חדשות בעולם
משפחות שכולות מקריית גת קרו לגולדקנופף לא להגיע לטקס יום הזיכרון
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, צפוי להשתתף ביום רביעי בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שיתקיים בבית העלמין בקריית גת. אלא שכבר כעת, עוד לפני שנישא בטקס דבר, הרוחות סוערות – בעקבות מכתבן של מספר משפחות שכולות, שפנו לשר בבקשה מפורשת: אל תגיע.
המשפחות מביעות תרעומת חריפה על שיבוצו של גולדקנופף כנואם באירוע, בשל העובדה שהוא עצמו לא שירת בצה"ל, ובשל עמדותיו התומכות במתן פטור מגיוס לציבור החרדי. לדבריהן, מדובר בפגיעה קשה בזכר הנופלים וברגשות המשפחות השכולות.
אחד ממגבשי המכתב חיים סעדון, ששכל את אחיו אבנר סעדון ז"ל, סמ"פ באגוז שנהרג בלבנון ב-1974 למעריב: ״אני כאח שכול כבר מעל חמישים שנה מרגיש פשוט פגוע מהאופן שבו עושים זאת. אנשים שמטיפים לא להתגייס לצבא באים לדבר על חללי צה״ל, אני אפילו לא מדבר על ההתנהגות האישית של גולדקנופף. כי זה לא רק הוא זה כל השרים החרדים שמגיעים לשם, הם פוגעים בנו בזה שהם לא מתגייסים והם פוגעים בנו, שביום הכי קדוש לנו והכי משמעותי לנו בשנה הם רוצים לבוא ולדבר בעצרת ממלכתית של המדינה. לזה אני חושב שאסור לתת יד״.
במכתב שנשלח לשר ונחשף כאן לראשונה, כותבות המשפחות השכולות כך:
“כבוד השר יצחק גולדקנופף,
אנחנו, מספר משפחות שכולות מקרית גת מבקשים ממך בכל לשון של בקשה לא להגיע לטקס יום הזיכרון לחללי צה”ל בקרית גת מחר, יום הזיכרון לחללי צה”ל. אנחנו חושבים, שמי שמייצג את הקבוצות בחברה הישראלית שמסרבות לשאת בעול הגיוס, לא יכול לדבר בפני הורים שכולים. לא יכול לדבר ביום קדוש זה עבורנו.
היינו מצפים ממך, לאור הסאגה של הפעם הקודמת, שתבין זאת לבד ותמנע מכך. אך אתה בשלך ואתה דוחף אותנו מחדש להביע מחאה פומבית כלפי השתתפותך. מקומך לא בטקס זה. נצל את הזמן ולך אל המשפחות השכולות לבקר בביתן ושמע את כאבן.
היינו מעדיפים שתשקיע את הזמן בגיוס בני הישיבות כחלק מכלל החברה הישראלית ולא תבוא לבית העלמין לדבר בפני המשפחות השכולות במיוחד ביום זה. בחרת להדיר עצמך מהחברה הישראלית באופן התנהלותך. אנחנו רוצים לראות את החרדים משולבים באופן מלא בחברה הישראלית.
בפנינו המשפחות השכולות דרכי פעולה שונות: חלקנו יביעו מחאה קולנית, חלקנו יביעו מחאה ביציאה מבית העלמין. האם זה מה שאתה רוצה לגרום למשפחות שכולות ביום הקדוש הזה עבורנו? האם תאפשר את חילול הקודש? המחאה הזו עבורנו היא מוסרית וערכית והמאבק שלנו הוא בשם הערכים של מדינה זו.
אנא ממך השר גולדקנוף, שמע לתחינתנו. אל תפגע במשפחות השכולות. אל תפגע ברגשותינו בטח לא ביום זה. יש לך אחריות כלפי האחדות בחברה הישראלית".
מכתב זה מצטרף לפנייה של ארגון יד לבנים לראש הממשלה בנימין נתניהו ולמזכירות הממשלה, בדרישה לא לשלוח שרים וחברי כנסת שלא שירתו בצה"ל לטקסים הממלכתיים בבתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ביום הזיכרון לחללי צה״ל ופעולות איבה, כפי שפורסם לראשונה במעריב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
