חדשות בעולם
מפקד בכיר במיל' מודה: "איבדנו שליטה על הנושא ההומניטרי בעזה"
לאחר כמעט שנתיים של מלחמה ישראל, עדיין לא הצליחה להכריע את חמאס וזאת בשל החזקתו בחטופים ישראלים באזורים שנותרו בידיו. אלוף (מיל') יפתח רון טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה של צה"ל, שוחח עם רון קופמן ואריה אלדד ב-103FM על ההתפתחויות האחרונות של המלחמה ברצועת עזה.
"המלחמה לא יכולה להימשך לעולמי עולמים. יש לי טענה קשה מאוד לדרג המדיני, הוא חייב לקבל החלטה לאן אנחנו הולכים, ומהם עכשיו היעדים שלנו בהנחה שלא ניתן להגיע לעסקה חלקית", אמר בתחילת דבריו.
איך אתה מסביר את הוצאת הכוחות מעזה מול איזושהי כוונה להכריע את האויב? שאל אלדד, "מערך המילואים שלנו מאוד שחוק", השיב לו, "הצבא היום סטטי, הוא השלים את משימותיו במבצע מרכבות גדעון ועכשיו הוא מחכה למקבלי ההחלטות. אני לא מעלה על דעתי שחמאס יישאר כארגון טרור בעזה כשתסתיים המלחמה. אחרי מה שחמאס עשה פה, צריך למצוא את הדרך להעיף אותו לכל הרוחות הוא לא פרטנר, לא שכן, ומקומו לא לידנו".
"כל עוד אנחנו בעזה, אנחנו נמצאים על סף אסון, זה דיננו", אמר לו קופמן, רון-טל השיב לו: "אנחנו בקווים כשחלק גדול מהשטח של רצועת עזה בשליטתנו. צריך לבסס שם קו הגנה, לספח שלטונית ומבצעית את כל השטח הזה. ניתן להחזיק את השטח הזה עם כוחות יחסית מעטים, אלא אם תפעל כמו שאתה פועל בצפון לבנון. תפעל בכל יום אם תאתר תשתית שיכולה לייצר יכולת. מה החלופה? ללכת אחורה?".
"אבל מה החלופה? לחיות לצידם?"
בהמשך השיב רון-טל על הטענות לצונאמי המדיני: "מצבנו המדיני בכי רע? כל מי שאמר שהוא יצביע בעד הקמה מדינה פלסטינית באו"ם כבר אמר את זה, הבעיה שלנו היא בתוכנו. מי שמתדלק את זה הוא פה".
עוד אמר על קמפיין ההרעבה של חמאס: "איבדנו שליטה על הנושא ההומניטרי. לצערי הרב. אמרתי שלא ניתן לנהל מלחמה בתוך שטח שאתה כובש, מבלי שתביא ארגון שישתלט על הנושאים האזרחיים ההומניטריים, וזה פוגע בנו עכשיו. יש המון אוכל ברצועת עזה, אבל רובו ככולו מגיע לחמאס. מבחינה צבאית הארגון לא קיים, אבל מבחינה אזרחית אין לו חלופה. צה"ל היה צריך לשלוט, ומתוך השליטה שלו היה צריך להביא הנהגה חלופית לחמאס".
לסיום, הסביר רון-טל מדוע הצבא מתנגד למשטר צבאי: "ההתנגדות לממשל צבאי, אני חושש שהיא נובעת מעמדה שאנחנו לא רוצים להיות הכובשים והשליטים ברצועת עזה. דבר אחר נשכח פה – זה לא צבא שיש לו מדינה, אלא מדינה שיש לה צבא. הביאו רעיון של חלוקה בידי האמריקנים, תראו מה זה עשה".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
