ערן קהת, ראש אגף זרוע הרחקה ברשות האוכלוסין, אישר כי “אין כיום מעצר יזום על שהייה בלתי-חוקית, אלא אם המסתנן נעצר עקב עבירה פלילית, והתגלה כי הוא שוהה בלתי-חוקי. מי שהתגלה ככזה, מוחזק בכלא גבעון – ופועלים לגרשו מהארץ”.
יו”ר הוועדה לעובדים זרים, ח”כ אתי עטיה (הליכוד), הביעה זעזוע מהממצאים: “זהו בלתי מתקבל על הדעת, אני מתריעה כי אנו במצב חירום. השר לביטחון לאומי חייב להיכנס לעובי הקורה – ולקבל החלטה בעניין כליאת המסתננים והעובדים הזרים הבלתי חוקיים”.
ח"כ אתי עטייה בסיור במתקני הכליאה (צילום: ללא קרדיט)
המשנה ליועמ”ש שב”ס, כינרת צימרמן, תיארה מצב דרמטי: “אנחנו במצב חירום כליאתי משבר כליאה שלא היה מעולם. אנחנו נותנים מענה לכמות עצומה של עצירים ביניהם מחבלי נוחבה שמופנים אלינו מהצבא”.
לפי דבריה, עד תחילת המלחמה היו בישראל 16,000 כלואים כשהתקן עמד על 14,000, והיום ישנם 24,000 למרות שהמתקנים לא גדלו ולא הורחבו. “אנו נאלצים להפעיל סדרי עדיפויות מי יהיה בכלא – שב”חים, עצורים מנהליים, או עזתיים”.
תת-גונדר יוסף כניפס, סגן מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר, חשף נתונים מדאיגים: “מאז שביעי לאוקטובר אנו מתמודדים עם אתגרים גדולים. 2,000 מחבלים יושבים אצלינו עם עונשי מאסר עולם כפול ומחכים לשעת כושר”.
כניפס הזהיר כי על פי הערכות מודיעיניות שמתקבלות על בסיס שבועי, “הם מחכים לאירוע קיצון במטרה ליצור היפוך מצב”. הוא הוסיף כי בגלל השינויים שנעשו, “לא היינו צריכים לחכות לשבעה באוקטובר בשביל לשנות את המדיניות, עד אז האווירה במדינה הייתה שקט תמורת שקט”.
מפקד כלא גבעון, סגן גונדר יניב דקל, תיאר את המורכבות התפעולית: כ-50% מהעצורים הם עובדים זרים ערב גירוש, גברים ונשים בהפרדה. בית הכלא מתמודד עם עצורים דוברי מספר שפות, מנטליות ותרבות שונה, יריבות היסטורית בין העצורים בגלל ארצות המוצא והבדלים אתניים.
דקל חשף כי הסוהרים מתמודדים עם תקיפות אלימות של מגורשים “שאין להם מה להפסיד”. הוא גם תיאר מקרה של שוהה בלתי חוקית שחלתה בסרטן וקיבלה מימון טיפולים בשווי מאות אלפי שקלים.
בנושא כלכלי מיוחד, דקל גילה: “סוהרים מוצאים את עצמם סופרים 250,000 שקלים בשעות הלילה המאוחרות – הפכנו לבנק”. זאת בשל חובה לשמור כספי מגורשים שמגיעים עם עשרות אלפי שקלים במזומן ולהחזיר להם את הכסף בעת העלייה לטיסה.
ח”כ עטיה עמדה על חוסר סנכרון בין רשות האוכלוסין וההגירה לשב”ס: “אין מנגנון זיהוי באמצעות טביעות אצבע, היעדר המספר הסידורי האחיד משפיע על תפקוד המערכת”.
ראש בתי הדין לאוכלוסין והגירה, חנניה גוגנהיים, התריע כי ישנה הסתננות אף דרך נתב”ג, ובשנים האחרונות הוגשו עשרות אלפי עררים של מגורשים על ידי עורכי דין ועמותות.
עטיה ציינה כי בסיור הוועדה בשבוע שעבר בנתב”ג נחשפו פרצות: “יש לבצע תיקון מחדש של כל התחום הפרוץ הזה ולהחמיר את תנאי הכניסה, בפרט לזרים שנכנסים לישראל באשרת תייר”.
ח"כ אתי עטייה בסיור במתקני הכליאה (צילום: ללא קרדיט)
יו”ר הוועדה הבהירה כי תמשיך להפעיל לחץ: “אמשיך להפעיל לחץ באמצעות הוועדה שבראשותי עד לשינוי המדיניות, המצב כיום לא יתכן, מי שלא אמור להיות פה לא יהיה פה!”.
על פי רשות האוכלוסין, למרות היעדר אמצעי לחץ ותמריץ לעודד מסתננים לעזוב מרצון, מתחילת השנה למעלה מאלף וחמש מאות עזבו.
השליח המיוחד של ארצות הברית ללבנון, טום ברק, עורר סערה תקשורתית ופוליטית לאחר מסיבת עיתונאים שקיים בביירות. במהלך המפגש עם התקשורת המקומית, ברק הגיב בעצבנות לשאלות ולסגנון השיח של העיתונאים ואמר: "תתחילו להתנהג כמו בני אדם, תפסיקו להתנהג כמו חיות". בהמשך הוסיף כי "זו הבעיה במזרח התיכון".
דבריו התקבלו בזעם בקרב גורמים רבים בלבנון, שראו בהם התבטאות פוגענית וגזענית. אחת המגיבות, העיתונאית הלבנונית האלה ג'אבר, כתבה ברשתות החברתיות: "טום ברק צועד לביירות כמו נציב קולוניאלי מהמאה ה-19, מכנה עיתונאים לבנונים 'חייתיים', מרצה לנו על 'ציוויליזציה', ומאשים את 'האזור' שלנו בכל. זו לא סתם יהירות, זו גזענות. אתם לא מנהלים את המדינה הזאת, ואתם לא יכולים להעליב את אזרחיה".
⚠️IMPORTANT⚠️ Tom Barrack struts into Beirut like a 19th-century colonial commissioner, calls Lebanese journalists ‘animalistic,’ lectures us on ‘civilisation,’ & blames it all on our ‘region.’ That’s not just arrogance, it’s racism. You don’t run this country, & you don’t get to… pic.twitter.com/h8uS5TBCMC
תגובות נוספות האשימו את ברק בכך שביצע "דה-הומניזציה" של עיתונאים מקומיים. כך, באחד מהדיווחים נכתב כי ברק אמר לעיתונאים "לנהוג בצורה מתורבתת ולא חייתית", והוסיף כי "זו הבעיה עם מה שקורה באזור".
הסערה סביב דבריו של ברק צפויה להוסיף מתיחות נוספת ליחסים המורכבים ממילא בין ארה"ב ללבנון, ולחזק את תחושת הרגישות הציבורית בלבנון כלפי התערבויות חיצוניות והתייחסות פטרונית מצד נציגי המערב.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
פעילות כוחות צוות הקרב של החטיבה הדרומית במרכז רצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ראש הממשלה נתניהו באירוע בבנימין (צילום: ללא)
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
אנטוני אלבינזי, ראש ממשלת אוסטרליה (צילום: רויטרס)
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".