים – כמו קשר אנושי, תרומה לאחרים ותחושת צדק חברתי לעומת ערכים חיצוניים כמו יוקרה, כסף והצורך להרשים אחרים. הפנמה אוטונומית של ערכים – כלומר, כשהאדם מאמץ ערכים מתוך בחירה ורצון אישי, ולא מתוך לחץ, כפייה או ניסיון לרצות, כאלו שנשענים על זיכרונות וחוויות משמעותיות במיוחד עם דמויות קרובות או רגעים מכוננים בחיים. "חיזוק המודעות למצפן הפנימי ופעולה מתוכו מאפשרים לאנשים לקבל החלטות מדויקות יותר, להתמודד עם דילמות ולחוות תחושת שלמות פנימית גם כאשר המציאות החיצונית כאוטית, מאיימת או משתנה תדיר", נכתב.
ליאורה רובינשטיין, מנכ"לית המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין ז"ל, שירתה בתפקידי פיקוד והדרכה בצה"ל, ובהם מפקדת גדוד בקורס קצינות וסגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר. במסגרת תפקידה עסקה בשילוב לוחמות בצה"ל, והקימה את מרכז מהו"ת לטיפול באירועי משבר. בהמשך שימשה כראש ענף ארגון בבתי הדין הצבאיים. לאחר שחרורה הצטרפה לעמותה ופעלה למען חיילים בודדים מהחברה החרדית, יוצאי פנימיות, נוער בסיכון וצעירים ללא עורף משפחתי. בשלוש השנים האחרונות היא מכהנת כמנכ"לית ומובילה את פעילות התמיכה בחיילים בודדים במהלך השירות הצבאי ועד חמש שנים לאחר השחרור.
"במהלך חיי המקצועיים, שימשתי בתפקידים שבמהותם להשפיע על ענייני מגדר, כדוגמת היועצת ליוהל"ן, שיבוץ נשים בתפקידי מפתח בשדרה הצבאית וגם היום אני שותפה בפורום מנכ"ליות של ישראל שמטרתו לחזק את הנטוורקינג והעשייה של נשים, מנכ"ליות ארגונים חברתיים, ציבוריים, פרטיים במשק, מתוך הבנה שנדרש מאיתנו לצמצם פערים מגדריים, להביא ליותר נשים משפיעות בעמדות מפתח – בכל התחומים, ועל ידי כך לשפר את המארג החברתי של המדינה שלנו", אמרה.
תא"ל (מיל') דבורה חסיד, מנכ"לית "מכבי טבעי", שירתה בצה"ל במשך כ-30 שנה בתפקידי ניהול בכירים, בהם יוהל"ם ומפקדת הבקו"ם. במסגרת תפקידיה עסקה בשילוב נשים בשירות הצבאי, פתיחת מסלולי קצונה ורפורמות בתחומי ההכשרה והשירות. לאחר שחרורה ניהלה את עמותת "עתידים", שפועלת לקידום צעירים מהפריפריה בתחומי המדעים וההנדסה. לאחר מכן שימשה שמונה שנים כראש מחוז ב"מכבי שירותי בריאות", וכיום עומדת בראש "מכבי טבעי". בנוסף, כיהנה ומכהנת כדירקטורית בגופים ציבוריים ופרטיים ומתנדבת במספר מסגרות.
"אני מאמינה בכוח לשנות", אומרת חסיד. "נשים חייבות להיות חלק מצמתי קבלת ההחלטות. לא כי הן צריכות להוכיח משהו – אלא כי יש להן מה להביא. מנהיגות ערכית, רואה אדם, מחוללת מציאות".
התמורה לשמירה על הסביבה הופכת לסיוע לסטודנטים: לפני מספר שנים תרמה חברת "RAD", ביוזמתו של מייסדה זהר זיסאפל ז"ל, ממקימי תעשיית ההיי-טק הישראלית, גג סולארי שהותקן באחד ממבני המכללה. הגג הסולארי מייצר מדי שנה חשמל בשווי 70 אלף שקלים, אותם מייעדת המכללה למימון מלגות סיוע לסטודנטים וסטודנטיות למדעי המחשב.
בעקבות ההצלחה, הרחיבה המכללה את המיזם והתקינה בשנה האחרונה גג סולארי נוסף מתרומת חבר הנאמנים שלה, שמניב כ-30 אלף שקלים נוספים. כך, בשנת הלימודים 2024-2025 יצרו שני הגגות יחד הכנסה כוללת של למעלה מ-100 אלף שקלים, מה שאפשר למכללה להעניק השנה מלגות תמיכה לעשרות סטודנטיות וסטודנטים.
בין המלגות שמומנו מהפרויקט, מוענקת השנה מלגה מיוחדת על שמו של סמ"ר דותן שמעון ז"ל, בנם של אורית ועובד חברת RAD ירון שמעון. דותן, בן 21 מנופית, היה לוחם בגדוד שקד בחטיבת גבעתי, נפל בתקרית בתל א-סולטאן ברפיח במהלך מלחמת חרבות ברזל בספטמבר 2024.
המלגה תוענק לסטודנט רז זרגיאן, בן 24 מאשדוד, סטודנט בשנה השנייה למדעי המחשב. זרגיאן משרת כלוחם בחטיבת כפיר, ומאז פרוץ המלחמה ביצע מעל 120 ימי מילואים, וחזר לסבב מילואים נוסף במאי האחרון.
טקס הענקת המלגות ייערך במכללה בהשתתפות נציגי חברת RAD, ב-4 באוגוסט.
"הפרויקט מהווה דוגמה לשילוב ערכי של קיימות סביבתית עם תמיכה חברתית, כשהכנסות מייצור אנרגיה ירוקה מנותבות ישירות לסיוע לסטודנטים," ציינה נשיאת המכללה פרופ' גליה צבר. "אנחנו שמחים לייצר אימפקט חיובי כפול – גם לסביבה וגם לחברה, ולהפוך את הגגות הסולאריים שלנו למקור כוח שמאפשר לסטודנטים להצליח בלימודים ולהשתלב בתעשייה המובילה."
מיכאל זיסאפל, בנו של זהר, אומר כי התמיכה בסטודנטים הן במכללה והן במוסדות אקדמיה נוספים ברחבי הארץ, הייתה ועודנה חלק מתפיסת העולם של נתינה לקהילה, ובעיקר של עידוד הצעירים שנכנסים לתחום ההייטק וזקוקים לסיוע ורוח גבית קלה. "אבא שלי תמיד נהג לומר לסטודנטים בכל טקס חלוקת מלגות, כי הוא מקווה שכשהם יתחילו לעבוד ויהיו מבוססים, הם גם יוכלו יום אחד לתמוך בצעירים ובצעירות בתחילת דרכם ולתת להם את הדחיפה הראשונה".
לאחר שנה מסחררת שבה שתי חברות שצמחו מתוך אקוסיסטם החדשנות של ARC במרכז הרפואי שיבא, נמכרו לחברות ענק גלובליות בסכום כולל של כמיליארד דולר – ARC מתרחבת ופותחת שלוחה חדשה בפארק נעימי שבאור יהודה.
חלל העבודה המתקדם של ARC – בהשקעה של יותר מ-10 מיליון ₪ – יתפרש על פני קומה שלמה בשטח של 2,641 מ"ר ויכלול אזורי פיתוח, חדרי ישיבות וחללים ייעודיים לשיתופי פעולה רפואיים וטכנולוגיים. את הקומה יאכלסו סטארטאפים שצמחו מתוך האקוסיסטם של שיבא ויפעל בה גם מאיץ החדשנות embARC, המציע מענקים של עד 250 אלף דולר וליווי צמוד כחלק מהתוכנית הגלובלית של ARC.
המהלך נועד להעמיק את תנופת החדשנות סביב שיבא, במסגרתה מוקם גם עמק הביוטק – HealthTech Valley, בשטח הצמוד למרכז הרפואי שיבא, אשר יהפוך למוקד לאומי ובינלאומי לפיתוח חדשנות רפואית. הקמת השלוחה החדשה באור יהודה מהווה שלב מקדים ומשלים לחזון זה, ומאפשרת להרחיב את מעטפת התמיכה ביזמות רפואית תוך שמירה על החיבור ההדוק למערכת הבריאות ולתשתיות המחקר המובילות של שיבא.
המיקום מאפשר לחברות סביבת עבודה עצמאית ודינמית, מבלי לוותר על החיבור ההדוק למערך הקליני, לדאטה הרפואי ולתשתיות התמיכה של המרכז הרפואי שיבא. החברות המאכלסות את המתחם הן חלק מרשת ARC, וזוכות בליווי מקיף הכולל גישה למומחים רפואיים, דאטה רפואי מובנה, תשתיות לניסויים קליניים, תמיכה רגולטורית ושיתופי פעולה עם רשת עולמית שכוללת מאות מרכזים רפואיים בחמש יבשות, אשר משתפות פעולה עם ARC בתחום החדשנות.
אבנר הלפרין, מנכ"ל שיבא אימפקט: "פריצות דרך בחדשנות רפואית קורות במקום שבו קלינאים, יזמים ומשקיעים נפגשים באופן בלתי אמצעי. במתחם החדש של ARC יצרנו את הסביבה הזו — מרחב שמעודד מפגשים יצירתיים להמצאת הרפואה מחדש, תוך שיתוף פעולה רציף עם רשת שותפי ARC ברחבי העולם. זהו מהלך נוסף בבניית החזון שלנו: להפוך את ישראל למובילה עולמית בבריאות מבוססת חדשנות".
כרמית נעימי, מבעלי מגדלי נעימי בע"מ: "פארק נעימי מתבסס כמרחב עבודה ייעודי לחברות טכנולוגיה וחדשנות רפואית. כניסתה של זרוע החדשנות ARC והקמת מתחם ייעודי בשטח של למעלה מ-2,600 מ"ר מחזקת את המגמה הזו וממחישה את ההתאמה בין תשתיות הפארק לבין הצרכים של חברות מובילות בתחומן. אנו מאמינים כי המרחב החדש יהווה קרקע פוריה לפריצות דרך ולהישגים מדעיים וטכנולוגיים שיועילו לקהילה הרפואית בישראל ובכל העולם"
