חדשות בעולם
מעצמה אווירית בהתהוות: העסקה הביטחונית הגדולה של טורקיה
טורקיה ואינדונזיה סיכמו היום (שבת) את מכירתם של 48 מטוסי קרב מדגם קאן בטקס ביריד התעשייה הביטחונית הבינלאומי (IDEF) 2025 באיסטנבול. נציגים משני הצדדים חתמו על ההסכם שהופך את המדינה בדרום מזרח אסיה לקונה הראשונה של מטוסי טורקיה מקומיים, כך דווח באתר הטורקי "דיילי סבאח".
"עם היציבות הפוליטית שמאפשרת פרויקטים ארוכי טווח, והחזון והמנהיגות החזקה של נשיאנו רג'פ טאיפ ארדואן, תעשיית הביטחון שלנו צוברת ממדים חדשים מדי שנה", אמר סגן הנשיא צ'בדט יילמז בהצהרה ברשת X לאחר הטקס. "מי ייתן והסכם קאן עם אינדונזיה על מטוסי הקרב הלאומיים שלנו יבשר טובות", אמר, והודה לכל הצדדים המעורבים.
פרטי העסקה טרם נחשפו, אך שווי החוזה מוערך בכ-10 מיליארד דולר, על פי דיווחים בתקשורת הטורקית. העסקה כוללת את ייצור ואספקת המטוס המתקדם לאינדונזיה על פני תקופה של 10 שנים.
מתקנים חדשים יוקמו גם באינדונזיה, שם כבר מפעילה משרד לתעשיות האוויריות הטורקיות (TAI). דיווחים אמרו כי אבות הטיפוס השני והשלישי של קאן, שצפויים לכלול תאי נשק פנימיים ומערכות תדלוק אוויריות ושינויים קלים בעיצוב שלדת המטוס, מתוכננים לבצע את טיסות הבכורה שלהם באפריל ויולי 2026, בהתאמה.
קאן הוא מטוס קרב מדור חמישי עליו עבדה טורקיה כמעט עשור. המטוס נחשף לראשונה בפומבי בשנת 2023 לפני שביצע את טיסת הניסוי הראשונה שלו בתחילת 2024. הייצור הסידורי שלו צפוי להתחיל בשנת 2028.
הדברים באים על רקע הדיווחים לפני כיומיים על כך שסומליה וטורקיה חתמו על תיקון להסכם ההגנה שלהן משנת 2019, המחזק את שיתוף הפעולה והתמיכה הצבאית. הפרוטוקול המתוקן, שנחתם באיסטנבול על ידי שר ההגנה הסומלי אחמד פיקי ושר ההגנה של טורקיה יאשר גולר, יגביר את האימונים המשותפים, שכלול הציוד ובניית היכולות עבור הצבא הסומלי.
כזכור, לפי דיווח ב"ג'רוזלם פוסט", בעוד שההסכם של טורקיה עם גרמניה לרכישת 40 מטוסי קרב יורופייטר טייפון אינו מהווה איום ישיר או מיידי על עליונות האוויר של ישראל, הוא בכל זאת מהווה "כאב ראש", כך אמר לפוסט גורם ישראלי ביום רביעי. ההסכם מסמן צעד משמעותי במאמצים המתמשכים של ארדואן לחדש את צבאו.
הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס היום (שלישי) אחר הצהריים לישיבה שארכה כשעתיים, ובמהלכה הוצגו לשרים סקירות ביטחוניות כלליות על כלל הגזרות. בסדר היום הכתוב לא הופיע כלל סעיף על עזה ותוכנית הכיבוש, והישיבה עסקה בסקירה רחבה ולא פרטנית על המתרחש בזירות השונות. בפועל – הישיבה לא כללה אף הצבעה, לא על תוכנית מבצעית ולא על מתווה כזה או אחר להסדר מדיני או עסקה לשחרור החטופים.
במערכת הביטחון ציינו כי התוכניות המבצעיות לכיבוש עזה כבר אושרו לפני כמה שבועות, לאחר שראש הממשלה ושר הביטחון הוסמכו לקבל החלטות בנושא. נקבעה ישיבת קבינט נוספת ליום ראשון הקרוב, שבה צפויים השרים לדון באופן מפורט בתוכניות הפעולה ברצועה.
סוגיית החטופים, שעמדה במרכז ההפגנות הסוערות מחוץ למשרד ראש הממשלה ובצירים מרכזיים ברחבי הארץ, כלל לא נידונה. מאות מפגינים, ובהם בני משפחות החטופים, קראו לממשלה לאמץ את המתווה המוצע: "אל תעזבו את השולחן – יש הצעה על השולחן, צריך לסיים את זה עכשיו". במקביל, במשרד החוץ הקטרי תקפו את ישראל וטענו כי סירובה להגיב להצעות התיווך מוכיח ש"אין לה רצון אמיתי להגיע להסכמות".
במקור נועדה הישיבה לשעה 18:00, אך היא הוקדמה לשעה 16:00 והוגבלה עד 19:00 לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו – כדי שיוכל להשתתף באירוע של מועצת מטה בנימין.
ההקדמה עוררה ביקורת חריפה באופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר תקפה: "שבוע מחכים לישיבת קבינט – והיא מוגבלת בגלל קוקטייל?". ח"כ גלעד קריב הוסיף: "ההתחנפות להתנחלויות באה על חשבון החטופים והביטחון". בלשכת ראש הממשלה דחו את הטענות והבהירו כי מדובר בצעד שאינו חריג.
מהישיבה נעדרו כמה שרים בכירים: שר החוץ גדעון סער שוהה בארצות הברית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נמצא בגאורגיה, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא השתתף מסיבותיו.
עיתון ג'רוזלם פוסט מפרסם היום (שלישי) מאמר המתייחס לגירוש שגריר איראן מאוסטרליה, מהלך דיפלומטי שהפתיע רבים מן הקהילה העולמית. תחילה המאמר מסביר מה הרקע להחלטה הדרמטית: "אוסטרליה גירשה את שגריר איראן לאחר שה־ASIO (הארגון האוסטרלי לביטחון פנים) קבע כי טהרן עומדת מאחורי לפחות שני פיגועים אנטישמיים בסוף 2024, בהם שריפת בית הכנסת במלבורן וההצתה בבונדיי".
כמו כן, מוסיף פרטים על צעדים נוספים שממשלת אוסטרליה נקטה נגד המשטר האיראני: "קנברה גם השעתה את פעילות שגרירותה בטהרן והודיעה שתפעל להכרזה על משמרות המהפכה האסלאמיים (IRGC) כארגון טרור. מדובר בצעדים נוקשים, הכרחיים ומאוחרים, שמשדרים לקהילה היהודית כי הממשלה מתכוונת להגן עליה".
בהמשך מציינים בג'רוזלם פוסט כי "המהלך מתרחש על רקע חילופי דברים מתוחים בין אוסטרליה לישראל: ימים ספורים קודם לכן שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו מכתב חריף לאלבאניז, שבו האשים אותו ב"הענקת פרס לחמאס" וקרא לו "להחליף חולשה במעשה" ולהיאבק באנטישמיות באוסטרליה. אפשר לא להסכים לטון, אך העיתוי ממחיש את הלחץ שהצטבר על קנברה לעבור ממילים למעשים".
חרף התמיכה במהלכים שננקטו המאמר לא ממהר לחגוג ודורש עוד צעדים מצד הממשלה באוסטרליה: "גירוש שגריר איראן והליך הכרזה על ה־IRGC כארגון טרור הם כלים משמעותיים – בתנאי שיבוצעו גם צעדים בשטח".
לאחר מכן מציע עוד מהלכים הכרחיים על מנת לשפר את תחושת הביטחון של הקהילה היהודית. "העמדה לדין של שליחים וגורמים מסייעים, חיזוק האבטחה בבתי כנסת, בתי ספר ועסקים כשרים, מימון שדרוגי ביטחון היכן שנדרש, ושיתוף פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיה ורשויות מקומיות כדי לעצור תהליכי הסתה מקוונת שמזינים אלימות בעולם האמיתי", נכתב במאמר בין היתר.
לסיכום המאמר מציין כי "עבור יהודי אוסטרליה, שחוו בשנה האחרונה איומים, השחתות והפחד היומיומי לשלוח ילד לבית ספר יהודי מזוהה, החלטה זו היא רגע של נשימה. לא שמחה – אלא הקלה. מדיניות לא תשחזר את מה שאבד, אך יכולה להפחית את הסיכוי לפיגוע הבא".
