מקורות מסרו לעיתון אשרק אל-אווסט כי המתווכות מנהלות משא ומתן אינטנסיבי עם ישראל וחמאס בניסיון להגיע להסכם לפני שהתוכנית לכבוש את עזה תצא לפועל.

המקורות אישרו כי נבחנת חבילת הצעות לסיום המלחמה ולהשגת נסיגה ישראלית מקיפה מרצועת עזה בתמורה לשחרור כל החטופים הישראלים, פירוק חמאס מנשקם, גירושם של מספר מנהיגי הזרוע הצבאית של הארגון לחו"ל והקמת ממשל מקומי מקצועי ולא פוליטי לניהול הרצועה, הנתמך על ידי כוח משטרה מקצועי.

המקורות אמרו כי שלושת המתווכות – ארצות הברית, מצרים וקטאר – דנות תחילה בהצעות אלה לפני שהן מעבירות אותן לשני הצדדים, וכי קיימת אפשרות להגיע להסכם, אלא אם כן ישראל תהיה נחושה להמשיך במלחמה בכל מחיר.

מקורות המעורים במגעים אמרו כי חמאס מגלה גמישות בהגעה להסכם, אך מתכונן לתרחיש הגרוע ביותר אם הצד הישראלי ידחה את ההצעות. התנועה מסרה בהצהרה רשמית בשבת: "הצענו את כל הגמישות באמצעות מתווכים מצריים וקטארים כדי להבטיח את הצלחת הפסקת האש. אנו מוכנים לעסקה מקיפה לשחרור כל אסירי הכיבוש, הבטחת הפסקת אש ונסיגה של כוחות האויב".

מקור בתנועה אמר לאשרק אל-אווסט: "אנו מעוניינים להגיע להסכם, והפגנו גמישות רבה בסבבים האחרונים לפני קריסת המשא ומתן. עם זאת, אם ניאלץ להילחם, נילחם כפי שעשינו ב-21 החודשים האחרונים". הוא הוסיף כי "ישנם רעיונות מוצעים שאנו דנים בהם באחריות לאומית גדולה".

צה"ל שולט כיום ב-75% מרצועת עזה, כולל ערים ומחנות שנהרסו עד היסוד, כמו רפיח, חאן יונס, בית חנון ואחרות. כזכור, מפקדי הצבא הביעו דאגה לחייהם של החטופים במידה והמבצע אכן יצא לפועל. כמו כן ישנה דאגה מכך שיימצאו אחראים למשבר ההומניטרי המחמיר בעזה ומכך שייאלצו להקים ממשל צבאי לרצועת עזה שיהיה אחראי על הרצועה, כולל שירותים והעלויות הכספיות, האנושיות והפוליטיות הנובעות מכך.

כזכור, הצעת ראש הממשלה לכיבוש עזה אושרה בקבינט, למרות אזהרות הרמטכ״ל. לפי דיווחים ראשוניים, הקבינט המדיני ביטחוני הכריע בעד כיבוש הרצועה, נתניהו צוטט מתוך הישיבה בפנייה לרמטכ"ל: "התכנית שהצגת לא תועיל להחזרת החטופים. התכנית שאישרנו כעת תשיג ביתר יעילות את מטרות המלחמה".

במהלך הדיון בקבינט, הבהיר הרמטכ"ל בהרחבה את עמדתו בנוגע לתוכנית לכיבוש העיר עזה. לדבריו, פעולה זו עלולה לסכן את חיי החטופים. בנוסף, ציין כי פינוי של כמיליון עזתים מהעיר לאזורים הומניטריים בדרום רצועת עזה הוא מהלך מורכב, המחייב מתן מענה הומניטרי הולם לכל המפונים. עם זאת, הרמטכ"ל הביע ספק אם הצעדים ההומניטריים שיינקטו אכן יהיו מספקים, והזהיר כי מצב זה עלול לעורר תגובה חריפה בזירה הבינלאומית.

בסוכנויות הידיעות בעולם פורסמו גינויים של מדינות ערב, ביניהם גם המתווכות במשא ומתן, נגד התקיפה הישראלית באיראן. איחוד האמירויות מגנה את הפגיעה הצבאית באיראן ועיראק מזהירה מההשלכות המסוכנות "הנובעות משתיקת הקהילה הבינלאומית בנוגע לתקיפה הישראלית באיראן".

קטאר מזהירה מפני "ההשלכות המסוכנות" הנובעות מפגיעה ישראלית באיראן וקוראת להגביר את המאמצים להרגיע ולהפחית את ההסלמה, סוריה מאשרת את הסולידריות שלה עם איראן לאחר התקיפות הישראליות ואת זכותה להגן על עצמה, ירדן מגנה את ההפצצה האווירית שפתחה ישראל על שטח איראן ורואה בכך הפרה של החוק הבינלאומי ופגיעה בריבונותה וכווית מגנה את התקיפה הישראלית באיראן ומזהירה כי היא מסכנת את ביטחון האזור.

משרד החוץ המצרי מביע דאגה עמוקה מהתקיפה הישראלית באיראן ומגנה את כל הצעדים המאיימים על הביטחון והיציבות האזוריים, עומאן מתארת ​​את המתקפה הישראלית על איראן כ"הסלמה שמזינה את מעגל האלימות ומערערת את המאמצים להרגיע את המצב" וסעודיה מגנה את הפגיעה הצבאית באיראן וקוראת לאיפוק ורוגע.