חדשות בעולם
מפכ"ל המשטרה לשעבר פנה לשוטרים: "אין לכם חובה לציית לבן גביר"
רב ניצב בדימוס משה קראדי, שכיהן כמפכ"ל המשטרה ה-15, הטיח הערב בהפגנה נגד הממשלה בכיכר הבימה בתל אביב, האשמות חריפות כנגד הממשלה ובמיוחד כנגד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
קראדי, שעמד בשם קבוצת "כולנו ניצבים להגנת הדמוקרטיה והמשטרה" המונה כ-400 קציני משטרה בדימוס עם למעלה מ-10,000 שנות ניסיון משותפות, טען כי "רוחו של השר לצערנו חודרת לארגון ומשפיעה על התנהגות השוטרים".
המפכ"ל לשעבר הביע דאגה עמוקה ממה שכינה "ניסיון השתלטות של מפלגה על המשטרה והפיכתה למשטרה פוליטית". לטענתו, בשנתיים האחרונות ניכר ניסיון לפגוע בעצמאותה של המשטרה ובאופיה הבלתי פוליטי. קראדי הדגיש כי שוטרים "חונכו כבר בשיעור הראשון בקורס השוטרים כי תפקידם הוא להגן על זכות הביטוי וחופש הדעה ולא למנוע אותה", בניגוד למה שהוא רואה כמגמה הנוכחית.
קראדי פנה ישירות לשוטרי המשטרה ולמפקדיה: "חובתכם היחידה היא לסור ולציית למרותו של החוק. אין לכם חובה לציית לשר ולאידאולגיה של עוצמה יהודית, בטח כאשר הנחיותיו הן בניגוד לחוק ולפסיקה". המפכ"ל לשעבר הדגיש כי תפקיד השוטרים הוא "להגן ולשרת את אזרחי המדינה ולא את האג'נדה הפוליטית של ממשלה כזו או אחרת".
קראדי תקף בחריפות את החלטת ראש הממשלה למנות את בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, וכינה זאת "פרי הבאושים". לטענתו, תוצאות המינוי ניכרות ב"פשיעה השוברת שיאים בכל פרמטר, אובדן ריבונות ומשילות במספר מקומות במדינת ישראל ואובדן הביטחון האישי של אזרחי ישראל".
בנאומו ציטט קראדי את דוד בן גוריון מתוך חוברת "השוטר ושליחותו" משנת 1950: "הצבא הוא ביטחון המדינה – המשטרה כבודה". המפכ"ל לשעבר שאל: "להיכן נעלם הכבוד? הכבוד לממלכה, הכבוד לחוק, הכבוד למדים, הכבוד לדגל, והכבוד לאזרחי ישראל".
בסיום נאומו הציג קראדי דרישות מהממשלה, כשהראשונה בהן היא "החזירו את החטופים הביתה והפסיקו את המלחמה שאיבדה את מטרותיה". בנוסף קרא להפסיק את חקיקת חוק ההשתמטות ולעבור מ"פוליטיקה של זהויות" ל"פוליטיקה של ערכים".
בהמשך ההפגנה נשא נאום אבשלום זהר סל, מילואמניק בן 28 ששירת 300 יום במלחמה הנוכחית בארבעה סבבים בעזה. זהר סל שיתף על הטראומה שחווה: "אני לא ישן בלילות. הפרצופים ממשיכים איתי. החוויות לא עוזבות. זה לא רק הכאב שלי – זה הכאב של דור שלם. דור שלחם, איבד, והבין את המחיר הנורא".
המילואמניק התייחס למצב הנפשי של לוחמי המילואים: "רק בחודש האחרון, שמענו על עוד ועוד מקרים של אחינו, שהמלחמה הזו שברה אותם עד כדי כך שלא יכלו לשאת יותר. כמה נשמות עוד נאבד לנו עד שהמדינה הזו תתעורר?".
זהר סל הטיח גם הוא ביקורת כנגד הממשלה: "אנחנו משרתים את המדינה, לא את ממשלתה. צבא העם לא רכוש פרטי של פוליטיקאים חולפים". הוא הוסיף: "בזמן שאנחנו מסכנים את חיינו, הם מחוקקים חוק שיפטור את הילדים שלהם מלהילחם".
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
